H U M A N R I G H T S W A T C H
בשלים לניצול
עבודת ילדים פלסטינים בהתנחלויות חקלאיות ישראליות בגדה המערבית
מגן על זכויותיהם של אנשים ברחבי העולם .אנו חוקרים בדקדקנות ארגון הפרות של זכויות האדם ,דואגים לחשיפה נרחבת של העובדות ,ומפעילים על בעלי השררה לחץ לכבד הוא ארגון עצמאי ,בינלאומי ,הפועל זכויות ולוודא שהצדק יעשה .ארגון כחלק מתנועה נמרצת לשמירה על הכבוד האנושי ולקידום המטרה של זכויות אדם לכל. הוא ארגון בינלאומי ,וצוותו פרוש על פני יותר מארבעים מדינות .הארגון מפעיל משרדים בערים אמסטרדם ,בירות ,בריסל ,ברלין ,גומא ,ג'נבה ,וושינגטון ,טוקיו ,טורונטו, יוהנסבורג ,לונדון ,לוס אנג'לס ,מוסקבה ,ניו יורק ,ניירובי ,סידני ,סן פרנסיסקו ,פריז ,ציריך ,שיקגו, ותוניס למידע נוסף ,בקרו באתר האינטרנט שלנו
מאי
בשלים לניצול
עבודת ילדים פלסטינים בהתנחלויות חקלאיות ישראליות בגדה המערבית סיכום 1 ...................................................................................................................... הפרות של המשפט הבינלאומי החקלאות המתרחבת בהתנחלויות ומדיניות אנטי-פלסטינית מגבילה עבודת ילדים פלסטינים בחקלאות בהתנחלויות זלזול בחוקי עבודה אחריות מדינות צד שלישי ועסקים
3 5 6 7 8
המלצות 10.................................................................................................................. לממשלת ישראל לאיחוד האירופי ולמדינות החברות באיחוד האירופי לארצות הברית לפלסטין לעסקים הפעילים בהתנחלויות ישראליות
10 10 10 10 11
מתודולוגיה 12.............................................................................................................. א' – רקע :השליטה הישראלית בקרקעות בקעת הירדן 14......................................................... שטח הגבלות על השימוש בקרקע הגבלות על חקלאות פלסטינית חקלאות התנחלויות בבקעת הירדן תמיכה כספית ממשלתית
16 17 18 23 25
ב' – ילדים פלסטינים העובדים בהתנחלויות הישראליות 28............................................... מתווכים פלסטינים תנאי עבודה נצלניים ומסוכנים גילאים ושעות עבודה שכר נמוך בטיחות וגהות חשיפה לחומרים כימיים טמפרטורות גבוהות טיפול במשאות כבדים פציעות בעבודה ואי תשלום פיצויים
29 32 32 34 38 38 43 44 45
היעדר גישה לטיפול רפואי ואי תשלום פיצויים הפגיעה בחינוך
47 48
ג' – כישלונה של ישראל בהגנה על ילדים פלסטינים מפני עבודת ילדים 55................................... דיני העבודה הישראליים הגנות על ילדים בדיני העבודה הפלסטיניים
57 61
ד' – חובות של עסקים ומדינות צד שלישי מכוח המשפט הבינלאומי 64....................................... תודות 68.....................................................................................................................
סיכום מאות ילדים פלסטינים עובדים במשקים חקלאיים בהתנחלויות ישראליות בגדה המערבית הכבושה, רובם בהתנחלויות הנמצאות בבקעת הירדן .דוח זה מתעד את הפרת זכויותיהם של ילדים ,חלקם בני 11בלבד ,המשתכרים כ 70-ש"ח ליום עבודה מלא בתעשייה החקלאית בהתנחלויות .רבים מהם נושרים מהלימודים בבית הספר ועובדים בתנאים העלולים להיות מסוכנים ,בשל חומרי הדברה ,ציוד מסוכן ותנאי חום קיצוניים. ילדים העובדים בהתנחלויות ישראליות קוטפים ,מנקים ואורזים אספרגוס ,עגבניות ,חצילים ,פלפלים אמרו מתוקים ,בצלים ,תמרים ,וגידולים אחרים .הילדים שאותם ראיין ארגון שהם מתחילים את יום העבודה כבר בשעה 5:30או 6:00לפנות בוקר ,ובדרך כלל עובדים כשמונה שעות ביום ,שישה או שבעה ימים בשבוע .כמה ילדים דיווחו כי בשיא עונת הקטיף עבדו עד 12שעות ביום ,ויותר מ 60-שעות בשבוע .היו ילדים שתיארו כיצד האנשים המפקחים על עבודתם הפעילו עליהם לחץ להמשיך לעבוד ולא לצאת להפסקות. אף שהמשפט הבינלאומי ,וכמוהו החוק הישראלי והחוק פלסטיני ,קובעים כי הגיל המינימאלי כי החלו לעבוד כבר בגיל 13או להעסקה הוא ,15ילדים רבים אמרו לארגון .14ילדים צעירים עוד יותר עובדים בעבודה חלקית ,וילד אחד שרואיין על-ידי אמר כי עבד יחד עם ילד בן 10בלבד. העבודה שמבצעים הילדים עלולה להיות מפרכת ומסוכנת .כמה מהילדים העובדים במשקים בהתנחלויות תיארו כיצד סבלו מהקאות ,סחרחורת ופריחות בעור אחרי שריססו חומרי הדברה כמעט בלא אמצעי הגנה ,וחוו כאבים גופניים או אובדן תחושה לאחר שנשאו על גבם מיכלים כבדים של חומרי הדברה .רבים נחתכו כשהשתמשו בלהבים חדים לקטיף בצלים ,פלפלים וגידולים אחרים .גם מיכון כבד גורם לפציעות .ילד אחד אמר שראה כיצד ילד אחר נלכד מתחת לטרקטור שהתהפך .ילד אחר סיפר כי אצבעו נתפסה במכונה למיון תמרים .ילדים מסתכנים בנפילות כשהם מטפסים על סולמות כדי לגזום עצי תמר או לקטוף תמרים .שני ילדים נעקצו על-ידי עקרבים כשעבדו בשדות של מתנחלים. בקיץ ,מגיעות הטמפרטורות בשדות לעיתים קרובות ליותר מ 40-מעלות צלזיוס ,ובחממות הן עלולות אף להגיע ל 50-מעלות צלזיוס .ילדים תיארו בחילה ותסמינים אחרים ,שהצביעו על כך שהם עלולים ללקות במכת חום כתוצאה מהעבודה בטמפרטורות כה קיצוניות .ילד אחד אמר ל- שהתעלף פעם אחר פעם בעת שעבד בחממה לוהטת. אף אחד מהילדים שרואיינו לא קיבל הטבות של ביטוח בריאות או ביטוח לאומי ,ורוב אלה שנזקקו לטיפול רפואי לאחר שנפגעו או חלו תוך כדי עבודה אמרו שנאלצו לשלם בעצמם על הטיפול ועל עלויות הסעתם לבתי חולים פלסטיניים .שלושה ילדים פלסטינים שחלו או נפצעו במהלך עבודתם
1
מאי
ונאלצו ללכת הביתה או להגיע לבית חולים אמרו כי לא קיבלו אפילו תשלום על השעות שעבדו באותו יום ,לא כל שכן על הזמן שבו נאלצו להיעדר מהעבודה. 38ילדים ו 12-מבוגרים ביישובים במהלך המחקר לצורך הדוח ראיין ארגון פלסטיניים בבקעת הירדן ,שאמרו שהועסקו בעבודה במשקי התנחלות באזור .כמו כן ראיין ארגון מורים ומנהלי בתי ספר ביישובים אלה ,עורכי דין ישראלים ופלסטינים המתמחים בדיני עבודה ,עובדים של סוכנויות פיתוח ופעילים לזכויות עובדים .ילדים הם מיעוט בקרב הפלסטינים המועסקים במשקי התנחלויות ,אבל רוב הילדים הפלסטינים העובדים בהתנחלויות אמרו מועסקים במגזר החקלאי .כל הילדים והמבוגרים שרואיינו על-ידי ארגון שקיבלו עבודה זו בהיעדר אפשרויות עבודה חלופיות ובשל מצבן הכלכלי הקשה של משפחותיהם – תנאים שלרובם הגדול אחראית מדיניותה של ישראל ברחבי הגדה המערבית הכבושה ,לרבות בקעת הירדן ,המטילה הגבלות קשות על גישת פלסטינים לקרקע ומים ,לתשומות חקלאיות כגון דשנים ,ועל יכולתם לשנע סחורות .צעיר בן 18אמר שעזב את הלימודים בכיתה י' מפני שכפי שהסביר" ,אז מה אם אתה רוכש השכלה ,ממילא בסופו של דבר תמצא את עצמך עובד בהתנחלויות". אמרו שילדים נושרים
רובם הגדול של הילדים העובדים בהתנחלויות שרואיינו על-ידי ארגון שנשרו מהלימודים .מורים ומנהלי בתי ספר אמרו לארגון , לעיתים קרובות בסביבות כיתה ח' ,או גיל .14מבין 33הילדים שראיין ארגון ושעבדו באופן מלא בהתנחלויות חקלאיות בעת קיום הראיונות 21 ,נשרו מהלימודים בכיתה י' או קודם לכן; 12הנותרים נשרו מהלימודים בבית הספר התיכון ,בכתה י"א או י"ב .ילדים אחרים עבדו עבודה חלקית במקביל ללימודים בית הספר ,לעיתים קרובות בצורה שפגעה בלימודיהם" .ברור מאוד אילו ילדים הולכים לעבוד בהתנחלויות ,מפני שבשיעורים הם מותשים" ,אמר עובד מנהלה בבית ספר. אמרו כי הם עובדים כדי לסייע בפרנסת כל הילדים שאותם ראיין ארגון משפחותיהם .קבלן-עובדים המשמש כמתווך ומספק עובדים פלסטינים למתנחלים ,שנשאל על-ידי עובד של ארגון ישראלי לזכויות האדם מדוע ילדים בוחרים לעבוד ,אמר" :שאל [את הילדים] אם יש להם לחם בבית" .ילדים ומבוגרים פלסטינים העובדים בהתנחלויות אמרו לארגון שהם מקווים שהקהילה הבינלאומית תפעיל על ישראל לחץ לשים קץ לחקלאות ההתנחלויות, להסיר את ההגבלות הקשורות לחקלאות ההתנחלויות שישראל מטילה על פלסטינים בנוגע לשימוש בקרקע ,גישה למים ,חופש תנועה וגישה לשווקים .הם הביעו תקווה כי הקהילה הבינלאומית אף תפעיל על ישראל לחץ להתיר לפלסטינים לעבד את אדמותיהם הם ובכך ליצור סביבה כלכלית שבה יוכלו לקיים את ילדיהם ולאפשר להם להישאר בבית הספר ולזכות בחינוך .במקרים מסוימים אמרו עובדים פלסטינים שהם עובדים על אדמות חקלאיות שישראל הפקיעה מהכפרים שלהם עצמם ,תוך הפרה של המשפט הבינלאומי ,והקצתה להתנחלויות. רוב הילדים והמבוגרים שרואיינו חיים בכפרים בבקעת הירדן .מקצת הילדים באו מכפרים באזורים אחרים בגדה המערבית ועברו לבקעת הירדן ,שם התגוררו במשך חודשים תמימים במחסנים ריקים, כשהם עובדים בהתנחלויות בשעות היום ,כדי לחסוך את הזמן ואת העלויות הכרוכים בנסיעה מהבית.
עסקה לא הוגנת
2
ילדים העובדים בהתנחלויות חקלאיות משתכרים שכר נמוך מאוד .כל המבוגרים והילדים הפלסטינים השתכרו שכר נמוך בהרבה משכר המינימום הישראלי, שאותם ראיין ארגון שבעת המחקר לקראת כתיבת דוח זה עמד על 23ש"ח לשעה למבוגרים ועל בין 16ל 18-ש"ח לשעה לילדים .רובם השתכרו רק 60עד 70ש"ח ליום והיו ילדים שהביאו הביתה רק 50ש"ח ביום ,לאחר קיזוז התשלום על הנסיעה למקום עבודתם בהתנחלויות ובחזרה; רוב ימי העבודה נמשכו 7או 8שעות, למעט בשיא עונת הקטיף 1.צווים צבאיים שהוציא המפקד הצבאי הישראלי בגדה המערבית מחילים את שכר המינימום הישראלי על עובדים פלסטינים בהתנחלויות .ברם ,ילדים רבים לא ידעו כי בישראל קיים חוק שכר מינימום ,או שתנאי החוק אמורים לחול על פלסטינים העובדים בהתנחלויות. אמרו שהועסקו באמצעות הסכמים שבעל פה כל הילדים שאותם ראיין ארגון עם קבלני-עובדים פלסטינים המשמשים מתווכים מטעם מתנחלים ישראלים .משמעותו של הנוהג שבמסגרתו מעסיקים מתנחלים קבלני-עובדים פלסטינים כדי לשכור עובדים פלסטינים ,לרבות ילדים, היא שאין שום חוזה העסקה או מסמך אחר כלשהו הקושר ישירות בין הילדים למתנחל המעסיק. למעשה ,בלי הוכחה כזו לתעסוקה ,לפלסטינים העובדים בהתנחלויות קשה מאוד לתבוע את הזכויות המגיעות להם מכוח דיני העבודה הישראליים .לדברי קבלן-עובדים פלסטיני ,העובדים מקבלים את שכרם "במזומן ,לא [מקבלים] תלוש משכורת ,ואין היתרים [לעבודה] ,כך שאין שום מסמכים שעליהם אפשר להסתמך כדי לתבוע פיצויי פיטורין או כל דבר אחר". רוב סכסוכי העבודה שעובדים וקבלני-עובדים פלסטינים תיארו באוזני ארגון נסבו סביב תשלום פיצויי פיטורין ,ככל הנראה מפני שעובדים התובעים פיצויי פיטורין כבר איבדו ממילא את מקום עבודתם ויש להם פחות מה להפסיד בגין תביעה משפטית לעומת עובדים המועסקים עדיין .חוק שכר המינימום הישראלי – המוחל על עובדים פלסטינים בהתנחלויות באמצעות צווים צבאיים – קובע כי עובדים אינם יכולים לוותר על זכותם לשכר מינימום ,אבל איש מהילדים או המבוגרים הפלסטינים שרואיינו לא אמר שציפה או דרש להשתכר שכר מינימום .קבלן- העובדים הפלסטיני סבר כי אם עובד יבקש ממעסיקו המתנחל העלאה בשכר "יפטרו אתו".
הפרות של המשפט הבינלאומי מצא דוגמאות רבות לילדים שהועסקו בהתנחלויות חקלאיות ארגון ישראליות תוך הפרה של המשפט הבינלאומי ,כמו גם של החוק הישראלי והחוק הפלסטיני .הן ישראל והן פלסטין הן צד לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות ,חברתיות ותרבותיות ,ולאמנה בדבר זכויות הילד ,המכירות בזכות הילד להגנה מפני ניצול כלכלי ,ומפני ביצוע עבודות שסביר להניח כי 2 יסכנו אותו או יפגעו בהשכלתו.
המרות המטבע בדוח זה נעשו על-פי שער של 3.7ש"ח לדולר. ועדות המומחים העוקבות אחר האופן שבו מיישמות מדינות אמנות אלה ואמנות אחרות בדבר זכויות האדם ,כמו האמנה בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות ,הגיעו למסקנה כי ישראל מחויבת להחיל את האמנות על השטחים הכבושים על ידה ,לרבות הגדה המערבית.
3
מאי
בנוסף ,ישראל היא צד לאמנות 138ו 182-של ארגון העבודה הבינלאומי .מתוקף אמנות אלה אישרה ישראל גיל העסקה מינימאלי של 15שנה (המתיר לילדים בני 13ו" 14-עבודה קלה") והסכימה לאסור העסקה של כל ילד בן פחות מ 18-בעבודה הכרוכה בסיכון .החוק הישראלי קובע כי בגיל חינוך חובה (שבישראל הוא עד כיתה י') ניתן להעסיק ילד רק כשוליה. ילדים בני 14ומעלה מורשים לעבוד בחופשת הקיץ ,אבל רק בעבודות שיחסית אינן תובעניות ואינן מסכנות את בריאותם .רשויות ישראליות מחילות את חוקי המדינה על ילדים ישראלים בהתנחלויות, לרבות דיני עבודה ודיני חינוך הקובעים כי חינוך יסודי הוא חובה וניתן חינם. בתי הדין לעבודה ובית המשפט העליון של ישראל פסקו באופן עקבי כי ההגנות שמוקנות מכוח דיני העבודה הישראליים חלות על עובדים פלסטינים בהתנחלויות .בצווים צבאיים ישראליים שולבו כמה מדיני העבודה הישראליים ,לרבות החוקים הנוגעים לשכר מינימום ו"עובדים זרים" ,שאותם מחילה ישראל על עובדים פלסטינים בהתנחלויות שבגדה המערבית הכבושה .ברם ,הרשויות הישראליות כשלו באכיפת חוקים אלה ,ובשנת 2013לא קיימו ולו ביקורת אחת במקומות העסקה בהתנחלויות חקלאיות .בשנים שקדמו לכך ,מאז ,2010קוימו ביקורות מועטות ,אם בכלל .אף אחד מהילדים הפלסטינים שעבדו בחקלאות בהתנחלויות ואשר אותם ראיינו לא דיבר מעודו עם מפקח ישראלי לאכיפת חוקי עבודה. לדברי גורמים ישראליים רשמיים ,היעדר האכיפה הוא תוצאה של חלוקה לא ברורה של תחומי אחריות בין משרד הכלכלה הישראלי למנהל האזרחי ,שהוא זרוע של הצבא .תירוצים דומים נשמעו מפי גורמים ישראליים רשמיים מזה שנים .למעשה ,בכל האמור בעובדים פלסטינים במגזר החקלאי בהתנחלויות ,ישראל העלימה עין מהפרות של דיני העבודה הישראליים. כפי שמתואר בדוח זה ,הדינים הישראליים בדבר ילדים ועבודה משקפים בדרך כלל את מחויבויותיה הבינלאומיות של ישראל .הרשויות הישראליות הכירו חלקית באחריותן לאכיפת ההגנות המוקנות מכוח חוקים אלה לתועלתם של הפלסטינים העובדים בהתנחלויות ,אפילו בשעה שכשלו באופן עקבי באכיפה זו .עם זאת ,איננו קוראים לישראל להחיל את הדין הפנימי שלה ,לרבות הגנות על זכויות עובדים ,על שטח כבוש .דיני הכיבוש הבינלאומיים החלים כיום על הגדה המערבית אוסרים על ישראל ,ככוח הכובש ,להחיל את סמכות השיפוט של חוקיה הפנימיים על פלסטין כאילו הייתה הריבון .ישראל החילה באופן בלתי חוקי בשטח הכבוש ,לתועלתם של מתנחלים ישראלים ,חוקים מקומיים כגון החוקים הנוגעים להקמת חברות. ההתנחלויות האזרחיות הישראליות בגדה המערבית הכבושה תלויות במדיניות הבלתי-חוקית של ישראל ,המאפשרת את העברת אוכלוסייתה האזרחית לתוך שטח כבוש ואת הקצאתם של אדמה ומשאבים אחרים בשטח הכבוש להתנחלויות .ישראל מחויבת לפרק את ההתנחלויות ,וכן למנוע פגיעה בפלסטינים המועסקים בהתנחלויות ,אף שצעדים כאלה לא ימתנו את טבען הלא חוקי של ההתנחלויות עצמן.
עסקה לא הוגנת
4
החוק פלסטיני קובע עשר שנות חינוך חובה חינם לילדים ,ואוסר על העסקת ילדים בני פחות מ15- ועל העסקה של ילדים בני 15עד 18בעבודות הכרוכות בסיכון – כגון שימוש בחומרי הדברה ונשיאת משאות כבדים .אולם ,לרשויות הפלסטיניות אין הסמכות והיכולת לאכוף חוקים אלה הן בהתנחלויות והן במרבית היישובים הפלסטיניים בבקעת הירדן שבהם חיים ילדים אלה .זאת ,משום שאלה גם אלה כפופים לסמכות שיפוט ולשליטה בלעדית של ישראל .בקומץ מקרים עצרו רשויות פלסטיניות קבלני- עובדים פלסטינים כשאלה עברו בשטחים שבתחום שיפוטה של הרשות הפלסטינית ,והעמידו אותם לדין באשמת העסקת ילדים בעבודה בהתנחלויות והפרות נוספות של דיני העבודה.
החקלאות המתרחבת בהתנחלויות ומדיניות אנטי-פלסטינית מגבילה גורם נוסף המצוי בשורש הפגיעות בילדים פלסטינים בהתנחלויות היא המדיניות הישראלית המטילה הגבלות נוקשות על הפעילות הכלכלית המסורתית הפלסטינית בבקעת הירדן – חקלאות – ובה-בעת תומכת בחקלאות בהתנחלויות .צו צבאי ישראלי שלל מהפלסטינים כל תפקיד תכנוני ב 61%-מהגדה המערבית ,הנתונים לשליטה ישראלית בלעדית ,לרבות מרבית בקעת הירדן ,בעוד שמתנחלים נהנים ממשטר תכנון שונה ומפלה לטובה ומיוצגים בגופי תכנון (כ 30%-מקרקעות הגדה המערבית נמצאות באזורי בקעת הירדן וים המלח) .בבקעת הירדן חיים כ 80-אלף פלסטינים ,המהווים כמעט 90% מאוכלוסייתה ,אבל בשל ההגבלות שמטילה ישראל על תנועת פלסטינים ,יותר מ 94%-משטח בקעת הירדן הם מחוץ לתחום בכל האמור בשימוש פלסטיני באדמות .לעומת זאת ישראל הקצתה כ86%- מהקרקעות בבקעת הירדן לתחומי השיפוט של מועצות אזוריות של התנחלויות ,הדואגות לאינטרסים של 9,500המתנחלים המתגוררים בבקעה. "כרם נבות" ,ארגון ישראלי המבקר את השימוש שעושות התנחלויות באדמת הגדה המערבית ,תיעד את העובדה שגם אחרי שבשנות השבעים והשמונים והשבעים ישראל הקצתה חלקות אדמה גדולות להתנחלויות חקלאיות בגדה המערבית ,כמות הקרקע שהתנחלויות אלה מעבדות תפחה בין השנים 1997ל 2012-ב 16%-נוספים; בינתיים ,חלק מהפלסטינים בבקעת הירדן משלמים דמי שכירות למתנחלים ,בכדי להשתמש באדמות חקלאיות שאותן הפקיעה ישראל שלא כחוק ובלא פיצוי, והעבירה בחינם למתנחלים. בארות ישראליות הממוקמות בבקעת הירדן ומתופעלות על-ידי המוביל הארצי מספקות למתנחלים בבקעה כמות מים השווה לרבע מאספקת המים לכלל האוכלוסייה הפלסטינית בגדה המערבית; בשנת 2013דיווח הבנק העולמי כי ההגבלות שמטילה ישראל על יכולתם של פלסטינים להשקות אדמות חקלאיות ולייצא תוצרת חקלאית עולות לכלכלה הפלסטינית 704מיליון דולר בשנה ,וכי בשנת 2013 העסיק המגזר החקלאי הפלסטיני בגדה המערבית פחות עובדים וייצר פחות הכנסות מאשר 15שנים קודם לכן .על-פי נתוני הבנק העולמי ,שיעורי העוני ביישובים הפלסטיניים בבקעת הירדן הם מהגבוהים בגדה המערבית ,בין 28.2%ל.33.5%- ההגבלות הישראליות על השימוש בקרקע ,חופש התנועה והגישה לשווקים יצרו אבטלה ועוני הן בבקעת הירדן והן ביתר הגדה המערבית הכבושה ,ולא הותירו למאות משפחות פלסטיניות הזדמנויות תעסוקתיות רבות מלבד שליחת ילדיהן לעבודה במשקים של התנחלויות בלתי חוקיות ,שם עובדים
5
מאי
גם רבים מהוריהם .המעסיקים-המתנחלים הישראלים ,היודעים כי המשפחות תלויות בעבודה, מנצלים את העובדים הפלסטינים ,בהם ילדים ,ואילו ישראל מעלימה מכך עין. חקלאות ההתנחלויות הישראלית יוצאת נשכרת מעבירות על חוקי העבודה ,המותירות את עלויות ההעסקה נמוכות .חקלאות ההתנחלויות יוצאת נשכרת גם ממדיניות התכנון הישראלית בגדה המערבית .כך ,למשל ,הפקיעה ישראל קרקעות ומים מפלסטינים והעבירה משאבים אלה למתנחלים ישראלים ,העניקה למתנחלים סובסידיות הנמנעות מפלסטינים ,והטילה הגבלות תנועה המעכבות או מונעות גישת חקלאים פלסטינים לשווקים .מדיניות זו מפרה את חובותיה של ישראל ,ככוח הכובש לכבד את זכויותיהם של אנשים מוגנים בשטח הכבוש ,וכן את האיסור על העברת אוכלוסייתה האזרחית לשטח זה ,ומרוששת משפחות פלסטיניות במידה כזו שהורים רבים אומרים כי אין להם חלופות רבות לעבודה בהתנחלויות ,ולעיתים קרובות שולחים את ילדיהם לעבוד בהן. על ישראל לפרק את ההתנחלויות ,בהתאם לחובותיה ככוח הכובש בגדה המערבית ,להגביל את השימוש שהיא עושה בקרקע ,במים ובמשאבים אחרים בשטח הכבוש אך ורק למה שמתחייב מטרות צבאיות ,ולהסיר את ההגבלות הלא חוקיות על גישת פלסטינים למשאבים אלה.
עבודת ילדים פלסטינים בחקלאות בהתנחלויות בידי ממשלת ישראל אין נתונים בדבר מספר הילדים הפלסטינים המועסקים בהתנחלויות; לאף אחד מהילדים אין חוזה כתוב ,היתרי עבודה רשמיים ,או כל תיעוד אחר .הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ברשות הפלסטינית לא דיווחה מה מספר הילדים המועסקים בהתנחלויות חקלאיות ישראליות; ראוי כי הרשות תנסה לאסוף נתונים על סוגיית עבודת הילדים בהתנחלויות במסגרת סקר עבודת ילדים המתוכנן להתבצע בשנת 3.2015על-פי הערכות "מרכז מען לפיתוח" ,עמותה פלסטינית הומניטארית בגדה המערבית הפועלת ביישובים פלסטיניים בבקעת הירדן ,בעונת הקיץ – עונת הקטיף של רוב היבולים שבה הילדים נמצאים בחופשה מבית הספר –עד אלף ילדים פלסטינים עובדים בהתנחלויות חקלאיות ישראליות. נראה כי ילדים פלסטינים מהווים מיעוט בקרב העובדים הפלסטינים בהתנחלויות חקלאיות ישראליות ,ואף על-פי כן דומה כי במגזר החקלאי יש נטייה מיוחדת להעסקת ילדים פלסטינים ,משום שלרוב הפועלים החקלאיים אין תיעוד כלשהו .פלסטינים המועסקים בהתנחלויות בענפים אחרים, כגון ייצור או בנייה ,עובדים בדרך כלל בתוך ההתנחלויות עצמן .כדי להיכנס להתנחלות לצורך עבודה או מכל סיבה אחרת ,על פלסטינים לקבל היתרים ישראליים רשמיים .כדי להשיגם ,פונים מעסיקים- מתנחלים לצבא הישראלי בשם עובדיהם הפלסטינים ,העוברים בדיקה ביטחונית על-ידי הצבא; בין
ארגון העבודה הבינלאומי יעניק תמיכה לסקר שמתכננת הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה; ראו זמין לקריאה בכתובת: (כניסה לאתר ב 10-בינואר .)2015
עסקה לא הוגנת
6
היתר מפרטים ההיתרים את שמותיהם של הפלסטינים ,גילם ושמות מעסיקיהם .בשנת 2013מסר הצבא הישראלי כי אינו מנפיק היתרי עבודה לילדים פלסטינים שגילם פחות מ 4.18-לעומת זאת ,כל הילדים והמבוגרים המועסקים בחקלאות בהתנחלויות שרואיינו על-ידי ארגון אמרו שהם עובדים בחממות ובשדות על אדמה הממוקמת מחוץ לשערי ההתנחלויות – דבר העולה בקנה אחד עם דיווחים של ארגונים ישראליים ופלסטיניים לזכויות האדם .באופן זה יכולים המעסיקים המתנחלים להעסיק פלסטינים מבלי להשיג את ההיתרים הצבאיים ,היכולים לשמש בבתי דין ישראליים לעבודה כראיה להפרות של דיני העבודה הישראליים. אי-רישומם של העובדים הפלסטינים אצל הרשויות הישראליות – בניגוד לעובדים הישראלים, הרשומים – משרת את האינטרס הכספי של המעסיקים המתנחלים לשמור על עלויות עבודה נמוכות. העובדה שעובדים אינם רשומים מקלה על המעסיקים להתחמק מדרישת החוק הישראלי לשלם לפלסטינים שכר מינימום והטבות נוספות. התנחלויות חקלאיות מעסיקות גם עובדים ישראלים ,אבל ככל שארגון הצליח לקבוע ,אלה אינם מתלוננים על דפוסי העסקה פוגעניים נפוצים בדומה לאלה שבהם נתקלים עובדים פלסטינים .כמו כן לא נשמעו תלונות על כך שילדים ישראלים מועסקים בהתנחלויות חקלאיות באופן דומה ,תוך הפרה של דיני העבודה הישראליים ,או עובדים בעבודות דומות לאלה שמבצעים ילדים פלסטינים.
זלזול בחוקי עבודה אמרו שמתנחלים שוכרים כל העובדים הפלסטינים שאותם ראיין ארגון מתווכים פלסטינים ,המקבלים על עצמם לספק להם פועלים חקלאיים ומשלמים להם במזומן .אף לראיין בעת אחד מחמישים הפלסטינים – בהם 38ילדים – שבחר ארגון ביקוריו ביישובים פלסטיניים בבקעת הירדן ,ואשר אמרו שהם מועסקים בהתנחלויות חקלאיות באזור ,לא קיבל חוזים ,תלושי שכר ,היתרים או כל מסמך אחר הנדרש על-פי החוק הישראלי. מסמכים כאלה יהוו ראיות הקושרות בין העובדים למעסיקם ,האזרח הישראלי שעבורו הם עובדים. ללא מסמכים כאלה קשה מאוד לפלסטינים העובדים בהתנחלויות לתבוע את הזכויות שמקנים דיני העבודה הישראליים אשר חלות עליהם ,לרבות חוק שכר מינימום. עובדים פלסטינים מסוימים ,לעיתים קרובות בסיוע הארגון הישראלי לזכויות האדם "קו לעובד" ,שאף עתר בעניין לבג"ץ ,תבעו מתנחלים ישראלים ,לרוב כדי לקבל את פיצויי הפיטורין שהגיעו להם לפי חוק משפוטרו .אלא שרק במקרים נדירים פנו עובדים פלסטינים לבית משפט כדי לתבוע את זכויותיהם. גם במקרים שבהם יכולים עובדים פלסטינים להציג ראיות המתעדות את טענותיהם ,רבים מהם מגיעים
זמין לקריאה בכתובת: (כניסה לאתר ב 12-באוקטובר .)2014
7
מאי
להסכם עם המתנחל שהעסיקם ,ומקבלים פחות מהסכום המגיע להם לטענתם .מספר עובדים שפחדו לתבוע את זכויותיהם מפני שהיו מודעים פלסטינים אמרו לארגון למקרים שבהם עובדים פלסטינים הצליחו לתבוע את מעסיקיהם ולדרוש את זכויותיהם החוקיות ,ואז גילו כי המעסיק הזהיר מתנחלים אחרים שלא לשכור אותם או את בניהם לעבודה .פלסטיני אחד אמר כי אחרי ששני עובדים שהכיר זכו בתביעותיהם נגד המתנחלים שהעסיקו אותם" ,אף אחד לא הסכים להעסיק אותם" או את בניהם; פועל חקלאי אחר אמר שהסכים לקבל ממעסיקו פיצויי פיטורין נמוכים מאלו שהגיעו לו על-פי חוק מחשש שהוא וילדיו ייכללו ב"רשימה שחורה" ולא יורשו לעבוד בהתנחלויות .ארגון העבודה הבינלאומי וארגוני זכויות ישראליים ופלסטיניים דיווחו גם הם על כך שמתנחלים "מנהלים רשימה שחורה" של פלסטינים הפונים לבית משפט כדי לתבוע את זכויותיהם.
אחריות מדינות צד שלישי ועסקים מדינות אחרות וארגונים בינלאומיים מתחו ביקורת על המדיניות הלא חוקית של ישראל בבקעת הירדן ,אך ככל הנראה בלא תוצאות .כך למשל ,ארגון העבודה הבינלאומי חזר והביע חשש בנוגע להפרת זכויותיהם של ילדים פלסטינים העובדים במגזר החקלאי בהתנחלויות ובנוגע להיעדר פיקוח על חוקי עבודה ,אך הדבר לא הביא לשיפור כלשהו .ישראל המשיכה לסכל מאמצים של סוכנויות הומניטאריות הפועלות במימון בינלאומי לסייע לפלסטינים באזור ,ונכון לשנת 2013הוציאה צווי הריסה וצווי הפסקת עבודות בנייה נגד 39בתי ספר פלסטיניים המשרתים 4,500תלמידים ,באזורים 5 של הגדה המערבית הנתונים לשליטתה הבלעדית. בו בזמן ,יחסי הסחר המתמשכים של ארצות זרות עם התנחלויות ישראליות סייעו לקיים עסקים מבוססי-התנחלויות ,ובכך פגעו במאמציהן ההומניטאריים והמדיניים כאחד של ממשלות אלה לתמוך בפלסטינים ובכלכלה הפלסטינית .מדינות אירופיות מסוימות נמנות אמנם עם התורמים העיקריים של סיוע הומניטארי לפלסטינים בבקעת הירדן ,אבל בשנת ,2012-המועד האחרון שלגביו קיימים נתונים ,מדינות אירופיות ייבאו סחורות ותוצרת מהתנחלויות ישראליות בגדה המערבית ,בשווי שלפי הערכות היה גדול פי 15משווי הסחורות שייבאו מפלסטינים בגדה המערבית ובעזה 6.ישראל חולשת על כל הייצוא מהשטח הפלסטיני ,ובכך מחייבת למעשה את רוב העסקים הפלסטיניים להשתמש בשירותיהם של יצואנים ישראלים.
5
כך למשל ,באוגוסט 2013גררו כוחות ישראליים דיפלומטית צרפתייה אל מחוץ לטנדר עמוס במחסי חירום ,שהיו מיועדים ליישוב בבקעת הירדן שאותו הרסה ישראל כליל ,השליכו רימוני הלם לא קטלניים על דיפלומטים ועיתונאים אחרים, והחרימו את המחסים .ההחרמה וההרס של סיוע המוניטרי בידי הצבא הישראלי בבקעת הירדן הם כה נרחבים ,עד שבשנת 2014החליט הצלב האדום הבינלאומי להפסיק לספק סיוע בצורת מחסי חירום לקרבנות הפלסטינים של פעולות ההרס באזור. על סמך נתונים של האיחוד האירופי ונתונים שמסרה ישראל לבנק העולמי ,נכון לשנת 2012ייבא האיחוד האירופי ,על-פי הערכות ,ייבאו בשווי 300מיליון דולר מהתנחלויות לעומת 19.6מיליון דולר מהגדה המערבית ומעזה .לציטוטים ראו ,זמין לקריאה בכתובת:
עסקה לא הוגנת
(כניסה לאתר ב 25-ביוני .)2014
8
החוק והנוהג הישראליים אינם מבחינים בין תוצרי התנחלויות לתוצרים המיוצרים בישראל ,וישראל מייצאת תוצרת חקלאית וסחורות אחרות המיוצרות בהתנחלויות בגדה המערבית תחת התווית "מיוצר בישראל" ו"תוצרת ישראל" .ישראל אינה מפרסמת נתונים מובחנים על יעדי הייצוא של תוצרת המגודלת בהתנחלויות ,אבל על סמך דיווחי חדשות ומידע מאתרי התנחלויות וחברות ,אירופה היא שוק היצוא העיקרי ,ותוצרי יצוא חקלאיים מסוימים נשלחים לארצות הברית על-ידי חברות ישראליות העובדות עם התנחלויות בבקעת הירדן. האיחוד האירופי פעל להוצאת תוצרי התנחלויות ישראליות מכלל הסכמי הסחר המועדפים הניתנים לסחורות ישראליות במסגרת הסכם ההתאגדות בין האיחוד אירופי וישראל .אלא שמתוקף "הסדר טכני" הנספח להסכם ,ישראל מאגדת למעשה תוצרי התנחלויות יחד עם סחורות ישראליות לייצוא לאירופה ,ותובעת מעמד פטור ממכס למשלוח כולו; ההסדר מטיל על היבואנים האירופיים את נטל ההבחנה אילו תוצרים ישראליים זכאים לפטור ואילו סחורות הן מהתנחלויות ואינן זכאיות לו .לשם כך על היבואנים האירופים לבחון את המיקוד המציין את מוצאה של כל אצווה .שבע-עשרה מדינות החברות באיחוד האירופי יעצו לעסקים לשקול את הסיכונים המשפטיים ,הכספיים והסיכונים למוניטין כתוצאה ממעורבות בסחר עם התנחלויות ,אבל לא הורו לעסקים לשים קץ לסחר זה. ארצות-הברית ממשיכה למעשה להעניק לתוצרי התנחלויות ישראליות יחס מועדף ,במסגרת הסכם הסחר החופשי ארצות-הברית – ישראל .האיחוד האירופי מציע תמריצי סחר למדינות מתפתחות הנוקטות צעדים נגד עבודת ילדים ,אבל לא קיבל על עצמו להגביל את הסחר בתוצריה של עבודת ילדים ,לרבות תוצרים מהתנחלויות חקלאיות ישראליות .משרד העבודה האמריקני מנהל ומפרסם רשימה של יותר מ 350-מוצרים מארצות זרות המיוצרים במדינות אחרות באמצעות עבודת כפייה או עבודת ילדים ,אבל לא כלל ברשימה תוצרים מהתנחלויות ישראליות. הואיל וישראל אינה מראה כל סימן לכך שבכוונתה לקיים את מחויבויותיה המשפטיות הבינלאומיות ככוח כובש לפרק התנחלויות אזרחיות בשטח הכבוש ,שומה על מדינות אחרות לנקוט אמצעים כדי להבטיח שלא יתרמו להפרה המתמשכת של המשפט ההומניטארי הבינלאומי בידי ישראל ,ובכלל זה של אמנת ג'נבה הרביעית משנת 1949ומשפט זכויות האדם הבינלאומי ,ושלא יפיקו תועלת מהפרה זו. אמנת ג'נבה הרביעית אוסרת במפורש על העברת אוכלוסייתה האזרחית של המדינה הכובשת אל תוך השטח הכבוש ,ומספר אמנות בינלאומיות אחרות לזכויות אדם אוסרות על אפליה ומבטיחות זכויות ילדים. בהינתן ההפרה הנרחבת והמפלה של זכויות ילדים פלסטינים בהתנחלויות ישראליות המתועדת בדוח זה ,כמו גם ההפרה המתמשכת של דיני הכיבוש הבינלאומיים על-ידי ישראל ,על מדינות זרות שעסקים הפועלים בתחומן סוחרים עם ישראל לעמוד על כך שרשויות ויצואנים ישראליים יבחינו בבירור בין תוצרים שמקורם בהתנחלויות לבין כאלה המיוצרים בתחומי ישראל .על מדינות המצטרפות להסכמי סחר עם ישראל להורות לעסקים השוכנים בתחומי שיפוטן שלא לייבא תוצרת חקלאית ותוצרים אחרים שמקורם בהתנחלויות ישראליות ,ולאשר רשמית כי יצייתו לדרישה זו .על עסקים להימנע מאספקת תוצרים או שירותים התומכים בהתנחלויות חקלאיות ישראליות.
9
מאי
המלצות לממשלת ישראל
לאסור על מתנחלים להעסיק ילדים פלסטינים ,בין אם ישירות ובין אם באמצעות מתווכים, לצורך עבודה המפרה את המשפט הבינלאומי ,ובמיוחד לאסור על כל העסקה של ילדים שגילם פחות מ ,15-ועל העסקת ילדים שגילם פחות מ 18-בעבודה הכרוכה בסיכון. להטיל עונשים על מעסיקים או קבלני-עובדים המעסיקים ילדים באופן בלתי חוקי.
לעדכן את הרשימה שהיא מנהלת של סוגי עבודה הכרוכה בסיכון האסורים מתוקף האמנה בדבר הצורות החמורות ביותר של עבודת ילדים ,בין היתר ,באמצעות איסור מפורש על כל טיפול בחומרי הדברה על-ידי ילדים שגילם פחות מ.18-
להסיר הגבלות לא חוקיות המוטלות על פלסטינים בשטח הכבוש ותורמות לעוני ולאבטלה בקרב פלסטינים ,לפגיעותם של ילדים פלסטינים להפרת זכויותיהם במשקים בהתנחלויות ולנשירה מבית הספר .בין היתר ,על ישראל להסיר את ההגבלות על חופש התנועה של פלסטינים ,על גישתם למים ולחשמל ועל השימוש שלהם בקרקע ,לצורכי חקלאות ,דיור, מוסדות חינוך ועוד.
לציית לחובותיה ככוח כובש ולפרק התנחלויות אזרחיות בגדה המערבית הכבושה.
לאיחוד האירופי ולמדינות החברות באיחוד האירופי
לתקן את "ההסדר הטכני" בהסכם ההתאגדות שבין האיחוד האירופי לישראל ,כך שיחייב את ישראל שלא לכלול תוצרי התנחלויות במשלוחים של סחורות ישראליות הזכאיות ליחס מכס מועדף.
להורות ליבואנים אירופיים לחדול מייבוא תוצרי התנחלויות.
לארצות הברית לתקן את הסכם הסחר החופשי ארצות-הברית -ישראל כך שלא יכלול תוצרי התנחלויות.
להורות ליבואנים אמריקניים לחדול מייבוא תוצרי התנחלויות.
לפלסטין
לשפר את אכיפת חוק חינוך חינם חובה לילדים ואת האיסור על עבודת ילדים באזורי שיפוט פלסטיניים ,לרבות באמצעות ענישה או העמדה לדין של קבלני-עובדים כשמבצעי העבירות הישראליים אינם בתחום סמכות השיפוט הפלסטינית.
עסקה לא הוגנת
10
לבקש להצטרף כחברה לארגון העבודה הבינלאומי ,ולאשרר את אמנה 138של ארגון העבודה הבינלאומי בדבר גיל המינימום לקבלה לתעסוקה ,ואת אמנה 182של ארגון העבודה 7 הבינלאומי בדבר הצורות החמורות ביותר של עבודת ילדים.
להמשיך ללחוץ על משלות זרות לחדול מיבוא של תוצרים חקלאיים של התנחלויות.
לעסקים הפעילים בהתנחלויות ישראליות
לחדול מפעילויותיהם במגזר החקלאי של התנחלויות ישראליות ,לרבות אספקת ציוד או שירותים ,וייצוא או שיווק של תוצרת חקלאית.
מדינות שאינן חברות באו"ם (כמעמדה של פלסטין באו"ם) ,יכולות להתקבל לארגון העבודה הבינלאומי ברוב של שני שלישים של הנציגים בוועידה הכללית של ארגון העבודה הבינלאומי ,לרבות שני שלישים מנציגי הממשלה הנוכחים במושב. חוקת ארגון העבודה הבינלאומי ,סעיף .)4(1זמין לקריאה בכתובת: (כניסה לאתר ב 9-בפברואר .)2015
11
מאי
מתודולוגיה קיים לצורך דוח זה ראיונות מקדמיים ;בקהילות פלסטיניות בבקעת ארגון הירדן בשנת ,2011ולאחר מכן שב וקיים את עיקר הראיונות בין החודשים מארס ויולי .2014חוקר ועוזרת מחקר ראיינו 38ילדים וילדות פלסטינים (מתחת לגיל ,)18ו 12-מבוגרים ,שעבדו כולם באותה עת במגזר החקלאי בהתנחלויות בבקעת הירדן ,וכן 5מבוגרים שלא עבדו בהתנחלויות אבל ילדיהם עבדו בהן .מתוך 38הילדים 30 ,אמרו שהחלו לעבור בהתנחלויות לפני גיל ,15ובהם 21שעבדו עבודה מלאה 20 ;8מהילדים היו בני פחות מ 15-בעת שהתקיימו הראיונות .הילד הצעיר ביותר שרואיין ואשר עבד בהתנחלות היה בן ;11הילד הצעיר ביותר שעבד עבודה מלאה בהתנחלות ואשר נשר מהלימודים ראיין גם שלושה פלסטינים בבית הספר היה בן 13בעת הראיון .ארגון המועסקים כ"מתווכים" בידי מעסיקים-מתנחלים כדי שיספקו להם עובדים פלסטינים; שלושה מורים ומורות בבתי ספר יסודיים ותיכוניים ,שלושה מנהלי בתי ספר ושני יועצים חינוכיים; שני נציגים פלסטינים של ארגוני עובדים; מנהל מועדון ספורט פלסטיני לנוער; ראשי מועצות מקומיות בחמש קהילות פלסטיניות ,שני רופאים ושני רוקחים שהעניקו טיפול רפואי לילדים פלסטינים שעבדו בהתנחלויות או רשמו להם תרופות; ועורך דין המתמחה בדיני עבודה. החוקרים איתרו כמחצית מהמרואיינים באורח אקראי בכך ששאלו תושבים בקהילות פלסטיניות הממוקמות בסמוך להתנחלויות בבקעת הירדן היכן הם עובדים ומה גילם ,ובכך שיצרו קשר עם ילדים אחרים שהוזכרו על-ידי המרואיינים. במקרים אחרים סייעו מורים פלסטינים ומנהיגי קהילות באיתור מרואיינים .כמחצית הראיונות נוהלו באופן פרטני ,בעוד אחרים נוהלו בנוכחותם של אנשים אחרים ,כגון במשרדים של בתי ספר, במועדוני נוער ובבתים פרטיים .כל הראיונות נוהלו בערבית ,בעזרת מתורגמנים .ארגון הסביר לכל המרואיינים מהי מטרת המחקר ,וכן הבהיר שביכולתם להפסיק את הראיון בכל עת שיחפצו בכך וכי הם לא יפיקו כל תועלת כספית או תועלת ישירה אחרת מסיוע במחקר זה. לארגון לא יפרסמו את שמם במקרים מסוימים ,מרואיינים פלסטינים ביקשו כי המלא ,מחשש שיפוטרו על-ידי מעסיקים-מתנחלים .בדוח זה מזוהים כל הילדים ורוב המבוגרים שרואינו באמצעות האות הראשונה בשמם ,ולא נכללו בו פרטים מזהים כלשהם. בדוח זה משמשות המילים "ילד" ו"ילדים" עבור כל מי שגילו מתחת ל ,18-באופן העולה בקנה אחד עם השימוש במילים אלה במשפט הבינלאומי. ראיין גם חוקרים ותחקירני שטח של ארגונים לא ממשלתיים ,ובכלל זה ארגון הארגון הישראלי לזכויות האדם קו לעובד ,המעניק שירותים משפטיים לעובדים פלסטינים כמו-גם הערת המתרגמת :בהיקף של משרה מלאה או יותר.
עסקה לא הוגנת
12
לעובדים זרים; העמותה הפלסטינית ההומניטארית מרכז מען לפיתוח; קמפיין סולידאריות בקעת הירדן ,קבוצה העוסקת בסנגור; וחברי צוות בסניף יריחו של הפדרציה הכללית של האיגודים המקצועיים הפלסטיניים. נפגש עם רשויות פלסטיניות ,ניסה להיפגש עם רשויות אזרחיות ארגון וצבאיות ישראליות האחראיות לאכיפת דיני עבודה בגדה המערבית והפנה שאלות לרשויות פלסטיניות וישראליות בהתבסס על מחקר מקדמי .הרשויות הישראליות לא הגיבו על הבקשות לפגישות או על השאלות שנשלחו בכתב ,המופיעות בנספח לדוח.
13
מאי
א' – רקע :השליטה הישראלית בקרקעות בקעת הירדן בקעת הירדן מתפרסת על-פני כ 30%-משטח הגדה המערבית ,ומשתרעת מקו שביתת הנשק משנת 1949בצפון ועד ים המלח בדרום ,ומנהר הירדן במזרח ועד מורדותיו המזרחיים של גב ההר 9.הנהר, שמקורו בכנרת שבצפון ישראל ,זורם אל ים המלח ,ומשרטט גבול טבעי ופוליטי בין הגדה המערבית לירדן .בקעת הירדן צחיחה ברובה וכמות הגשמים בה מעטה .בקיץ עשוי החום באזור להגיע ליותר מ- 45מעלות צלזיוס. כשמונים אלף פלסטינים גרים בבקעת הירדן ,מהם ,על-פי הערכות ,כ 22-אלף בעיר יריחו ,ריכוז האוכלוסייה הגדול ביותר באזור 10.מאז כבשה ישראל את הגדה המערבית בשנת 1967היא הקימה ארבעים התנחלויות (לרבות "מאחזים") בבקעת הירדן ,תוך הפרה של האיסור שמטיל המשפט 11 ההומניטארי הבינלאומי על כך שהמדינה הכובשת תעביר את אוכלוסייתה האזרחית לשטח הכבוש. בהתנחלויות אלה חיים כ 9500-אזרחים ישראלים 12.ברוב הקרקע שמעבדות ההתנחלויות ישנם מטעי 13 תמרים ,גידולי שדה וגידולי חממות. צווים צבאיים ישראליים המגדירים שטחים בסמוך לגבול ירדן כשטחים צבאיים סגורים מונעים בפועל את גישתם של פלסטינים לנהר הירדן מאז שנת 14.1967ישראל שולטת גם באקוויפר המים שמתחת לבקעת הירדן הצחיחה והיא העניקה את זכויות השאיבה מן האקוויפר למקורות ,חברת ראו משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים" ,דף נתונים הומניטרי על אזור בקעת הירדן וים המלח ,פברואר ,"2012זמין (כניסה לקריאה בכתובת: לאתר ב 23-במאי ;)2014ובצלם" ,נישול וניצול :מדיניות ישראל באזור בקעת הירדן וצפון ים המלח" ,מאי ,2011זמין לקריאה בכתובת: (כניסה לאתר ב 23-במאי .)2013 בצלם" ,נישול וניצול" ,עמ' ;7להערכת היקף האוכלוסייה ביריחו בשנת 2014ראו ( ,כניסה
זמין לקריאה בכתובת: לאתר ב 22-במאי .)2014
רבות מההתנחלויות הוקמו בשנות השישים והשבעים המאוחרות של המאה העשרים כמאחזי נח"ל ,שבהם הכירה ישראל מאוחר יותר כיישובים חקלאיים אזרחיים .שבהם "מקצתה [של האוכלוסייה] אף בעלת זיקה מובהקת למפלגת העבודה ולתנועה הקיבוצית "כרם נבות ,החקלאות הישראלית בגדה המערבית" ,אוקטובר ,2013עמ' ,50 ( /כניסה לאתר ב 20-במאי .)2014לפחות שבע מההתנחלויות הוקמו ללא אישור ישראלי רשמי והן נחשבות ל"מאחזים" לא חוקיים על-פי החוק הישראלי ,אולם ישראל מספקת להם מים ,חשמל ודרכי גישה סלולות, כמו גם שירותי ביטחון. "כרם נבות ,החקלאות הישראלית בגדה המערבית" ,עמ' .7 "כרם נבות ,החקלאות הישראלית בגדה המערבית" ,עמ' .50 ראו צו בדבר תיקון חוק הפיקוח על המים (יהודה והשומרון) (מס' ,)158תשכ''ח.1967- זמין לקריאה בכתובת: כניסה לאתר ב 20-ביוני .)2014
עסקה לא הוגנת
14
המים הלאומית של ישראל 15.ישראל אוסרת על חפירת בארות פלסטיניות חדשות בבקעת הירדן, בהתאם להסכם הביניים ("הסכם אוסלו") ,ותושביה הפלסטינים של הבקעה תלויים במידה ניכרת במים שמקצה להם חברת מקורות 16.הרשות הפלסטינית משלמת לממשלת ישראל עבור המים וישראל מקזזת את התשלום מהכנסות המסים שהיא גובה על ייבוא וייצוא משטחי הרשות הפלסטינית בגדה המערבית .מתנחלים בבקעת הירדן מקבלים בממוצע 300ליטרים לנפש ליום ,בעוד כמויות המים שמקבלים פלסטינים שונות מאוד מיישוב ליישוב ,החל ב 200-ליטר ליום לתושבי יריחו, ועד ל 20-ליטר בלבד לתושבים בקהילות רועים בדואיות 17.הבנק העולמי ציין כי בסך הכול" ,צריכת המים לנפש עבור פלסטינים בגדה המערבית היא כרבע מזו העומדת לרשות ישראלים" ,ובין השנים 1999ל 2007-הצטמצמה הכמות ב ,35%בעוד כמות המים שבה משתמשים במשקי הבית הפלסטיניים בפועל עומדת על 50ליטר לנפש ליום – פחות מהמינימום היומי של 100ליטר המומלץ על-ידי ארגון 18 הבריאות העולמי. על-פי נתוני הבנק העולמי ,באמצע שנות התשעים של המאה העשרים החקלאות תרמה למעלה מ- 14%מהתוצר המקומי הגולמי הפלסטיני ,אולם תרומתה הצטמצמה ל 5.1%-בלבד בשנת ;2011 בינתיים ,על אף שמספר המועסקים במגזר החקלאי הפלסטיני כמעט הוכפל בין השנים 1995ל,2011- "פריון-העבודה ,או התפוקה לעובד הצטמצמו לכדי מחצית" בתקופה זו ,בגין הגבלות שהטילה ישראל 19.בשנת 2013חזה הבנק העולמי כי ההגבלות הישראליות על השקיית קרקע חקלאית ה"זמינה לכאורה" לפלסטינים בגדה המערבית ,להוציא כ 187-אלף דונם של קרקע שעליה השתלטו ההתנחלויות – ועל ייצוא יבולים בידי פלסטינים ,עולות לכלכלה הפלסטינית 704מיליון דולר ארה"ב 20 מדי שנה. על-פי "כרם נבות" ,ארגון ישראלי המותח ביקורת על השימוש שעושות התנחלויות בקרקע ,כמות הקרקע החקלאית שמעבדות התנחלויות ישראליות בגדה המערבית תפחה ב 35%-בין השנים 1997ל- 21.2012על-פי הערכה שמרנית של הבנק העולמי משנת " ,2013הערך החקלאי הפוטנציאלי של הקרקע 22 של ההתנחלויות המשמשת לחקלאות הוא לפחות 251מיליון דולר ארה"ב".
בצלם ,נישול וניצול ,עמ' .17 משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים" ,דף נתונים הומניטרי על אזור בקעת הירדן וים המלח ,פברואר ,"2012עמ' .1
זמין לקריאה בכתובת: ( S2כניסה לאתר ב 10-באוקטובר .)2014 כרם נבות" ,החקלאות הישראלית בגדה המערבית" ,עמ' .8 הערכת הבנק העולמי מבוססת על ההנחה שתפוקת ההתנחלויות הישראליות אינה גבוהה מזו של משקים פלסטיניים ,ולפיכך זהו כמעט ללא ספק אומדן חסר ,בהינתן הגישה
15
מאי
שטח המדיניות הישראלית בגדה המערבית מבוססת במידה ניכרת על האצלת סמכות מוגבלת ביחס לחלקים מהשטח הכבוש לרשות הפלסטינית ,בכפוף לתנאי הסכם הביניים הישראלי-פלסטיני ("הסכם אוסלו" האחרון) 23.האוכלוסייה הפלסטינית בגדה המערבית מונה 2.7מיליון נפש ,ורובה חיה כיום ב"שטח " – ערים ועיירות המשתרעות על-פני כ 18%-משטח הגדה המערבית ,ושבהן מחזיקה הרשות הפלסטינית הן בסמכויות האזרחיות והן בסמכויות הביטחוניות – וב"שטח " – כפרים וקרקע חקלאית המשתרעת על-פני 22%מהגדה המערבית ,שבהם מחזיקה הרשות הפלסטינית בסמכויות אזרחיות אך לא ביטחוניות .ישראל הותירה בידיה את השליטה הבלעדית בכל התחומים הביטחוניים והאזרחיים כגון שימושי קרקע והיתרי בנייה בכ 62%-מהגדה המערבית ,המוגדרים בהסכמי אוסלו כ"שטח " 24.בשטח חיים כ 300-אלף מתנחלים כמו-גם כ 300-אלף פלסטינים. ארבעים ההתנחלויות הישראליות בבקעת הירדן ממוקמות באזורים המוגדרים כשטח .אף ש9,500- המתנחלים בבקעת הירדן הם רק 11%מאוכלוסיית האזור ,הרשויות הישראליות הקצו 86%משטחה הכולל של בקעת הירדן ( 1,467אלף דונם) לשליטתן של שתי "מועצות אזוריות" של התנחלויות: 25 המועצה האזורית בקעת הירדן והמועצה האזורית מגילות שבאזור צפון ים המלח. כ 87%-משטח בקעת הירדן מוגדר כשטח 26.על-פי הערכות ,כ 18,000-פלסטינים חיים ב 68-קהילות הממוקמות באזורים שונים בבקעת הירדן המוגדרים כשטח 27.בשנת 2002הגדירה ישראל 7% נוספים משטח בקעת הירדן כ"גנים לאומיים" באזורים שהיו מוגדרים כשטח ,ובכך הפכה אותם לבלתי נגישים לצורכי חקלאות פלסטינית או לשימושים פלסטיניים אחרים .כוחות ישראליים הרסו בשנת 172 2012מבנים פלסטיניים בבקעת הירדן ,ובשנת 390 2013מבנים ,בטענה כי נבנו ללא
לדשנים ולתשומות אחרות ממנה נהנים חקלאים-מתנחלים ,ואשר נמנעת מפלסטינים. ככוח הכובש בכל הגדה המערבית ,ישראל היא הנושאת באחריות הכוללת לרווחת האוכלוסייה הפלסטינית. משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים" ,פרופיל פגיעות שטח , . סוכנויות האו"ם העריכו כי האוכלוסייה הפלסטינית בשטח עומדת על כל 150-אלף נפש ,אך תיקנו את המספר ל 300-אלף בחודש מארס 2014לאחר שקיימו סקר מקיף בנושא. משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים" ,דף נתונים הומניטרי על אזור בקעת הירדן וים המלח ,פברואר ,"2012עמ' .2 כרם נבות" ,החקלאות הישראלית בגדה המערבית" ,עמ' .50אזור זה כולל את שטחן הבנוי של ההתנחלויות בבקעת הירדן – לרבות בתים ,מבני ציבור ומבנים מסחריים – המשתרע על-פני כ 6,661 -דונם .שטחים בנויים אלה מהווים את ליבת ה"שטח המוניציפאלי" של כל התנחלות ,המגודר לעיתים קרובות ,ואשר במקרים מסוימים כולל שטח חקלאי וקרקע השמורה להרחבה עתידית של ההתנחלות; שטחן המוניציפאלי הכולל של ההתנחלויות בבקעת הירדן משתרע על-פני 191,000דונם. על-פי צו צבאי ,שתוקפו כתוקף חוק בגדה המערבית ,אזורים הנמצאים בתוך גבולותיהן המוניציפאליים של התנחלויות מוגדרים כ"שטחים צבאיים סגורים" שאליהם נאסר על פלסטינים להיכנס אלא אם כן קיבלו היתרים מיוחדים .אזרחים ישראלים ,לרבות מתנחלים ,כמו-גם תושבי ישראל ואנשים המבקרים בישראל ,אינם זקוקים להיתרים כאלה כדי להיכנס להתנחלויות .בצלם" ,נישול וניצול" ,עמ' .9 משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים" ,דף נתונים הומניטרי על אזור בקעת הירדן וים המלח ,פברואר ,"2012עמ' .1 משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים" ,פרופיל פגיעות שטח
עסקה לא הוגנת
16
,עמ' ,4 (כניסה לאתר ב 23-במאי .)2014
ההיתרים הנדרשים 28.בג'יפתליק ,אחד הכפרים בגדה המערבית ,הראו אנשי מועצת הכפר לארגון תיעוד של 23מבנים שנהרסו בידי כוחות ישראליים בין החודשים ינואר 2013 29 לפברואר ,2014וכן תיעוד של החרמת רכוש ובכלל זה מכוניות. ישראל מחייבת פלסטינים הגרים בשטח לקבל רישיונות ישראליים כדי להשתמש בקרקע בכל דרך שהיא ,כגון לבנייה או שיפוץ של בתים ,מכלאות לבעלי חיים ,דרכים ,חומות ,בארות ,בורות מים, עמודי חשמל או לוחות סולאריים; הנחת צינורות השקיה; נטיעת עצים; חריש; או הוצאת צאן למרעה .בין השנים 2000ו ,2007-הצבא הישראלי דחה יותר מ 94%-מהבקשות שהגישו פלסטינים להיתרים ברחבי הגדה המערבית; וכן הרס לעיתים מזומנות מבנים "לא חוקיים" וקנס פלסטינים בגין שימוש לא חוקי בקרקע ,למשל באמצעות החרמת צאן ודרישה לשלם קנס עבור כל עז או כבשה כדי 30 שיוחזרו.
הגבלות על השימוש בקרקע הצבא הישראלי מגביל את השימוש של פלסטינים בקרקע בשטח בהתבסס על ייעודי קרקע מרובים וחופפים ,כגון "אדמת מדינה"" ,שטח אש צבאי" ו"שמורת טבע" .הגבלות אלה על השימוש בקרקע מגבילות בפועל את הבנייה הפלסטינית לכ 0.5%-משטח (כ 1,800-דונם) ,שרובו כבר בנוי ,לדברי 31 מומחי תכנון ישראליים וארגונים ישראליים לזכויות האדם. ישראל מגדירה חלק ניכר מהקרקע בשטח כ"אדמת מדינה" ,כלומר ,קרקע שבה ישראל אינה מכירה בשום זכויות קניין פלסטיניות ,פרטניות או קיבוציות 32.הרשויות הישראליות רושמות קרקעות בגדה המערבית כ"אדמת מדינה" אם הרשויות הירדניות רשמו אותן כאדמת מדינה לפני ,1967או אם פלסטינים אינם מצליחים להוכיח בעלות פרטית עליהן בהתאם לדרישות מחמירות; במקרים מתועדים ,הרשויות הישראליות קיבלו תצלומים אוויריים שהראו כי חלקות קרקע לא עובדו בנקודה מסוימת בזמן כראייה לכך שלאף פלסטיני אין חזקה משפטית עליהן 33.אפילו במקרים שבהם זמין לקריאה בכתובת: (כניסה לאתר ב 20-ביוני .)2014 ראיון שערך ארגון
עם ר .וא ,.ג'יפתליק 11 ,באפריל .2014
הרשויות הישראליות דחו יותר מ 94%-מהבקשות שהגישו פלסטינים להיתרים בשין השנים 2000ל .2007-במקום" ,התחום האסור -מדיניות התכנון הישראלית בכפרים הפלסטיניים בשטח " ,יוני ,2008עמ' ,10זמין לקריאה בכתובת: (כניסה לאתר ב 28-בפברואר .)2015 בצלם" ,כבתוך שלה :מדיניות ישראל בשטח של הגדה המערבית" ,יוני ,2013 (כניסה לאתר ב 2-ביולי ,)2013המצטט את אלון כהן-ליפשיץ ,רכז שטח בארגון הישראלי לזכויות האדם "במקום :מתכננים למען זכויות תכנון". ראו בצלם" ,השתלטות על קרקע פלסטינית באמצעות הכרזה עליה כאדמת מדינה" ,זמין לקריאה בכתובת: (כניסה לאתר ב 20-בפברואר .)2015 ישראל מחילה בגדה המערבית חוק קרקעות עות'מאני משנת ,1858שעל-פיו פלסטינים יכולים לזכות בחזקה על קרקע אם עיבדו אותה במשך עשר שנים .ישראל העניקה לחוק פירוש חדש ויישמה אותו .לפי הפרשנות הישראלית ,פלסטינים מאבדים
17
מאי
פלסטינים הצליחו לעמוד בדרישות להוכחת בעלותם ,חלקם הפסידו בערעורים על תפיסת הקרקע שלהם והעברת החזקה בה משום שלא עלה בידיהם להוכיח כי בעלי התפקידים הישראליים שביצעו 34 את ההכרזה לא עשו זאת "בתום לב" ,כנדרש בצווים הצבאיים הישראליים. על-פי תשובות שמסר הצבא לבקשות לפי חוק חופש מידע של ארגונים ישראליים לזכויות האדם, מאז 1967חטיבת המנהל האזרחי של הצבא הישראלי הקצתה 8,600( 0.7%דונם) מכל "אדמות המדינה" בגדה המערבית לפלסטינים; 103,000( 8%דונם) הוקצו למועצות של התנחלויות ולחברות סלולאריות ישראליות; 160,000( 12%דונם) הוקצו למשרדי ממשלה ולחברות הטלפון ,החשמל והמים 35 הלאומיות; ו 400,000( 31%-דונם) הוקצו להסתדרות הציונית ,המקימה ההתנחלויות. מדיניותה הרשמית של ישראל היא להקים התנחלויות רק על אדמות מדינה ,שבהן היא גורסת כי לפלסטינים אין טענות חוקיות לבעלות פרטית .אולם ,על-פי מסמכים ישראליים רשמיים שנאספו בידי הארגון הישראלי לזכויות האדם בצלם ,כ 21%-מהשטח הבנוי בהתנחלויות הם קרקע פלסטינית 36 בבעלות פרטית.
הגבלות על חקלאות פלסטינית האיסורים הישראליים על שימוש פלסטיני בקרקעות בבקעת הירדן מבוססים על ייעודי קרקע משפטיים שונים שכופה ישראל ,כגון "אדמת מדינה" ,בנוסף לכך שהיא מצהירה על שליטתה הבלעדית בשטח .כמו-כן ,הצבא הכריז על קרוב למחצית מהקרקעות בבקעת הירדן כ"שטחי אש צבאיים", והגדיר כחמישית מהקרקע כ"שמורות טבע" .לעיתים קרובות ייעודי קרקע אלה חופפים זה לזה;
את בעלותם על הקרקע אלא אם כן ביכולתם להוכיח כי עיבדו אותה ברציפות .ארגונים ישראליים לזכויות האדם תיעדו מקרים שבהם הרשויות לא יידעו פלסטינים על החלטות כאלה בזמן ,ובכך מנעו מהם את האפשרות לערער על ההכרזה הישראלית כי רכושם הוא אדמת מדינה .ראו בצלם" ,באצטלה של חוקיות ,הכרזות על אדמות מדינה בגדה המערבית", פברואר ,2012זמין לקריאה בכתובת: ( ,כניסה לאתר ב 20-בפברואר .)2015 צו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה והשומרון) (מס' ,)59תשכ''ז .1967-הצו מגדיר "רכוש ממשלתי" ככל רכוש שהשתייך ל"מדינת אויב" או לגוף מתווך הקשור למדינת אויב לפני ה 7-ביוני .1967הגדרה זו כוללת נכסים ניידים ונִ כְ סֵ י ְדלָא ָניְדֵ י, לרבות כל קרקע לא רשומה או כל קרקע שהבעלות עליה עמדה להכרעה בבית משפט .מכוח הצו נוצר תפקיד "הממונה על רכוש ממשלתי" ,שלו מעניק הצו את שיקול הדעת לגבי השימוש ברכוש זה .כל עסקה שנעשתה "בתום לב" בין הממונה לבין כל אדם אחר" ,בכל נכס שהממונה חשבו בשעת העסקה לרכוש ממשלתי ,לא תיפסל ותעמוד בתקפה גם אם יוכח שהנכס לא היה אותה שעה רכוש ממשלתי". האגודה לזכויות האזרח בישראל" ,דף מידע :היקף אדמות המדינה בשטחים והקצאתן לגורמים שונים" 15 ,באפריל ,2013 (כניסה לאתר ב 2-ביולי .)2014 זמין לקריאה בכתובת: בצלם" ,נתוני הצבא והמנהל האזרחי :חמישית מהשטח הבנוי של ההתנחלויות היא אדמה פלסטינית פרטית",6.7.10 , (כניסה לאתר ב 2-ביולי .)2014
עסקה לא הוגנת
18
לדוגמה ,ישראל הגדירה שטחים מסוימים בבקעת הירדן לא רק כמשתייכים לשטח השיפוט של מועצה 37 אזורית של התנחלויות אלא גם כאדמת מדינה ,כשטח אש צבאי וכשמורת טבע. ישראל אינה אוכפת את ההגבלות שהיא מטילה על פלסטינים בכל הנוגע לשימוש בקרקע על מתנחלים ישראלים .בבקעת הירדן ,למשל ,כמה התנחלויות חקלאיות מורשות לעבד קרקעות הנמצאות בתוך שטחים המוגדרים כשטחי אש צבאיים ,שהפלסטינים אינם מורשים לעשות בהם 38 שימוש מכל סוג שהוא. ישראל העבירה למתנחלים משאבי קרקע ומים שהפקיעה מידי פלסטינים ,סיפקה למתנחלים תמיכה כספית מיוחדת והטילה הגבלות נוספות על יכולתם של פלסטינים לעבד את האדמות שנותרו ברשותם ,על גישתם למים ועל יכולתם להניח תשתיות כגון דרכים חקלאיות ,חממות ומערכות 39 השקיה. מנהיגה של הקהילה הפלסטינית בכפר א-זובידאת שבבקעת הירדן ,המונה 1,800תושבים ,אמר לארגון בחודש מאי 2014כי נכון לאותה עת התושבים עיבדו קרקע בהיקף של אלף דונם בלבד ,הרבה פחות מבעבר" :לפני ,1967עיבדנו [ 3,000דונם] ,אבל [ההתנחלות] ארגמן השתלטה על [ 1500דונם] ,ואיבדנו שתי בארות מים" 40.מתווך פלסטיני המספק עובדים חקלאיים למתנחל בתומר אמר שהמתנחל מעבד קרקע "שנלקחה ממג'דל שליד עקרבא" 41.אדם ממשפחת מ .סיפר לארגון כי המשפחה הגיעה במקור מטמון שליד שכם ,אולם עברה לג'יפתליק שבבקעת הירדן כאשר נעקרה ממקום מגוריה בעקבות הלחימה בשנת .1967תחילה ,הם עיבדו קרקע במקום, אולם ההתנחלות החקלאית בקעות השתלטה על קרקע זו .לדברי בני המשפחה 14 ,מבני המשפחה המורחבת עבדו בהתנחלות קליה שבדרום הגדה המערבית ,עד שפוטרו ללא סיבה בשנת .2010הם לא הצליחו למצוא עבודה אצל חקלאים פלסטינים ,כיוון שבני המשפחה של חקלאים אלה מבצעים אות רוב העבודה במשקיהם .הם אמרו כי למשפחת מ .אין שום קרקע חקלאית בבעלותה ,וכי כאשר הם 42 שכרו קרקע כדי לעבדה למשך עונה אחת הרווח שהצליחו להפיק מכך לא עלה על אלף ש"ח. מבקר המדינה של ישראל דיווח כי הצבא הישראלי הפקיע אלפי דונמים בבקעת הירדן מבעלי קרקעות פלסטינים שישראל הגדירה כ"נפקדים" כיוון שנמלטו או גורשו מהגדה המערבית בשנת .1967צו צבאי
כרם נבות ,החקלאות הישראלית בגדה המערבית" ,עמ' .54 כרם נבות ,שם. ארגון הכבושים" ,דצמבר ,2010
" ,נפרדים ולא שווים ,אפלייתם לרעה של פלשתינאים בישראל בשטחים הפלשתיניים .
ראיון שערך ארגון
עם י .א-זובידאת 4 ,במאי .2014
ראיון שערך ארגון
עם א' ,ג'יפתליק 10 ,במאי .2014
ראיון שערך ארגון
עם בני משפחת מ ,.ג'יפתליק 12 ,במארס .2011
19
מאי
מחייב את הצבא לשמור על "רכוש נפקדים" זה עד לשובם של הבעלים ,אולם בפועל ,הצבא העביר אדמות "נפקדים" להתנחלויות 43.על-פי סקר שערך מומחה ישראלי בהתבסס על מידע ישראלי רשמי בדבר שימושי קרקע בהתנחלויות בגדה המערבית: כדי לכנס את אזורי החקלאות הישראליים שהועברו למתנחלים בבקעת הירדן לגושים מקובצים ,כפו הרשויות הישראליות על חלק מבעלי הקרקעות הפלסטינים בבקעה לחתום על חוזים להחלפת קרקעות (בערבית חוזי ‘תבדיל’) -כלומר ,לקבל קרקעות שישראל הגדירה אותן ‘קרקעות נפקדים’ ולהעביר את קרקעותיהם המקוריות לידי המדינה ,והמדינה מצדה העבירה את הקרקעות האלה לידי המתנחלים .חלק מבעלי הקרקעות המקוריים ,שברחו מהבקעה בעקבות מלחמת ששת הימים ,חזרו אליה בתקופת הסכמי אוסלו ותבעו לקבל חזרה את אדמתם ,וכך, לא פעם קרה שמי שחתמו על החוזים להחלפת הקרקעות נותרו בלא כלום .נכון להיום אין ברשותנו ,או ברשות כל גורם אחר המוכר לנו ,תמונה מלאה באשר למספר הפלסטינים שאיבדו כך את אדמתם ,אולם ידוע לנו על שמונה התנחלויות 44 לפחות שקיבלו חלק מקרקעותיהם באמצעות חוזי ‘תבדיל’. גורם רשמי במועצת הכפר הפלסטיני ג'יפתליק בבקעת הירדן ,המונה 5,000תושבים ,אמר לארגון כי הרשויות הישראליות הפקיעו 850דונם של קרקע חקלאית מתושבי הכפר 45 שעזבו בשנת 1967והקצו את הקרקע להתנחלויות החקלאיות משואה ובקעות. ארגון פלסטיני לא ממשלתי דיווח בשנת 2013כי חקלאים פלסטינים משתכרים בדרך כלל בין חמישים למאה ש"ח ליום עבודה ,לאחר קיזוז ההוצאות ,שבמקרים מסוימים כוללות את הוצאות שכירת הקרקע מידי התנחלויות .שכירת הקרקע מתבצעת בדרך כלל באמצעות "הסכם בעל-פה בין הפלסטיני 46 לבין המתנחל הישראלי [ ]...הרווחים נחלקים שווה בשווה עם המתנחל". ככל שהתרחבה החקלאות בהתנחלויות ,הצטמצמה החקלאות הפלסטינית .היקף הקרקע המעובדת על-ידי פלסטינים בגדה המערבית הצטמצם ב 30%-בין ,1965שנתיים לפני שישראל כבשה את האזור, לבין 47.1994במהלך תקופה זו ,ישראל אכפה צווים צבאיים שהסדירו את החקלאות הפלסטינית בצלם" ,נישול וניצול" ,עמ' ;11צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (יהודה והשומרון) (מס' ,)58תשכ''ז.1967- כרם נבות ,החקלאות הישראלית בגדה המערבית" ,עמ' .8 ראיון שערך ארגון
עם ר .ועם א ,.ג'יפתליק 11 ,באפריל .2011
,
(כניסה לאתר ב 18-באוקטובר .)2014 זמין (כניסה לאתר
לקריאה בכתובת: ב 9-בפברואר .)2015
עסקה לא הוגנת
20
לפרטי פרטיה ,והגבילו את גישתם של פלסטינים לשווקים של תוצרת חקלאית 48.בין השנים 1994ל- 49 2008צנחו ההכנסות מחקלאות מ 13.3%-ל 5.7%-מהתוצר המקומי הגולמי הפלסטיני. בנוסף ,הגבלות ישראליות על חופש התנועה של פלסטינים ועל שינוע יבולים פגעו ביכולתם של חקלאים פלסטינים לייצא יבולים כלשהם לישראל או לחו"ל .מחסומים ישראליים מגבילים את הנסיעה בארבע מתוך חמש הדרכים המובילות לבקעת הירדן; בשלושה מהמחסומים הללו אוסר הצבא על פלסטינים לעבור בכלי הרכב שלהם אלא אם כן קיבלו קודם לכן היתר להיכנס לבקעת 50 הירדן ,ואילו במחסום הרביעי פלסטינים מורשים בדרך כלל לעבור ברגל או באוטובוסים בלבד. פלסטינים בבקעת הירדן ,לרבות חקלאים המעוניינים להעביר את התוצרת החקלאית שלהם לשווקים בעיירות ובערים פלסטיניות מחוץ לבקעת הירדן ,נאלצים לעיתים קרובות לנסוע בדרך החמישית, הארוכה יותר; על-פי הערכות האו"ם ,עלויות ההובלה הנוספות הנגרמות בשל כך ,בנוסף לעלויות 51 הנוספות עקב העיכובים במחסומים ,עולות לחקלאים 8.4מיליון ש"ח נוספים מדי שנה. לעיתים קרובות ישראל דורשת לערוך בדיקות ביטחוניות של תוצרת פלסטינית במחסומים .בדיקות אלה כרוכות בפריקת הסחורה ממשאית אחת ,בחינתה והעמסתה מחדש על משאית אחרת 52.הליכים כאלה מייקרים את עלויות השינוע ומאריכים את משכו ,ושוברים את "שרשרת הקירור" הרציפה שמדינות מייבאות דורשות לעיתים קרובות עבור פירות וירקות טריים ומוצרי בשר 53.לעומת זאת,
שם מוזכרים הצווים הבאים: צו בדבר הסדר נטיעת צמחי נוי (יהודה והשומרון) (מס' ,)818תש''ם( 1980-קובע את הסוגים והכמויות של פרחים שמותר לגדל ,פורסם כדי להגן על יצוא ישראלי של פרחי ציפורן וורדים); צו בדבר פיקוח על עצי פרי וירקות (יהודה והשומרון) (מס' )1015תשמ''ב( 1982-אוסר על נטיעת עצי פרי ללא היתר); צו בדבר פיקוח על נטיעת עצי פרי (יהודה והשומרון) (תיקון) (מס' ( )1039אוסר על שתילת ירקות ועצים מסוגים מסוימים ללא היתר); צו בדבר פיקוח על עצי פרי וירקות (יהודה והשומרון) (מס' ( )1147תיקון מס׳ )2תשמ"ה ( 30ביולי ( )1985המסמיך את הצבא להגביל את גידולם של יבולים מסוימים לאזורים ספציפיים); צו בדבר שווק תוצרת חקלאית (מס' )1051תשמ"ג (המגביל את מקומות השיווק) .צו בדבר תיקון חוק מס' קרקעות (תיקון) (מס' )1102תשמ"ד( 1984-תיקן חוק צבאי כדי להעניק לבעל תפקיד ישראלי רשמי סמכות שיפוט ושליטה בחקלאות) .צו בדבר תיקון חוק המשתלות (יהודה והשומרון) (מס' )1002תשמ"ב( 1982-מתקן חוק ירדני הנוגע לתקנות בדבר זריעת זרעים ומכירת שתילים); צו בדבר איסור עבודת טרקטורים ומכונות חקלאיות מישראל (יהודה והשומרון) (מס' ,)134 תשכ"ז( 1967-האוסר להכניס או להשתמש בציוד חקלאי מסוים מבלי לקבל היתר ,בעוד שלמתנחלים הייתה גישה בלתי מוגבלת לטרקטורים ,דחפורים וציוד אחר הזמין בישראל). זמין לקריאה בכתובת: (כניסה לאתר ב 1-ביולי .)2014 זמין לקריאה בכתובת: (כניסה לאתר ב 25-ביוני .)2014 מרכז האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים ,עדכון תנועה וגישה בגדה המערבית ,עמ' .24זמין לקריאה בכתובת: (כניסה לאתר ב12- ביולי .)2014 ראו למשל, (כניסה לאתר ב 11-בפברואר ;)2015
זמין לקריאה בכתובת:
l
, זמין לקריאה
21
מאי
תוצרת ההתנחלויות הישראליות נבדקת בדרך כלל באתר הגידול ,מובלת ליצואנים הנמצאים בתוך ישראל מבלי שתיפרק ותיבדק במחסומים ,ולאחר מכן מיוצאת לחו"ל 54.ישראל אף מחייבת פלסטינים לייצא את כל תוצרתם באמצעות יבואנים ישראלים ,בעוד תוצרת ההתנחלויות נבחנת בבתי אריזה של התנחלויות ומובלת ישירות לישראל לצריכה בשוק הישראלי או לייצוא. לדברי נציג של איגודים מקצועיים פלסטיניים ,חקלאים פלסטינים בבקעת הירדן ייצאו תמרים וירקות לירדן ולמדינות ערב אחרות עד ,1988אז ויתרה ירדן על תביעתה לריבונות על הגדה המערבית. לדבריו" ,עכשיו הם מוכרים בתוך הגדה המערבית ולפעמים הם מוכרים ירקות לישראל" 55.מנהיגה של שכמעט הקהילה הפלסטינית בכפר א-זובידאת שבבקעת הירדן סיפר לארגון כל חברי הקהילה עובדים בהתנחלויות או בחקלאות המקומית ,אולם החקלאים המקומיים אינם יכולים להשתכר מספיק בגלל "שהישראלים מוכרים במחירים נמוכים יותר משלנו ,הם מציפים את השוק ,או שהם עוצרים אותנו במחסומים והורסים את היבולים .לנו יש רק את השווקים המקומיים, 56 שום ייצוא ,אפילו לא לישראל ,בגלל שקשה מדי לקבל את ההיתרים". תושבים פלסטינים בבקעת הירדן אמרו שהשליטה הישראלית בגישתם למים מגבילה את יכולתם של פלסטינים לעסוק בפעילות חקלאית רווחית .יותר מ 70%-מהקהילות הפלסטיניות בשטח אינן מחוברות לשום רשת מים 57.בפסאיל ,קהילה המונה 1,500תושבים ,אמר גורם רשמי במועצת הכפר כי כ 60%-מכוח העבודה עובד בהתנחלויות ,בעוד 40%האחרים עוסקים בגידול צאן. אנחנו לא מקבלים מספיק מים .אנחנו צריכים לחפור באר חדשה ,אבל זה אסור לנו. יש לנו צינור מים בקוטר של 5ס"מ ,אבל אנחנו לא שולטים במתי יש זרם[ ,הם] הישראלים שולטים בזה .אחרי שבאו ההתנחלויות ,הבאר שלנו ,באר פסאיל, התייבשה; היא הייתה ליד ההתנחלות מעלה אפרים .מאפריל ועד נובמבר אנחנו 58 מקבלים פחות מים בגלל שההתנחלויות משתמשות ביותר מים. מנהיג מהקהילה תיאר היסטוריה של בעיות דומות בכפר א-זובידאת:
(כניסה לאתר ב-
בכתובת: 12ביולי .)2014 . ראיון שערך ארגון הפלסטיניים 12 ,במארס .2011 ראיון שערך ארגון
עם ואאיל נט'יף ,מזכ"ל אזור יריחו ,הפדרציה הכללית של האיגודים המקצועיים עם י' ,א-זובידאת 4 ,במאי .2014
משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים" ,שטח של הגדה המערבית :סוגיות הומניטריות מעוררות דאגה ,אוגוסט ,"2014זמין לקריאה בכתובת: (כניסה לאתר ב 10-בינואר .)2015 ראיון שערך ארגון
עסקה לא הוגנת
עם ר' ,פסאיל 4 ,באפריל .2014
22
לפני עשר שנים ,הבאר שלנו פה התייבשה ,בגלל שההתנחלויות השתמשו בכל-כך הרבה מים .הלכנו ל[לחברת] מקורות וביקשנו מים ,אבל הם הציעו רק לתת לנו מים מליחים .אנשים הלכו עם הטרקטורים שלהם ומכליות המים וגנבו מים מהצינורות של ההתנחלויות .זה היה בין 1994ל .2001-הישראלים עצרו אנשים ,הייתה משטרה בסביבה כל הזמן ,בגלל גניבת המים .בשנת 2001מקורות התחילה לתת לנו 7מ"ק של מים לשעה .הם שמו שסתום מגביל על הצינור ,ומדי פעם אנשים היו שוברים את הצינור ומורידים את השסתום ,כדי להגביר את הזרימה .היום ,אנחנו מקבלים 17 מ"ק מים לשעה ,פעם ביומיים .אנחנו מקבלים מים במשך 24שעות ,ואז שני הכפרים הסמוכים האחרים [מרג' אל-ר'זאל ומרג' א-נעג'ה] מקבלים כל אחד מים במשך 12 59 שעות". כי ילדים ומבוגרים פלסטינים העובדים בהתנחלויות חקלאיות סיפר לארגון הם עושים זאת משום שאין להם אפשרויות רבות לעבודה חלופית 60.מחקר של הבנק העולמי משנת 2014מצא כי שיעור העוני בבקעת הירדן נע בין 28.2%ל 61.33.45%-שיעור האבטלה בגדה המערבית 63 עמד בשנת 2012על 62.19%שיעור האבטלה בישראל (ובהתנחלויות) בשנת 2013עמד על .6.9%
חקלאות התנחלויות בבקעת הירדן חקלאות ההתנחלויות הישראליות בבקעת הירדן נוסדה על קרקעות שהופקעו מפלסטינים על-ידי הצבא והוקצו להתנחלויות ללא עלות כלשהי או בעלות סמלית 64.חקלאים-מתנחלים ישראלים מקבלים גם 70%מהמים שלהם מחברת המים הלאומית של ישראל ,מקורות ,השואבת מים 65 מהאקוויפר שמתחת לבקעת הירדן; מקורם של 30האחוזים הנותרים בנהר הירדן ובמאגר מי תהום. ראיון שערך ארגון ראיונות שערך ארגון
עם י ,.א-זובידאת 4 ,במאי .2014 .
(בראיונות שעורך ארגון מען בשטח ,כל בני הנוער העובדים בהתנחלויות ציינו את היעדרן של אפשרויות עבודה חלופיות בתחום החקלאות כסיבה העיקרית להמשך עבודתם בהתנחלויות .כולם ציינו כי הם מעדיפים ,בתיאוריה ,לעבוד בחברה פלסטינית ,אולם הסבירו כי הם עובדים בהתנחלויות בגלל היעדר הזדמנויות עבודה יציבות בעסקים פלסטיניים והמרחק של עסקים אלה מבקעת הירדן"). זמין לקריאה (כניסה לאתר ב 10-בנובמבר .)2014
בכתובת:
(כניסה לאתר ב- 19במאי .)2014 הלשכה הישראלית המרכזית לסטטיסטיקה" ,בלתי מועסקים לפי מין ,דת ,גיל ,שנות לימוד ועבודה ב 12-החודשים האחרונים בישראל" ,שנתון סטטיסטי לישראל ,2013טבלה .12.23 ראיון שערך ארגון
עם דרור אטקס ,מייסד כרם נבות 15 ,בפברואר .2014
בצלם" ,נישול וניצול" ,עמ' .24מקורות גובה מהרשות הפלסטינית 2.5ש"ח למ"ק על מים המשמשים חקלאות; בדרך כלל, ישראל מקזזת סכומים אלה מהכנסות המס שהיא גובה על סחורות שמייבאים פלסטינים לגדה המערבית ,בהתאם לפרוטוקול עם תושבי פסאיל פריז שהוא חלק מהסכם הביניים הישראלי-פלסטיני משנת .1995ראיונות שערך ארגון
23
מאי
על-פי נתוני המנהל האזרחי של הצבא הישראלי ,נכון לחודש אוגוסט 2012החזיקו כ 4,240-פלסטינים בהיתרים רשמיים לעבודה במגזר החקלאי בהתנחלויות ,רובם בבקעת הירדן 66 .ישראל אינה אוספת 67 נתונים בנוגע למספרם של הפלסטינים המועסקים בהתנחלויות ללא היתרים רשמיים ,לרבות ילדים. ארגונים ישראליים ופלסטיניים לזכויות האדם ולפיתוח ,ונציגים של איגודים מקצועיים פלסטיניים מעריכים כי כ 10,000-עובדים פלסטינים מועסקים בהתנחלויות חקלאיות בבקעת הירדן במהלך עונת 68 קטיף התמרים בקיץ. ממשלת ישראל אינה מפרסמת נתונים מפולחים בנוגע לערך הכולל של חקלאות ההתנחלויות או של יצוא התוצרים החקלאיים של התנחלויות לשווקים זרים .על-פי דיווח בעיתון "דר-שפיגל" בשנת ,2013 בסך-הכול" ,בכל שנה המתנחלים מייצאים סחורות בערך של כ 220-מיליון אירו ( 229מיליון דולר ארה"ב) לאירופה [לרבות תוצרי התנחלויות] ,בעוד המספר המקביל עבור פלסטינים מסתכם ב15- מיליון אירו ( 20מיליון דולר ארה"ב) בלבד" 69.כפי שצוין לעיל ,לפי הערכה שמרנית של הבנק העולמי, ערכה של התוצרת החקלאית של ההתנחלויות מגיע ל $251-מיליון דולר 70.על-פי המועצה האזורית בקעת הירדן" ,ערך הייצור החקלאי של בקעת הירדן נאמד בכ 500-מיליון שקל וגודל השטח המעובד 71 מקיף 33,000דונם".
וא-זובידאת 2001 ,ו ;2014-ראו גם זמין לקריאה בכתובת: (כניסה לאתר ב 12-בינואר .)2015 כרם נבות ,החקלאות הישראלית בגדה המערבית" ,עמ' .54בסה"כ 26,831 ,פלסטינים החזיקו בהיתרים ישראליים לעבוד בהתנחלויות בשנת .2011קו לעובד" ,העסקת פלסטינים בישראל ובהתנחלויות בשנת ,"2011עמ' .30 בדיווח חדשותי צוטט גורם במנהל האזרחי שהצהיר" :אנחנו מדגישים שהמנהל האזרחי אינו מנפיק היתרי עבודה לפלסטינים מתחת לגיל ."18 זמין לקריאה בכתובת: (כניסה לאתר ב 12-באוקטובר .)2014 ואאיל נט'יף ,מזכ"ל אזור יריחו ,הפדרציה הכללית של האיגודים המקצועיים הפלסטיניים 5 ,במארס ;2011ראיון שערך עם האשם מסארווה ,קו לעובד ,יריחו 10 ,בפברואר .2014ראו גם טלי חרותי-סובר 8" ,שקלים ארגון בשעה 16 ,שעות ביום 7 ,ימים בשבוע -בלי תנאים סוציאליים" ,דה מרקר (הארץ),11.5.14 , (כניסה לאתר ב 20-ביוני ;)2014קו לעובד" ,העסקת פלסטינים בישראל ; ראו גם ובהתנחלויות בשנת ,"2011עמ' .30 .
(כניסה לאתר ב 25-במאי .)2014
זמין לקריאה בכתובת: (כניסה לאתר ב 30-ביוני .)2014
עסקה לא הוגנת
24
הגידולים החקלאיים בהתנחלויות כוללים 14,000דונם של תמרים ,שהיבול ביותר מ 80%-מהם מיועד ליצוא; 4,600דונם של ענבי שולחן ,ש 70%-מהם מיועדים ליצוא; 3,100דונם של פלפלים; ו3,000- דונם של עשבי תיבול ותבלינים ,המהווים על-פי אתר המועצה האזורית 40%" ,מסך יצוא התבלינים מישראל".
תמיכה כספית ממשלתית ישראל מעניקה לחקלאות בהתנחלויות סובסידיות רבות שפלסטינים אינם זכאים להן .קשה לעמוד על היקפם הכולל של התמריצים הישראליים להתנחלויות בהסתמך על תקציבים ממשלתיים ,אף כי חלק מהסובסידיות ניתנות בגלוי 72.בשנת 2009למשל ,הקצתה הממשלה 20מיליון ש"ח לחטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית לצורך פיתוח חקלאות בהתנחלויות ,ובייחוד בבקעת הירדן 73.בשנת 2012אישרה ועדת הכספים של הכנסת הקצאה של 7.6מיליון ש"ח ל"בקעת הירדן" ולמועצת האזוריות ב"חבל בינימין" 74.היקפה הכולל של הקרקע שהקצתה ישראל להתנחלויות בבקעת 75 הירדן לשימושים חקלאיים תפח ב 16%-בין השנים 1997ל.2012- 76
התנחלויות חקלאיות שממשלת ישראל מגדירה כ"אזורי עדיפות לאומית" זכאיות להטבות שונות. רוב היישובים המוגדרים כ"אזורי עדיפות לאומית" בתוך הקו הירוק הם כאלה המסווגים באשכול חברתי-כלכלי נמוך בנתונים הישראליים הרשמיים (באשכול ,1הנמוך ביותר ,נכללים היישובים העניים ביותר ובאשכול 10היישובים האמידים ביותר) ,אולם החלטות ממשלה שהתקבלו בתקופות שונות
שלום עכשיו" ,מחיר ההתנחלויות ,או איך מדינת ישראל מפלה לטובה את ההתנחלויות וציבור המתנחלים" ,קיץ ,2013 זמין לקריאה בכתובת: (כניסה לאתר ב 14-בינואר .)2015 זמין לקריאה (כניסה לאתר ב 20-ביוני .)2014
בכתובת:
זמין לקריאה בכתובת: (כניסה לאתר ב 20-ביוני .)2014בתקציב מדינת ישראל לשנים 2010-2009הוקצו 143מיליון ש"ח לחטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית לצורך "פיתוח מרכיבים אזוריים" בגדה המערבית ,ברמת הגולן ובגליל. משרד ראש הממשלה" ,נושאים בהם פועל משרד החקלאות תוך מדיניות העדפה לאומית של ישובים או אזורים". בשנת 2004הוציאה החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית כ 44.4-מיליון ש"ח על "סיוע להתנחלויות חקלאיות". ראו צנובר יועצים" ,כלים לעידוד התיישבות באזורי עדיפות לאומית ,בחינת כלים קיימים והצעת כלים חדשים" ,דצמבר 2006 (הדוח הוזמן על-ידי משרד הבינוי והשיכון) ,זמין לקריאה בכתובת (כניסה לאתר ב 20-ביוני .)2014 כרם נבות ,החקלאות הישראלית בגדה המערבית" ,עמ' .9 שלום עכשיו" ,מחיר ההתנחלויות" ,עמ' ;12ראו זמין לקריאה בכתובת:
p
(כניסה לאתר ב20-
ביוני .)2014
25
מאי
לגבי היישובים שייחשבו לאזורי העדיפות הלאומית כללו התנחלויות רבות על-אף דירוגן החברתי- 77 כלכלי הגבוה יחסית. משרד החקלאות ופיתוח הכפר תומך בהתנחלויות שהוגדרו כאזורי עדיפות לאומית מכוח החוק לעידוד השקעות הון בחקלאות ,התשמ"א – 78.1980בהתאם לחוק זה ,המשרד מעניק מענקי פטור ממס להקמת משקים חקלאיים או מפעלים ,לרבות הקצאת קרקע ,בסכום של 20%מהעלות הכוללת, ליישובים שהממשלה מגדירה כ"אזור עדיפות א'" ,לרבות התנחלויות (סעיף .)24החוק מגביל את 79 שיעורי המס הכוללים עבור יחידים ועסקים שבבעלותם משקים חקלאיים (סעיף .)33 80 משרד החקלאות מספק מענק מנהלי נוסף ,בשווי 5%מההשקעה הכוללת ,ל"יישובי הבקעה ואיו"ש". בתי אריזה משפחתיים בהתנחלויות חקלאיות זכאים לסובסידיות ממשרד החקלאות ,ובתי אריזה שאינם משפחתיים זכאים לאחרונה למענק של 500,000ש"ח לפי תכנית הפיתוח של המשרד לשנת 81.2014בתכנית מחודש מאי ,2011שטרם אושרה ,הצהיר משרד החקלאות כי יגדיל את השטחים 82 המעובדים בהתנחלויות בבקעת הירדן ב 130%-ואת הקצאת המים של כל מתנחל ב.20%- בעלון של משרד חקלאות שכותרתו "תמיכות משרד החקלאות ופיתוח הכפר" מתואר הליך שבאמצעותו יכולים חקלאים-מתנחלים להגיש בקשות ל"הקצאת עובדים פלשתינאים" 83.מסמך אחר
" ,נפרדים ולא שווים ,אפלייתם לרעה של פלשתינאים בישראל בשטחים הפלשתיניים הכבושים", ראו . דצמבר ,2010זמין לקריאה בכתובת: "עדיפות לאומית במשרד החקלאות ופיתוח הכפר" ,משרד ראש הממשלה ,זמין לקריאה בכתובת (כניסה לאתר ב 28-ביוני .)2014 מידע נוסף בנוגע ל"הטבות המס" שמספק משרד החקלאות זמין ב"הודעה לחקלאים" ,שפורסמה ב 30-במאי ( 2013שמורה ) .על-פי תקציב המדינה לשנת ,2014-2013שיעור הסבסוד לעבודות פיתוח תשתיות עבור בתיקי ארגון בנייה חדשה באזורי עדיפות לאומית א' יהווה 50%מהעלות הכוללת .החלטת ממשלה 4192מה 21-בינואר .2012התקציב כלל גם הקצאה של מיליארד ש"ח עבור "עבודות פיתוח תשתיות" במיוחד באזורי עדיפות לאומית .משרד האוצר ,תקציב שנתי ,2014-2013עמ' ,169זמין לקריאה בכתובת (כניסה לאתר ב 30-ביוני .)2014תקציב אזורי העדיפות הלאומית במשרד החקלאות עמד בשנת 2009על 23,611,000ש"ח; ובשנת 2010על " .39,211,000עדיפות לאומית במשרד החקלאות ופיתוח הכפר", .פריטי מידע רלוונטיים שניתן למצוא באתר "תקציב המדינה" של משרד האוצר ( )http://כוללים: 332703חוק לעידוד השקעות בחקלאות; 420918תקצוב אזורי עדיפות לאומית; 320408פיצויים ליצואנים (לאיחוד האירופי ללא יחס מס מועדף). "עדיפות לאומית במשרד החקלאות ופיתוח הכפר" ,משרד ראש הממשלה ,זמין לקריאה בכתובת: . משרד החקלאות ,תכנית פיתוח ,אפריל ,2014עמ' ,43 (כניסה לאתר ב 3-ביולי .)2013 ההגדלה המתוכננת הסתכמה ב 45-דונם נוספים ו 9,000-מ"ק מים נוספים לחקלאי (מ 42,000-מ"ק ל 51,000-מ"ק), בהתאמה .עמירם כהן" ,מחטף ספטמבר :מתיישבי בקעת הירדן יקבלו תוספת קרקעות חקלאיות" ,דה מרקר (הארץ) 27 ,ביוני ,2011 "הקצאת מכסות עובדים פלשתינאים לעבודה בחקלאות" ,סעיף ז ,3בעלון "תמיכות משרד החקלאות ופיתוח הכפר" ,עמ'
עסקה לא הוגנת
26
של משרד החקלאות מתאר את החוקים והתקנות החלים על "הקצאה [של מים] לאגודת המים עמק 84 הירדן". לעומת זאת ,ממחקרים וסקרים שציטט צוות החשיבה הפלסטיני א-שבכה עולה כי הרשות הפלסטינית השקיעה מעט בפיתוח החקלאות .דוח משנת 2012מצא כי הרשות הפלסטינית מעולם לא הקצתה יותר מאחוז אחד מתקציבה השנתי למשרד החקלאות ,בעוד דוח משנת 2007מצא כי כ85%- 85 מתקציב משרד זה משמשים לתשלום משכורות עובדי המשרד.
,31זמין לקריאה בכתובת: (כניסה לאתר ב 24-ביוני .)2014 משרד החקלאות ,תקנות המים (אמות מידה להקצאת מים לחקלאות) (הוראת שעה) ,תשע"ד ,2014-סעיף 20 ,13בינואר ( 2014לאגודה החקלאית השיתופית של בקעת הירדן יוקצו מים "לפי סעיף 5להסכם בין הממשלה לבין אגודת המים של בקעת הירדן") ,זמין לקריאה בכתובת: (כניסה לאתר ב 25-ביוני .)2014 الول مرة-تقرير
"يعر: ﻣﻈﺎھﺮ اﻟﺘﮭﻤﯿﺶ واﻟﺘﺸﻮﯾﮫ ﰲ اﻟﻘﻄﺎع اﻟﺰراﻋﻲ اﻟﻔﻠﺴﻄﯿﲏ”2007 , Shabaka,
זמין לקריאה בכתובת: (כניסה לכל האתרים ב 1-ביולי .)2014
27
מאי
ב' – ילדים פלסטינים העובדים בהתנחלויות הישראליות על-פי האו"ם ,כ 24%-מכלל העובדים הפלסטינים בשטח ,לרבות בקעת הירדן ,עובדים בהתנחלויות, כשרובם מועסקים בחקלאות 86.פעיל באיגוד מקצועי ועורך דין העוסק בזכויות עובדים ,העובדים בהתבסס על ניסיונם ,כי שניהם בגדה המערבית ורואיינו בנפרד ,אמרו לארגון כ 30%-עד 35%מהעובדים הפלסטינים בהתנחלויות הן נשים; כ 15%-אחוז הם מתחת לגיל ,18ועד 87 מחצית מהילדים העובדים הם בני 16או צעירים יותר. בשנת 2009הביע ארגון העבודה הבינלאומי "חשש כבד" בנוגע ל"העסקת ילדים בהתנחלויות הישראליות (…) בפרט בחקלאות" ,וציטט הערכה ישראלית לפיה 1,900ילדים הועסקו בהתנחלויות הישראליות ברחבי הגדה המערבית 88.אנשי צוות ב"מרכז מען לפיתוח" ,עמותה פלסטינית הומניטארית העורכת סקרים על ילדים המועסקים בהתנחלויות ,העריכו בשנת 2014כי עד כאלף ילדים עובדים במגזר החקלאי בהתנחלויות ,אם כי במהלך השנה חלות תנודות במספרם והוא עשוי 89 להיות גבוה יותר בתקופת הקיץ ,כשבתי הספר סגורים. בסקר שנערך בשנת 2004בנושא העסקת ילדים מצאה הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה כי 3.8%עד 6%אחוז מהילדים בגילאים 5עד 17בגדה המערבית עבדו ,כשהאחוז הגבוה ביותר– 13.2 , היה במחוז יריחו ,בבקעת הירדן 90.כ 56%-מהילדים שעבדו היו מתחת לגיל ,15וכמעט 49%מהם עבדו משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים"" ,פרופיל פגיעות שטח ,עמ' ,5זמין לקריאה בכתובת: ( .כניסה לאתר ב 15-בפברואר .)2015נציג איגוד מקצועי מקומי במחוז יריחו ,המהווה חלק מבקעת הירדן ,העריך כי כ 2,500-פלסטינים עובדים בחקלאות בהתנחלויות לאורך כל השנה ,בעוד שעו"ד המתמחה בזכויות עובדים העריך את מספרם הכולל בכ ;3,000-בנוסף ,כ 800-פלסטינים מיריחו עובדים באזור התעשייה מישור אדומים השייך להתנחלויות ,מאה מועסקים בעבודות ניקיון בהתנחלות הגדולה מעלה אדומים, ושמונים עבדו בענף התיירות הישראלי בים המלח .השכר השעתי באזור התעשייה של ההתנחלויות עלה בשנים האחרונות, עם ואאיל נט'יף, ותנאי העבודה בענף זה טובים יותר מאשר במגזר החקלאי בהתנחלויות .ראיון שערך מזכ"ל אזור יריחו ,הפדרציה הפלסטינית של איגודי העובדים ,יריחו 5 ,במארס ;2011 ,ראיון שערך ארגון עם האשם מסארווה ,קו לעובד ,יריחו 10 ,בפברואר .2014ארגון פלסטיני ללא מטרות רווח דיווח כי גורמים אחרים המעסיקים עובדים מהאזור כוללים את כוחות המשטרה והביטחון הפלסטיניים ,תעשיות השירותים והתיירות ,ועבור 500 מתושבי בקעת הירדן ,מגוון מעסיקים בתוך ישראל. זמין לקריאה (כניסה לאתר ב 15-ביוני .)2014 בכתובת: ישנם גם אנשים המועסקים בענף הבנייה הפלסטיני .נ' ,תושב שכם ,אמר כי שבר את שתי רגליו במהלך עבודתו בשנת ,2013 וכי הוא עדיין מנסה לקבל מעמד של נכה מהרשות הפלסטינית .הוא היה מובטל במשך 17חודשים אך לאחרונה שב לעבודה. עם נ' ,אל-עוג'ה 4 ,באפריל . 2014 הוא השתכר 60ש"ח ( )17.14$ליום בבנייה .ראיון שערך ארגון ראיון שערך ארגון האשם מסארווה 10 ,בפברואר .2014
ראיון שערך ארגון
עם ואאיל נאט'יף 5 ,במארס ;2011ראיון שערך ארגון
עם
עם כריס וייטמן ,מרכז הפיתוח מען ,רמאללה 12 ,במאי 2014ו 23-בספטמבר .2014
זאת ,כיוון ש 3.8%-מההורים שהשתתפו בסקר אמרו שילדיהם עובדים ,אך 6%מהילדים שהשתתפו בסקר אמרו שהם זמין לקריאה בכתובת: עובדים, .
עסקה לא הוגנת
28
בחקלאות .הסקר לא כלל נתונים מפולחים על ילדים העובדים בהתנחלויות הישראליות ,אך כמה מתוצאותיו נראות מתאימות לילדים המועסקים בהן 71% :מהילדים עבדו "בשל צורך כלכלי"51.4% , 91 עבדו "כדי לסייע במשימות במשק הבית" ,ו 19.6%-עבדו "כדי להגדיל את הכנסת משק הבית". למרות שיעורי העוני הגבוהים בקרב פלסטינים בבקעת הירדן ,ענף החקלאות בהתנחלויות מושך גם עובדים ,לרבות ילדים ,ממקומות אחרים בגדה המערבית .האשם מסארווה ,תחקירן שטח בארגון הישראלי לזכויות עובדים קו לעובד ,אמר כי בחודש אוגוסט 2013ביקר במחסן בכפר אל-עוג'ה שמצפון ליריחו ומצא כי במקום התגוררו 17מתושבי הכפר אל-יאמון ,הסמוך לשכם ,מחוץ לבקעת הירדן ,ובהם חמישה ילדים. בזמן שהייתי שם קבלן-העובדים הגיע בסקודה שחורה וכשהצגתי את עצמי ,הוא אמר לי" ,שאל את הילדים אם יש להם לחם בבית" .כמה מהם אמרו שיש להם הורים חולים שלא יכולים לעבוד ,או שהם פשוט שונאים את בית הספר .הם אמרו כי השתכרו 60ש"ח ליום ,אך המתווך ניכה עשרה שקלים עבור הלינה במחסן, 92 וחמישה שקלים על זה שהסיע אותם להתנחלויות .היה יותר ממחסן אחד כזה. במחסן נוסף באל-עוג'ה ,בו חיו שלושה בחודש פברואר 2014ביקר ארגון גברים בגילאים .21-20הגברים אמרו כי הם עובדים בהתנחלות הסמוכה גלגל ,וכי ארבעה ילדים ,אחד 93 מהם בן ,14גרו עימם במחסן עד לחודש קודם לכן .על רצפת המחסן היו עדיין שבעה מזרונים. בחודש אפריל שלושה גברים בגילאים 21- במחסן אחר באל-עוג'ה מצא ארגון 20שאמרו כי נשרו מבית הספר בכיתות ז' וח' ,ונער אחד בן .17הגברים היו מאל-יאמון ,והנער היה מא-נסארייה ,כפר נוסף ליד שכם .הארבעה אמרו כי הם עובדים בהתנחלות נעמה משעה 6:00ועד ,13:00שישה ימים בשבוע ,עבור 70ש"ח ליום 94.הם עבדו בנעמה מדצמבר ועד אפריל או מאי ,ובשאר ימות השנה עבדו בתוך שטח ישראל.
מתווכים פלסטינים מעסיקים-מתנחלים אינם מתקשרים בחוזים ישירות עם עובדי חקלאות פלסטינים ,אלא עובדים באמצעות קבלני-עובדים פלסטינים ,האחראים לשכירת העובדים ,להסעתם ולתשלום שכרם .כל מתווך – המכונה על-ידי העובדים בערבית "וסיט" ,או קבלן בעברית -מקבל בדרך כלל תשלום של 75
(כניסה לאתר ב 13-בנובמבר .)2014 .
,
,
ראיון שערך ארגון ראיונות והסתכלויות שערך ארגון ראיונות שערך ארגון
עם האשם מסארווה ,יריחו 10 ,בפברואר .2014 10 ,בפברואר .2014 ,אל-עוג'ה 12 ,באפריל .2014
29
מאי
עד 100ש"ח ליום מהמעסיק ,ובנוסף מנכה סכומים של כ 15-עד 25ש"ח משכרו היומי של כל עובד שלו הוא אחראי .זאת ,בין היתר כדי לכסות את הוצאות ההסעה והוצאות נוספות 95.לדברי עובדים פלסטינים חלק מקבלני-העובדים משלמים פיצויים לעובדים שנפצעו או חלו בזמן העבודה ,ואילו אחרים אינם משלמים פיצויים כאלה. פ' ,בן ,13אמר כי עבד בפצאל בסופי שבוע ,והשתכר 50ש"ח ליום לאחר שקבלן-העובדים ניכה משכרו עמלה ,או יותר כאשר עבד שעות נוספות .לעיתים התחיל את יום עבודתו בשעה 5:00ועבד " :הקבלן בא לבית שלי ושאל אותי אם עד השעה 96.15:00הוא אמר לארגון אני רוצה לעבוד .עבודה יותר טובה מבית ספר ,המשפחה שלי שאני צריכה שאני אעבוד .אנחנו שישה במשפחה ,שלושה בנים ובת וההורים שלי .אני הבכור ,ואני ואבא שלי עובדים .המשפחה שלי רוצה שאסיים את בית הספר וגם אעבוד בסופי השבוע ,וזה גם מה שאני רוצה". ראיין את ה' ,קבלן-עובדים ,שאמר כי הוא מספק למתנחל מתומר ארגון חמישים עובדים לכל אורך השנה" ,ובעונת בציר הענבים ,זה עולה לשבעים עובדים" .ה' תיאר את עבודתו: בסה"כ עובדים בתומר 500פלסטינים ,ובערך חמישים או שישים תאילנדים .אני עובד עם מתנחל אחד ,שזה רגיל .מתחתי יש כמה מנהלי עבודה ,ואני נותן לכל מנהל עבודה לפקח על עשרים עובדים .המתנחל נותן לי כסף לשלם עבור דברים ,ואני נותן לו קבלות ,אבל הוא לא מתערב .הוא ייצא לחופשה ופשוט ישאיר הכול לטיפולי. אנחנו מקבלים הזמנות שאני אחראי עליהן .המתנחל יגיד "אנחנו צריכים למלא עשרה ארגזים (בתוצרת) עבור מהדרין או גליל" ,ואני צריך לוודא שהם ימולאו .אם אנחנו צריכים לקנות חומרי הדברה או משהו ,אז אני הולך לקנות את זה ,מחנויות באזור .אנחנו מייצאים לארה"ב ,צרפת ,רוסיה וערב הסעודית ,או שאנחנו מוכרים 97 לישראל ולשוק הפלסטיני. בנוסף למטלות אלה ,קבלני-העובדים משרתים עבור מעסיקיהם גם מטרה אחרת :הימנעות מהצורך להשיג היתרים ולספק תלושי שכר לעובדים פלסטינים ,שיוכלו להשתמש במסמכים אלו כהוכחות בבית המשפט .ואאיל נט'יף ,נציג של איגוד עובדים פלסטיני ,אמר לארגון : "בייצור חקלאי לעובד יש היתר לעיתים נדירות .למתווך ,שהוא בדרך כלל עובד ש"קודם" מתוך כוח האדם ,תהיה רק רשימה של צוות העובדים שלו .במידה ועובדים מפוטרים אין להם הוכחה
(כניסה לאתר ב 15-ביוני .)2015 ראיון שערך ארגון
,פסאיל 7 ,במאי .2011
ראיון שערך ארגון
עם ה' ,פסאיל 10 ,באפריל .2014
עסקה לא הוגנת
30
שהועסקו" 98.ה' וקבלן-עובדים נוסף ,א' ,אמרו כי הם היו אחראים לתשלום שכר העובדים במזומן; כל אמרו כי קיבלו את שכרם במזומן ,ללא מסמכים העובדים שעמם שוחח ארגון כלשהם. ה' אמר כי לכמה עובדים מבוגרים יותר שעבדו תחתיו במשך עשר שנים או יותר היה היתר עבודה ישראלי רשמי" ,כך שהם יכלו ללכת לבית המשפט" ,אך לעובדים הצעירים יותר לא היה היתר כזה. לדבריו "אין שום תלושי שכר ,ואין אף הוכחה". קבלני-עובדים פלסטינים המעסיקים ילדים בעבודה עבור מעסיקים-מתנחלים אף מתחמקים מקיום החוק הישראלי האוסר על העסקת ילדים מתחת לגיל ,15ועל העסקת ילדים בשעות הלימודים בבית הספר .בעוד פלסטינים העובדים באזורי תעשייה של התנחלויות או בענף הבנייה בתוך ההתנחלויות נדרשים לקבל היתר ביטחוני מהצבא הישראלי כדי להיכנס להתנחלויות ,מי שעובדים במגזר החקלאי יכולים להגיע לעבודתם ללא היתר כזה .לדברי ז' ,בן ,19שעבד בהתנחלויות מאז נשר מבית הספר בכיתה י'" ,אם אתה עובד עבור התנחלות ,הם בודקים את תעודת הזהות שלך ,אבל אם אתה עובד 99 עבור חקלאי ,לא אכפת להם". ,אמרה כי עזבה את בית הספר ס' ,שהייתה בת 16בעת ששוחחה עם ארגון בגיל 13משום שמשפחתה נזקקה לכסף שתרוויח .היא עבדה בהתנחלות קליה עד לגיל ,15אז פוטרה, יחד עם בני משפחה נוספים שעבדו בהתנחלות .ס' לא ידעה אם פקחי עבודה ישראלים ביקרו אי פעם בהתנחלות שבה עבדה ,אך אמרה כי הסתתרה בדרך לעבודה בשל גילה" .הייתי מתחבאת מתחת למושבים באוטובוס (של קבלן-העובדים) בדרך (לקליה) בכל פעם שראינו חייל או אנשי ביטחון ,מפני (שקבלן-העובדים אמר) שאני צעירה מדי לעבוד" ,היא אמרה" .לפעמים החיילים היו עוצרים את האוטובוס והייתי אמרתי להם ששכחתי את תעודת הזהות בבית .הם תמיד נתנו לי לעבור"( 100.ישראל מתירה לרשות הפלסטינית להנפיק מסמכי זיהוי רק לפלסטינים מגיל 16ומעלה). במקרים מסוימים ,קבלני-עובדים "מעסיקים" את ילדיהם שלהם .ל' ,בן ,15אמר כי נשר מבית הספר בגיל ,13בכיתה ט' ,כדי לעבוד בתומר ,שם קטף וארז אספרגוס" .אבא שלי אחראי עלי ,ועל עוד ארבעה או חמישה אנשים אחרים .יש לו שתי נשים ויש 14בני משפחה ,ואני ושלושה מהאחים שלי עזבנו את בית הספר כדי לעבוד" .ל' אמר כי השתכר 85ש"ח ליום – מעל הממוצע – עבור משמרת בת 6שעות שהתחילה בשעה ,5:30ועד 130ש"ח אם עבד עד השעה .16:00העבודה חייבה אותו להתכופף מאוד ,עד קרוב לקרקע ,מה שהסב לו לדבריו כאבי גב .הוא סיפר "הייתי מרסס חומרי הדברה אבל קיבלתי אלרגיה קשה בעיניים והייתי צריך לקנות טיפות עיניים בבית המרקחת ,אז 101 עכשיו אבא שלי לא נותן לי להשתמש בחומרי הדברה". עם ואאיל נט'יף 5 ,במארס .2011 ראיון שערך ארגון עם ז' ,ג'יפטליק 10 ,במאי .2014 ראיון שערך ארגון עם ס' ,בת ,16ג'יפטליק 12 ,במאי .2011 ראיון שערך ארגון ראיון שערך ארגון Human Rights Watchעם ל' ,פאסיל 10 ,באפריל .2014
31
מאי
תנאי עבודה נצלניים ומסוכנים גילאים ושעות עבודה אמרו כי התחילו לעבוד רוב הילדים הפלסטינים שרואיינו על-ידי ארגון בהתנחלויות חקלאיות ישראליות בגיל 13או .14ילדים בגיל צעיר ,בני 11בלבד ,עובדים עבודה דיווח כי עבד לצד ילד בן עשר חלקית ,וילד אחד שרואיין על-ידי ארגון כי התחילו לעבוד עבודה מלאה כשהיו בני בלבד 102.שני אחים אמרו לארגון 13ו .14-כיום ,כשהם בני 16ו ,17-הם סיפרו כי מתוך ארבעים אנשים העובדים עם הקבלן שלהם15 , צעירים מהם ,והילד הצעיר ביותר הוא בן 103.14נערה בת ,16שעזבה את בית הספר בגיל 13כדי כי בהתנחלות שבה עבדה הועסקו 100עובדים ,ורובם לעבוד ,אמרה לארגון 104 היו מתחת לגיל .17 א' ,מא-זובידאת ,התחיל לעבוד במהלך חגים ואחרי שעות בית הספר כשהיה בן ,11ואמר שעזב את בית הספר כדי לעבוד עבודה מלאה כשהיה בן 105.13מ' ,נער בן ,15אמר כי נשר מבית הספר בגיל 14 כדי לעבוד בהתנחלויות תומר ופצאל .לדבריו ,מתוך עשרים הפלסטינים שעבדו עמו ,חמישה היו מתחת לגיל ,18והצעיר ביותר היה בן 106.14שמונה משלושים בני כיתתו של מ' עזבו את בית הספר כדי לעבוד בהתנחלויות" .אני עובד בגלל שאבא שלי מת ואמא שלי לא עובדת" ,הוא אמר" .אני הבכור מבין שבעה ילדים והמפרנס היחיד .זו הדרך היחידה להרוויח כסף". מ' ,בן ,16אמר כי שלושה משמונת האנשים שעובדים איתו גם הם בני ,16וארבעה אחרים הם בני 14 ו .15-הילדים הועסקו על-ידי קבלני-עובדים שונים ,אך כולם עבדו מהשעה 6:00ועד ,16:00עם הפסקה בת חצי שעה 107.מ' אמר כי הם משתכרים שישים ש"ח ליום עבודה ,לאחר הניכויים של קבלני-העובדים ,ועובדים בערך 15ימים בחודש ,משום שלעיתים קרובות לא הייתה עבורם עבודה בהתנחלות. שלושה ילדים בני ,13שניים מהם מג'יפטליק ואחד בשנת 2011ראיין ארגון מפסאיל ,שאמרו כי עבדו בסופי השבוע ולאחר שעות בית הספר .ר' ,בן ,13תלמיד כיתה ח' ,אמר כי אחיו הבכור ,שהוא בן ,17מטפל בו ובשתי אחיותיו ובשלושה אחים נוספים מכיוון שאביהם מוחזק בבית הכלא ואימם נמצאת בירדן .בכדי לעזור ,ר' עבד בימי שישי ושבת עם סבתו בקטיף בצלים בתומר מהשעה 6:00ועד ,13:00ולעיתם עד " 108.15:00אני מוציא את הבצלים מתוך האדמה ועורם
ראיון שערך ארגון Human Rights Watchעם מ' ס' ,בן ,15פאסיל 4 ,במארס .2011 ראיון שערך ארגון ,Human Rights Watchעם ר' ,בן 16ו-ר' ,בן ,17יריחו 7 ,במאי .2011 ראיון שערך ארגון Human Rights Watchעם ס' ,בת ,16ג'יפטליק 12 ,במאי .2011 ראיון שערך ארגון Human Rights Watchעם א' ,בן ,14א-זובידאת 18 ,באפריל .2011 ראיון שערך ארגון Human Rights Watchעם מ' ס' ,בן ,15פסאיל 4 ,במארס .2011 ראיון שערך ארגון Human Rights Watchעם מ' ,16 ,א-זובידאת 12 ,במארס .2011 עם ר' ,בן ,13ג'יפטליק 11 ,ביוני .2011 ראיון שערך ארגון
עסקה לא הוגנת
32
אותם בערימה אחת" ,אמר" .אני חותך אותם ,עם מספריים או עם סכין .הם מרססים את הבצלים ,לא בזמן שאני עובד עליהם ,אבל הם עדיין רטובים מחומר ההדברה". אימו של ילד אחר ,א' ,הסבירה כי קיבלה מקבלן-העובדים אישור לכך ש א' יעזור לה" .אני לקחתי אותו כדי שיעזור לי לסיים שטח גדול יותר" ,אמרה" .אם אתה משלים קטיף בצלים בשטח של עד 150 מטר מרובע ,זה נחשב יום עבודה .מותר לי להביא עזרה ,כך שאני יכולה להשלים יותר .מקבלים שכר 109 של יומיים אם משלימים 300מטרים". ילדים סיפרו כי לעיתים קרובות הם עובדים שישה או שבעה ימים בשבוע ,החל בשעה 5:30או 6:00 ועד 13:00או .14:00בעונות השיא של הקטיף ,הם עלולים לעבוד 11או 12שעות ביום .א' היה בן 14 110 כשרואיין בשנת ,2011ועבד אז שישה ימים בשבוע" ,לפעמים מ 6:00-עד 18:00כשהיה הרבה לחץ". נער בן 17אמר" ,במטעי התמרים ,אנחנו עובדים שעות נוספות ,עד 16:00או ,17:00שלושה עד ארבעה ימים בשנה ,בגיזום ,ובמשך עונת הקטיף ,אנחנו צריכים למלא שלוש משאיות לפני שאנו 111 יכולים ללכת הביתה ,אז לפעמים אנחנו צריכים לעבוד עד מאוחר מאוד". לעיתים מופעל על הילדים לחץ לעבוד ללא הפסקות .א' ,בת ,15שנשרה מבית הספר בסוף כיתה ח', אמרה: אם אתה מתיישב בזמן שאתה עובד בפלפלים או בענבים המפקח יבוא ויגיד לך לעמוד ולא לעשות הפסקה .אנחנו לא מקבלים חדרי שירותים – אנחנו מקבלים רשות מהמפקח לצאת לשדות .הם תמיד צועקים עלינו ,לא מעליבים אבל אומרים, "תעבדי מהר יותר ,את איטית מדי" .אין להם כבוד אלי שם .קבלן-העובדים מסוגל לפטר אנשים בבוקר ,מבלי לשלם להם את השכר שלהם לאותו יום ,למשל אם הם גורמים נזק לפירות .אתה לא יכול להחליף את קבלן-העובדים ,הם ידברו אחד עם 112 השני ויכריחו אותך לחזור לזה שניסית לעזוב. פ' ,בן ,13החותך פלפלים ומניח אותם בארגזים ,עובד לעיתים מהשעה 5:00ועד .15:00הוא סיפר, "הם לא רוצים שאני אלך עד שאסיים ,אני צריך לעשות עשר שורות של פלפלים ביום .פעם אחת 113 רציתי לעזוב אבל המפקח אמר לי' ,לא ,אתה חייב להישאר עד שאתה מסיים עשר שורות'". מ' ,שאמר שהיה רוצה להיות מורה ,סיפר כי שבעה מתוך 17בנים בכיתתו בבית הספר היסודי נשרו כדי לעבוד בהתנחלויות לפני שסיימו את כיתה י' .הוא אמר כי שלושה משמונת האנשים שעובדים ראיון שערך ארגון ראיון שערך ארגון ראיון שערך ארגון ראיון שערך ארגון ראיון שערך ארגון
עם אום א' ,ג'יפטליק 11 ,ביוני .2011 עם א' ,בן ,14א-זובידאת 18 ,באפריל .2011 ,עם מ' ,בן ,17יריחו 12 ,במארס .2011 עם א' ,בת ,15פאסיל ,במאי .2011 עם פ' ,בן ,13פאסיל 7 ,במאי .2011
33
מאי
איתו הם בני ,16וארבעה הם בני 14או .15הבנים מועסקים על-ידי קבלני-עובדים שונים ,ולדבריהם הם עובדים עשר שעות ביום – מ 6:00-ועד –16:00עם הפסקה בת חצי שעה בלבד.
שכר נמוך השכר היומי הממוצע של פלסטינים בגדה המערבית ,להוציא עובדים בהתנחלויות ,עמד על 87ש"ח בשנת ,2012התקופה האחרונה שלגביה קיימים נתונים; במחוז יריחו ,הנמצא בבקעת הירדן ,עמד השכר היומי הממוצע על 80.8ש"ח 114.השכר הממוצע בישראל ובהתנחלויות בשנת 2012עמד על 115 8,971ש"ח לחודש ,או כ 407-ש"ח ליום עבודה. החוק הישראלי קובע שכר מינימום ,המעודכן תקופתית; על-פי חוק ,שכר המינימום לילדים מתחת לגיל 18נמוך משכר המינימום למבוגרים .הצווים הצבאיים הישראליים מחילים את חוק שכר מינימום על פלסטינים העובדים בהתנחלויות בגדה המערבית ,אולם כפי שמומחים משפטיים מדגישים ,הם אינם מחילים עליהם היבטים מכריעים של המנגנונים לאכיפת חוק זה 116.נכון ל 1-באוקטובר – 2012 הפעם האחרונה שבה הועלה שכר המינימום במהלך המחקר עבור דוח זה – עמד שכר המינימום היומי למבוגר על 198.46ש"ח לעובד המועסק חמישה ימים בשבוע ,ו 172-ש"ח לעובד המועסק 6ימים בשבוע .שכר המינימום החודשי עמד על 4,300ש"ח ושכר המינימום השעתי עמד על 23.12ש"ח לשעה 117.עבור ילדים מתחת לגיל ,16שכר המינימום החודשי עמד על 3,010ש"ח ,או כ 16-ש"ח
מכיוון שבקעת הירדן ,כאזור גיאוגרפי ,נמשכת אל תוך כמה מחוזות פלסטיניים ,נתון זה אינו מייצג משכורות פלסטיניות בכל הבקעה ,שבה חיים אלפי בדואים ופלסטינים אחרים העוסקים ברעיית צאן ,לעיתים קרובות בקהילות מרוששות .על-פי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה ,השכר היומי הממוצע בש"ח לעובדים בשכר בשטח הפלסטיני (לא כולל ישראל וההתנחלויות) על פי מחוז ואזור בשנים 2000-2012זמין לקריאה בכתובת: (כניסה לאתר ב 19-במאי.)2014 , חוק שעות העבודה והמנוחה ,1951 ,מצהיר כי שבוע העבודה לא יחרוג מ 43שעות .הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ישראל ,משרות עובדים ,שכר ,ושכר ממוצע עבור משרת עובד ,תקציר סטטיסטי של ישראל , 2013טבלה ,12.36זמין (כניסה לקריאה בכתובת: לאתר ב 19-במאי .)2014 אמיר פז -פוקס ויעל רונן מציינים כי "תושבים ישראלים של ההתנחלויות נהנים מכל האמצעים של חוק שכר המינימום בעוד שהעובדים הפלסטינים בהתנחלויות נהנים מהזכות הבסיסית לשכר מינימום בלבד אך לא מחוקים נוספים המבטיחים זכות זו". זמין לקריאה בכתובת: (כניסה לאתר ב 14-בינואר.)2015 , ראו צו בדבר העסקת עובדים במקומות מסוימים (יהודה ושומרון)( ,מס' )967התשמ"ב ב ,1982-הודעה בדבר העסקת עובדים במקומות מסוימים( ,קביעת שכר מינימום) סעיף ;3צו מס' 1605צו בדבר העסקת עובדים במקומות מסוימים (תיקון מס' ( ,)3יהודה ושומרון) התשס"ח – 7בנובמבר ,סעיף ,6המוסיף את סעיף 3ב' לצו מס' ,967מצוטט אצל פז-פוקס ורונן ,שם. המוסד לביטוח הלאומי" ,מידע כללי – שכר מינימום ",זמין לקריאה בכתובת: ( http://www.btl.gov.il/English%20Homepage/Mediniyut/GeneralInformation/Pages/MinimumWage.aspxכניסה לאתר ב20- באוקטובר Jerusalem Post, Editorial, “Minimum Wage,” August 19, 2013, .)2014 ( http://www.jpost.com/Opinion/Editorials/Minimum-wage-323622כניסה לאתר ב 15-באוקטובר .)2014עם זאת ,פז-פוקס ורונן מציינים כי "שכר מינימום בישראל משולם על בסיס שעתי או חודשי ,בעוד בשטחים הכבושים ,שכר המינימום משולם לפלסטינים תמיד על בסיס שעתי .יישומו של החוק באופן זה פוטר מעסיקים מלשלם עבור פרקי זמן שבהם העבודה הושעתה ,למרות שהעובדים עמדו עדיין לרשותם""Occupational Hazards", id., p. 8. .
עסקה לא הוגנת
34
לשעה; עבור בני ,16שכר המינימום החודשי היה 3,225ש"ח ,או בסביבות 17ש"ח לשעה; 118עבור בני ,17עמד שכר המינימום על 3,569ש"ח לחודש ,או כ 18.5-ש"ח לשעה .שכר המינימום לילד נע בין 70% 119 ל 83%-משכר המינימום למבוגר. השכר השעתי הממוצע שהשתכרו 38הילדים הפלסטינים שעבדו בחקלאות בהתנחלויות בבקעת עמד על כעשרה ש"ח ,או 70ש"ח ליום, הירדן ואשר רואיינו על-ידי ארגון סכום העולה בקנה אחד עם דיווחיהם של ארגונים הומניטאריים וארגוני העוסקים בפיתוח לגבי הכנסותיהם של ילדים עובדים כאלה 120.מקצת הילדים הביאו הביתה שכר של 50ש"ח ליום – ממוצע של 6.25ש"ח לשעה – לאחר ששילמו עבור ההסעה להתנחלויות ובחזרה; קבוצה אחרת של עשרה עובדים ,בהם שלושה ילדים ,השתכרה 65ש"ח עבור יום עבודה של שמונה שעות ,או כשמונה ש"ח לשעה 121.רוב הילדים אמרו כי השתכרו עשרה ש"ח לשעה עבור "שעות נוספות" אם עבדו יותר משמונה שעות ,לרוב במהלך עונות הגיזום והקטיף של התמרים .לדברי עובדים ,בהתנחלויות מסוימות המתנחלים העלו את שכר העובדים בחמישה ש"ח ליום עבור כל שנה שעבדו ,אך מתנחלים 122 אחרים לא עשו כן. כי קיבלה 68ש"ח בכל יום עבור משמרת שנמשכה מ6:00- ס' אמרה לארגון ועד ,14:00ושבדרך כלל עבדה במשך שבעה ימים בשבוע ,אך לעיתים לא נדרשה לעבוד בשבתות. "סחבנו דליים של עגבניות ששקלו בערך תשעה קילו ,ולא היו חדרי שירותים" ,היא אמרה .העובדים קיבלו שכר חודשי ,ללא תלושים ,והם לא קיבלו שכר עבור ימים שבהם לא יכלו לעבוד כיוון שהיו חולים".
שכר המינימום הישראלי ,זמין לקריאה בכתובתhttp://www.anglo- : ( list.com/index.php?option=com_content&view=article&id=255&Itemid=327כניסה לאתר ב 20-באוקטובר .)2014המידע לגבי בדואר אלקטרוני על-ידי ארגון קו לעובד ב- גובה השכר השעתי לילדים מתחת לגיל 18סופק לארגון 22במאי .2011 משרד התעשייה ,המסחר והתעסוקה" ,טבלת שכר מינימום עדכנית ,החל מ 1-באפריל ,"2015זמינה בכתובת: ( http://www.moital.gov.il/NR/exeres/2F5EA151-6FAE-4203-91E0-3780483722E5.htmכניסה לאתר ב 1-באפריל .)2015 Ma’an Development Center, Exploited Palestinian Labor in Israeli Agricultural Settlements in the Jordan Valley, 2011, cites an average hourly wage of 10 shekels; Ma’an, Limited Opportunities, p. 18שם מצוין שכר ממוצע שעתי של עשרה ש"ח ("עובדים
בהתנחלויות דיווחו על משכורת ממוצעת של כ 70-ש"ח עבור שמונה שעות עבודה ביום ,לאחר שהוסיט [קבלן-העובדים] צוין כי שכרם של פלסטינים בהתנחלויות חקלאיות שונות נע בין 50ל 100-ש"ח ניכה את חלקו"); ב- ליום. עם מ' ,בן ,15פאסיל 10 ,באפריל ( .2014המשלם עשרים ש"ח ליום למונית כדי ראיון שערך ארגון להגיע להתנחלות שבה הוא עובד) .במהלך ראיון קבוצתי קצר עם קבוצה של שבעה גברים צעירים ,בני 18עד ,24ושלושה נערים ,בני ,17שחזרו הביתה לפסאיל מעבודתם בתומר ,חברי הקבוצה אמרו כי הם משתכרים 65ש"ח ליום .הם התחילו את יום העבודה בשעה 6:00וחזרו הביתה ב .14:45-שבעה מתוך קבוצה של עשרה אמרו שהתחילו לעבוד בגיל .16ראיון ,פאסיל 10 ,באפריל .2014 קבוצתי שערך ארגון עם ס' ,בת ,17ג'יפטליק 10 ,במאי "( .2014בדרך כלל הם מעלים השכר שלך ראיון שערך ארגון בחמישה שקלים ליום בכל שנה ,אך יש בחור בשם אבו סאלם ,מטובאס ,שעובד כבר 21שנה ,והוא עדיין מקבל רק 65 שקלים ליום").
35
מאי
חוק הגנת השכר תשי"ח 1958-של ישראל מחייב מעסיקים לשלם לעובדים המועסקים בשכר חודשי בסוף כל חודש ,ולעובדים המועסקים במשכורת שעתית או שבועית מדי שבועיים. מעסיקים המלינים שכר למשך שבוע חייבים לשלם לעובד את משכורתו בתוספת קנס של ,5%ועבור כל שבוע של הלנת שכר לאחר מכן עליהם לשלם קנס של 123.10%נראה כי ישראל אינה מחילה חוק 124 זה על פלסטינים המועסקים על-ידי מתנחלים. כמה ילדים פלסטינים שעבדו בהתנחלויות אמרו כי קיבלו את שכרם באיחור ,או כי הוא כלל לא שולם להם .שני אחים בני 17ממחנה הפליטים עקבת ג'בר הסמוך ליריחו ,עזבו את בית הספר כשהיו בכיתה ט' ועבדו במשך שנתיים בהתנחלות פצאל ,לצד ילדים נוספים" .עזבנו את פצאל מפני שהוא 125 (קבלן-העובדים) לא שילם לנו עבור החודשיים האחרונים" ,אמר ה'" .מעולם לא קיבלנו את הכסף". על אף שכל הפלסטינים ,בוגרים וילדים ,שעבדו בהתנחלויות חקלאיות ושאותם ראיין ארגון השתכרו הרבה פחות משכר המינימום הישראלי ,רוב סכסוכי העבודה שתיארו עובדים נסבו סביב תשלום פיצויי פיטורין ולא סביב פלסטינים וקבלני-עובדים לארגון תשלום שכר מינימום .חוק שכר המינימום הישראלי קובע כי עובדים אינם יכולים לוותר על זכותם לשכר מינימום ,אך כפי שהצהיר קבלן-עובדים פלסטיני" ,אתה לא יכול לבקש (מהמתנחל) העלאה, מפני שהם יפטרו אותך" .לעומת זאת ,לעובדים הדורשים פיצויי פיטורין יש פחות מה להפסיד ,מכיוון 126 שכבר איבדו את מקום עבודתם. על-פי סקירה של דיני העבודה הישראליים שערך ארגון העבודה הבינלאומי ,חוק פיצויי פיטורין תשכ"ג 1963-קובע כי עובדים מפוטרים – אם כי לא עובדים המתפטרים בעצמם – זכאים לפיצויי 127 פיטורין בשווי שכר חודשי עבור כל שנה שעבדו ,אלא אם העובד פוטר בגין עבירת משמעת חמורה. על אף שפלסטינים מסוימים תבעו פיצויי פיטורין ,לדברי חלק מהעובדים ששוחחו עם ארגון ,עובדים אחרים חששו לעשות כן מפחד פן שמם ירשם ברשימה שחורה .ה' ,למשל, אמר כי ידוע לו על שני עובדים פלסטינים מפסאיל שהחזיקו בהיתרי עבודה ישראליים רשמיים, ובתחילת שנת 2014תבעו ממעסיקם-המתנחל מתומר פיצויי פיטורין שהגיעו להם לפי החוק הישראלי
זמין לקריאה בכתובת: (כניסה לאתר ב 10-באוקטובר .)2014 לדיון באופן שבו ישראל מחילה בו זמנית ,באמצעות צווים צבאיים ,חוקים ישראליים וחוקים ירדניים בנוגע לשכרם של פלסטינים העובדים בהתנחלויות ,ובשכר הנמוך יותר המשולם לפלסטינים עקב כך ,ראו . ראיון שערך ארגון
,עם ה' ,בן ,17יריחו 12 ,במארס .2011 עם א' ,ג'יפטליק 11 ,באפריל .2014
שכר המינימום הישראלי (סעיף .)12ראיון שערך ארגון
זמין לקריאה בכתובת:
עסקה לא הוגנת
36
כשפוטרו" .הם זכו בתביעה אבל עכשיו הם מופיעים ברשימה השחורה וכך גם הילדים שלהם" ,הוא סיפר .לדבריו" ,אף אחד לא הסכים להעסיק אותם" .עובד פלסטיני אחר אמר כי נמנע מפנייה לבית המשפט כדי לדרוש את מלא פיצויי הפיטורין ,ובמקום זאת עשה "עסקה" עם מעסיקו ,מחשש שילדיו יוכנסו לרשימה שחורה 128.ה' אמר כי קבלן-עובדים שעבד עם מתנחלים אחרים בתומר סיפר לו על "דבר חדש שהם (המתנחלים) המציאו" ,לפיו למתנחל יש מסמך שעליו נדרשים כל העובדים לחתום, ובו נאמר שהם מוותרים על זכותם לקבל פיצויי פיטורין" .ה' מתח ביקורת על יזמה זו שעליה שמע, אך ציין כי "הם (המעסיקים המתנחלים) יכולים לפטר את כולנו מתי שירצו .יש להם אלטרנטיבה – הם יכולים להשיג עובדים מטמון ,או ממקום אחר מחוץ לבקעה". בשנת 2014דיווח ארגון העבודה הבינלאומי על "חשש מיוחד" בנוגע למצבם של "נשים ,גברים וילדים פלסטינים המועסקים בעבודת חקלאיות עונתיות בהתנחלויות הישראליות" בבקעת הירדן ,ותיאר "מה שנראה כדפוס פעולה מתואם של מעסיקים ישראלים בהתנחלויות בבקעת הירדן ,המכניסים 129 לרשימה שחורה פלסטינים שהגישו תלונות על הפרה של זכויות עובדים". א' ,קבלן-עובדים בג'יפטליק שעבד בעבר במשך 11שנה כעובד חקלאי בהתנחלויות ,אמר על מעסיקים-מתנחלים וקבלני-עובדים העובדים עבורם" :הם משלמים במזומן ,לא [מקבלים] תלוש משכורת ,ואין היתרים [לעבודה] ,כך שאין שום מסמכים שעליהם אפשר להסתמך כדי לתבוע פיצויי פיטורין או כל דבר אחר" 130.תושב אחר מג'יפטליק אמר שידוע לו על עובדים שלא רצו ללכת לבית דין ישראלי לעבודה כדי לפתור סכסוך עם מעסיקיהם-המתנחלים .לדבריו "כשאתה הולך לבית הדין אתה צריך להציג היתרים ,הם לא יכולים לבוא רק עם המילה שלהם .בנוסף עליהם לשלם כסף 131 ולהציג מסמכים". ע' אמר כי היה לו חוזה עם מעסיקו" :יש לי חוזה איתו בעברית ,ובחוזה נאמר שאני אחראי לוודא שהם (העובדים) מקבלים תשלום מתוך הסכום שהוא נותן לי ,ושהעבודה מתבצעת ,אך לא מצוין שם מספר העובדים" .א' אמר כי שילם לעובדים שמונים ש"ח ליום" ,אבל בגלל שהם צריכים לשכור רכב שייקח אותם לעבודה ,כמה מהם מביאים הביתה רק חמישים ש"ח ביום".
בראיון נפרד אמר א' ,בשנות החמישים לחייו ,כי בחודש ינואר 2014חלה באופן שמנע ממנו לעבוד ,ובא לבקש ממעבידו בתומר תשלום פיצויי פיטורין לאחר עבודה של 12שנים" .הוא אמר לי' ,אין פיצויים ,אף אחד לא מפטר אותך '.אמרתי לו שאני לא יכול לעבוד מפני שאני חולה .אז עשיתי איתו עסקה .אני ביקשתי ( 30,000ש"ח) ,הוא הציע 28,000ולחצנו ידיים, אבל אז הוא נתן לי 27,000בהמחאות של 3,000ש"ח על-פני תשעה חודשים .הסכמתי לכך כדי שילדי יוכלו להמשיך לעבוד". עם א' ,פאסיל 10 ,במארס .2014 ראיון שערך ארגון זמין לקריאה בכתובת: (כניסה לאתר ב- 9בפברואר .)2015 ראיון שערך ארגון
עם א' ,ג'יפטליק 11 ,באפריל .2014
ראיון שערך ארגון
עם ר' ,ג'יפטליק 11 ,באפריל .2014
37
מאי
דוח משנת 2015של ארגון העבודה הבינלאומי התייחס ל"דפוסי פעולה מתועדים היטב של מעסיקים ישראלים (בהתנחלויות) ,הנמנעים מחובותיהם החוקיות כלפי עובדיהם" ,כולל "תחבולות להסתרת יחסי ההעסקה ,כדי להימנע מהנפקת תלושי שכר או להסתיר את מספרן המדויק של שעות העבודה, 132 על-מנת להימנע מתשלום שכר מינימום ומתשלומי חובה לביטוח הלאומי". בשנת 2012דיווח ארגון אוקספם ,באופן העולה בקנה אחד עם ממצאי ארגון כי אף אחד מהעובדים הפלסטינים שראיין צוות הארגון באותה שנה בבקעת הירדן "לא קיבל את התנאים שלהם זכאים עובדים ישראלים על-פי חוק ,לרבות חופשות ,תשלום על שעות נוספות, 133 הוצאות נסיעה ,ביטוח רפואי ,דמי מחלה ,או תשלומים מקופת גמל".
,
בטיחות וגהות ילדים תיארו כיצד ביצעו עבודות שסיכנו את בריאותם ובטיחותם במשקי מתנחלים .ילדים העובדים במשקים כאלה משתמשים בחומרי הדברה הגורמים לבחילה ,לסחרחורת ולפריחות בעור ,ולטווח הארוך קשורים בסרטן ,בבעיות נוירולוגיות ובעקרות .הם נחתכים מכלי עבודה חדים ומפעילים מיכון כבד העלול לגרום לתאונות חמורות עוד יותר .הם מטפסים על סולמות גבוהים ועובדים בטמפרטורות קיצוניות העלולות לגרום למכת חום .רבים מהילדים שראיין ארגון אמרו שלא קיבלו גישה לטיפול רפואי או פיצוי בגין פציעותיהם ,וכי בקשותיהם לתשלום דמי מחלה עבור ימי העבודה שהפסידו בגין מחלה או פציעה הקשורה לעבודה נתקלו בסירוב.
חשיפה לחומרים כימיים אמרו שריססו יבולים בחומרים רוב הילדים הפלסטינים שאותם ראיין ארגון כימיים ,בתכיפות של עד פעמיים בשבוע .חלקם נשאו מכלי ריסוס על גבם ,ואילו אחרים השתמשו בצינורות המחוברים למכלים .רק שניים מבין 16הילדים המרואיינים שאמרו כי עבדו עם חומרים כימיים אמרו שהקבלן שלהם סיפק להם מסיכות ,אמצעי מגן לעיניים וכפפות 134.רבים אחרים, שעבודתם כללה ריסוס יבולים ,תיארו תסמינים שכללו סחרחורת ,בחילה ,גירויים בעיניים ופריחות. חומרי ההדברה המשמשים תדיר בחקלאות כוללים קוטלי חרקים ,קוטלי עשבים ,קוטלי פטריות, חומרים לחיטוי-עישון והורמונים צמחיים (פיטו-הורמונים) .חלק מחומרי הדברה שזוהו בהתנחלויות
זמין לקריאה בכתובת:
ס' ,בן ,17אמר שריסס חומרי הדברה פעם או פעמיים בשבוע ,מצינור שהיה מחובר למכל ,וכי עטה כפפות ומסיכה עם ס' ,ג'יפתליק 10 ,במאי .2014בן 18שסיים את לימודיו בבית שכיסתה את עיניו .ראיון שערך ארגון הספר מרסס פעם או פעמיים בשבוע חומרי הדברה מצינור המחובר למכל; הוא לובש סרבל פלסטיק אבל אינו עוטה מסיכה, עם א' ,ג'יפתליק 10 ,במאי .2014 כפפות או מיגון לעיניים .ראיון שערך ארגון
עסקה לא הוגנת
38
חקלאיות בבקעת הירדן הם פוספטים אורגניים ,שהם רעלים עצביים 135.רמת הרעילות שלהם משתנה מתכשיר לתכשיר והם חודרים לגוף בעקר דרך העור ,אף שניתן גם לבלוע או לשאוף אותם .אף שכל אדם העובד במשק שאינו אורגני עלול להיחשף לחומרי הדברה ,אנשים המטפלים בחומרי הדברה 136 חשופים לסיכון גבוה במיוחד ,בעיקר אם אינם משתמשים בציוד מגן. לדבר י ארגון העבודה הבינלאומי ,חשיפה ארוכת טווח לרמות נמוכות של חומרי הדברה לא נחקרה כל צרכה ,אבל "נמצא קשר בינה לבין בעיות בריאות כרוניות אצל ילדים ,כגון סרטן ובעיות במערכת הרבייה" 137.בדוח משנת 2011של ארגון העבודה הבינלאומי ,העוסק בילדים ובעבודות הכרוכות בסיכון ,מצוטט מחקר שבדק חשיפה לחומרי הדברה בקרב ילדים שטרם מלאו להם ,15ומצא אצלם סיכוי גבוה פי ארבעה לסרקומה של הרקמות הרכות ,וסיכוי גדול כמעט פי שלושה לפתח לויקמיה; ומחקרים אחרים "המראים כי התפתחותם הנוירולוגית של צעירים מושפעת לרעה מחשיפה לחומרי הדברה" ,העלולה לגרום "לרמת אינטליגנציה נמוכה יותר ולחריגויות התנהגותיות בהמשך חייהם". ראיין לא ידעו מה שמות החומרים הכימיים או האם רוב הילדים שארגון שימשו להדברת מזיקים ,עשבים שוטים או לדישון .לדברי א' ,קבלן-עובדים פלסטיני ,גידולים שונים מצריכים חומרים כימיים שונים" .לענבים ,למשל ,צריך אלזודף .בעונת בציר הענבים ,עור הפנים של הרבה אנשים מתקלף" 138.אלזודף הוא חומר ההדברה ציאנאמיד המשמש כקוטל מזיקים .בשנת 2008 החליט האיחוד האירופי להפסיק להתיר שימוש בציאנאמיד להגנה על צמחים ,בשל הסיכונים 139 הבריאותיים הנשקפים ממנו. מבוגר שעבד בהתנחלויות אמר שריסס טיונקס על יבולים (טיונקס הוא השם המסחרי של אנדוסולפאן ,מדביר חרקים שתוקף הפטנט שלו פג) וכי הוא מאמין שהשימוש בחומר שכיח 140 בהתנחלויות. (פוספטים אורגניים "משפיעים על מערכת העצבים באמצעות פגיעה באנזים המווסת אצטילכולין ,שהוא מוליך עצבי"), (כניסה לאתר ב 21-בינואר .)2015 ראו למשל זמין לקריאה בכתובת:
ראיון שערך ארגון
.
,זמין לקריאה בכתובת: (כניסה לאתר ב 11-בדצמבר .)2014 ,עם א' ,ג'יפתליק ,ה 10-במאי .2014
( פסקה "( 5קיימים סימנים ברורים לכך שניתן לצפות שתהיה לו השפעה מזיקה על בריאות האדם ,ובמיוחד על בריאותם של מפעילים") .זמין לקריאה בכתובת: (כניסה לאתר ב 12-באוקטובר .)2014 עם ג' ,פסאיל 5 ,באפריל .2014במסגרת עבודה לשם תואר מוסמך שכתבו ראיון שערך ארגון סטודנטים באוניברסיטת א-נג'אח שבשכם נערכה בדיקת סקר של חקלאים פלסטינים שלא הועסקו בהתנחלויות ,ומצאה כי
39
מאי
הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה הצהירה בשנת 2010כי היא מוציאה בהדרגה את האנדסולפאן משימוש "משום שהוא עלול להעמיד עובדים חקלאיים בסיכון בריאותי בלתי קביל" 141.ארגון העבודה העולמי ציין בשנת 2011כי "מחקר חתך רוחבי שבדק נערים עובדים צעירים שנחשפו באופן כרוני למדביר החרקים אנדוסולפאן" מצא כי "הנערים חוו סיבוכים בהתפתחות המינית ,לרבות ייצור לא 142 תקין של טסטוסטרון ועיכובים בהגעה לבגרות מינית לעומת קבוצת בקרה של נערים שלא נחשפו". מ' ,בן ,16אמר שעזב אל הלימודים בכיתה ו' ,כשהיה בן ,14כדי לצאת לעבודה .הוא אמר שבהתנחלות תומר ,שבה עבד בחממות ,הוא ריסס מדי שבוע במשך יומיים מלאים חומרים כימיים על גידולים ,מתוך מכל בנפח של כ 30-ליטרים שאותו נשא על גבו" .אני סובל מכאבי גב לעיתים קרובות" ,אמר 143,והסביר: יש הרבה סוגים של חומרי הדברה; יש חזקים ,יש חלשים יותר .אני לובש כפפות, וכשאני משתמש בחומר ההדברה החזק אני מקבל גם מסיכת נייר .אחד מהם נקרא דקתלון .מערבבים 30ליטרים מים עם 100סנטיליטר מהחומר הזה .החומר השני זה בסטה .כדי לקבל תוצאות טובות יותר אנחנו מערבבים את שניהם יחד ,עם מים. דקתלון הוא שמו המסחרי של קוטל חרקים; בסטה הוא שמו המסחרי של קוטל עשבים 144.על פי תקנים שקבעה הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה ,אחרי שמרססים דקתלון בחממה ,אסור שעובדים ייכנסו לאזור המרוסס ללא ציוד מגן מיוחד למשך פרק זמן של 12שעות 145.על התוויות של בסטה נאמר "בעת פתיחת המכל ,הכנת התרסיס ושימוש בתרסיס המוכן יש ללבוש סרבל כותנה
גם הם השתמשו בחומרים כימיים ,הן אלה והן אחרים ,וסבלו מתסמיני רעילות. זמין לקריאה בכתובת: (כניסה לאתר ב10- באוקטובר .)2014 (כניסה לאתר ב 10-באוקטובר .)2014 זמין לקריאה בכתובת: (כניסה לאתר ב 11-בדצמבר .))2014 ראיון שערך ארגון
עם מ' ,פסאיל 4 ,במאי .2014
ראו דוגמאות לתוויות מוצר של דקתלון בכתובת: ושל בסטה (כניסה לאתר ב 12-באוקטובר .)2014
בכתובת:
נכתב ,בהתאם לדרישות של הסוכנות על " תווית לדוגמה" של קוטל החרקים האמריקאית להגנת הסביבה" ,אין להיכנס או להתיר לעובדים להיכנס לאזורים מטופלים במהלך פרק הזמן בן 12השעות שבו (כניסה לאתר חלה הגבלת הכניסה " .ניתן לראות את התווית ב: ב 12-באוקטובר ;)2014ראו גם (כניסה זמין לקריאה בכתובת: לאתר ב 12-באוקטובר .)2014
עסקה לא הוגנת
40
מכופתר עד הצוואר ופרקי הידיים (או ביגוד מקביל) וכובע כביס ,כפפות 146 ומגיני פנים או משקפי מגן".
או ניטריל עד למרפקים
מ' ,נער בן 18מכפר ליד ג'נין ,שנשר מהלימודים בכיתה ט' והתגורר במחסן באל-עוג'ה בעת שארגון ראיין אותו ,אמר שבדרך כלל לבש מסכה כשריסס חומרי הדברה פעמיים בשבוע .פעם אחת ריסס ללא מסיכה ונזקק לטיפול בבית חולים" .נתקפתי סחרחורת ולא הייתי מסוגל לעמוד" ,אמר" .כאבה לי הבטן והעיניים שלי היו אדומות ,אז [קבלן-העובדים] לקח אותי לבית החולים ביריחו .החזיקו אותי שם שש שעות ורק אחר כך חזרתי הביתה .אני לא יודע מה היה בחומר ההדברה, 147 [קבלן-העובדים] הכין אותו". שני אחים ,בני 16ו ,17-ממחנה הפליטים עקבת ג'בר ,אמרו שעבדו בהתנחלות פצאל שבעה ימים בשבוע ,מ 5:30-לפנות בוקר עד 12בצהריים ,בריסוס חומרי הדברה על פלפלים ,קטיף פלפלים וחפירת תעלות לצינורות השקיה .לדבריהם ,לאף אחד מהם לא הייתה גישה למסכת מגן או למשקפי מגן .בן ה 17-אמר" ,כשאני מרסס אני נתקף לפעמים סחרחורת וקשה לי ללכת ,אבל אחרי שעוברות 12שעות 148 אני מרגיש שוב בסדר". צמד אחר של אחים ,שניהם בני ,17גם הם ממחנה עקבת ג'בר שליד יריחו ,אמרו שנשרו מהלימודים בכיתה ט' כדי לעבוד בפצאל 149.הם קוטפים ,מנקים ואורזים עגבניות ,חצילים ,פלפלים ,עשבי תיבול ולעיתים תמרים ,ומרססים ירקות כשהם עוטים כפפות ,אבל לא מסכות" .כשאנחנו מרססים פלפלים, יש לנו פריחות ,אבל הן נעלמות אחרי שבוע" ,אמר ה'" .אם אנחנו נעשים חולים ולא מסוגלים לעבוד, לא משלמים לנו על היום הזה". מ' ,בן 14מפסאיל ,אמר שלפעמים עובדים אחרים "מרססים חומרי הדברה על הפלפלים בזמן שאני קוטף אותם .אנחנו מקבלים כפפות אבל לא מסיכה" .הוא השתכר בין 60ל 70-ש"ח ביום ואמר שהוא 150 סובל מ"כאבי גב מזה שאני מתכופף לקטוף את העגבניות והפלפלים". שהוא יודע על שש נשים פלסטיניות נציג של איגוד מקצועי פלסטיני אמר לארגון וילדה פלסטינית שסבלו מבעיות בעיניהן בעת שעבדו בשנת 2011בהתנחלות בית הערבה ,לאחר שקטפו
ראו דוגמת תווית מוצר של בסטה ,הערה 119לעיל. ראיון שערך ארגון ראיונות שערך ארגון
עם מ' ,אל-עוג'ה (מחסן) 12 ,באפריל .2014 עם ר' ,בן 16ור' ,בן ,17יריחו 7 ,במאי .2011
עם י' ,בן 17ומ' ,בן ,17יריחו 12 ,במארס .2011האחים אמרו כי בבית הערבה ראיונות שערך ארגון הם מתחילים לעבוד בשעה 6:00ומסיימים ב ,14:00-שבעה ימים בשבוע ,בכל ימות השנה ,אבל לפעמים הם מקבלים חופש בשבתות" .קבלנית-העובדים" שלהם – אישה בשם כ' – אוספת אותם באוטובוס בשעה 4:30בבוקר בקירוב .הם משתכרים 50ש"ח ביום ,המשולמים להם ב 10-בכל חודש ,בלי תלושי משכורת או תיעוד אחר כלשהו. ראיון שערך ארגון
עם מ' ,בן ,14פסאיל 7 ,במאי .2011
41
מאי
עגבניות שרי מרוססות בידיים חשופות ואחר כך נגעו בעיניהן .הוא אמר שהאיגוד המקצועי שלו יעץ להן 151 לתבוע את המעסיק-מתנחל ,אבל הן סירבו מחשש שהתביעה תוביל לפיטוריהן. שני נערים בני 17ונער בן 16מא-זובידאת אמרו שעבדו בארגמן ,שם ריססו חומרים כימיים על ירקות פעם בשבועיים ,אבל לדבריהם אינם יודעים מה שם החומרים .הם אמרו שלא היה להם ציוד מגן ובכל פעם שריססו הופיעה על עור ידיהם ופניהם פריחה ,שנעלמה רק כעבור יומיים או שלושה .רק לעיתים רחוקות ביקשו טיפול של רופא ,מפני שלדבריהם הטיפול עולה יותר משכר עבודה של יום שלם 152.לדברי הנערים ,בשלוש השנים שבהן עבדו בארגמן לא פנה אליהם מעולם פקח עבודה בנוגע לחשיפתם לחומרי הדברה ,והם לא ראו שום פקח ,רק מאבטחים מההתנחלות. שלושה נערים מפסאיל – שני בני 16ואחד בן – 17אמרו שהקיאו אחרי שריססו חומרי הדברה ממכלים שנשאו על גבם 153.א' ,בן ,16שעבד בהתנחלות תומר בימי שישי ושבת ,אמר" :אני מרסס חומר הדברה מתוך מרסס-גב .הבוסים שלנו [קבלני-עובדים פלסטינים] אומרים לנו להיזהר ,אבל אנחנו לא מקבלים כפפות ,מסיכות או ביגוד אחר .אחרי שריססתי את החומר סבלתי מפריחה בידיים, צריבה בעיניים והקאות .הבוס אומר לנו ללכת הביתה עד שנרגיש יותר טוב" .ארגון לא הצליח לקבוע האם הנערים הקיאו כתוצאה מהשפעות המאמץ הפיסי והחום ,רעילותם של החומרים הכימיים ,או גורמים אחרים. בן ,18מ' ,שעבד עבור מעסיק אחר בתומר ,אמר שקיבל על עצמו לרסס אבל לא ניתן לו ציוד מגן או 154 ביגוד מגן" .הרבה פעמים חומר ההדברה גורם לנו לכאבי גב ,מרססי הגב ממש כבדים" ,התלונן. מ' ,בן ,16שאמר שעזב את הלימודים בגיל 14כדי לעבוד עבודה מלאה בתומר ,עבד חמישה ימים בשבוע בקטיף פלפלים ,עשבי תיבול וגידולים אחרים ,ופעמיים בשבוע ריסס גידולים ממכל חומר הדברה בנפח 30ליטר שנשא על גבו ,כשהוא מצויד להגנתו רק בכפפות ובמסכת נייר .לדבריו המכל היה כבד והוא "סבל הרבה מכאבי גב" .פעמיים פנה לבית חולים "בגלל פריחה בעור שלי" .מ' לא ידע מה שמו של חומר ההדברה שהוא מרסס ,או מה שם המתנחל שבשדותיו הוא עובד .הוא אמר שהמתנחל שילם לקבלן-עובדים פלסטיני כדי שזה יספק לו פועלים חקלאיים פלסטינים ,ביניהם עוד 155 שני נערים בני 16מכפרו של מ' ונער בן 15ממקום אחר.
ראיון שערך ארגון ראיונות שערך ארגון ראיונות שערך ארגון ראיון שערך ארגון ראיון שערך ארגון
עסקה לא הוגנת
עם ואאיל נט'יף ,יריחו 5 ,במארס .2011 עם פ' ,בן ;17ומ' ,בן ,16א-זובידאת 12 ,במארס .2011 בפסאיל 10 ,ו 12-באפריל .2014 עם מ' ,בן ,18פסאיל 12 ,באפריל .2014 עם מ' ,בן ,16פסאיל 4 ,במאי .2014
42
ילדים אחרים לא ריססו חומרי הדברה ,ואף על פי כן גם הם תיארו תופעות לוואי קשות מהחשיפה אליהם .כך למשל ,י' בן ה 15-שאמר" ,לפעמים מרססים חומרי הדברה בזמן שאני עובד; אני מכסה את 156 הפה והאף שלי בחולצה שלי ,אבל בכל זאת העור שלי מגרד". בשנת 1992התקינה ישראל את תקנות הבטיחות בעבודה לעובדים המטפלים בחומרי הדברה ,שאותן אינה מחילה על ילדים פלסטינים העובדים בהתנחלויות .תקנות אלה אוסרות על ילדים שטרם מלאו 157 להם 18לעבוד עם חומרי הדברה המכילים זרחנים אורגניים.
טמפרטורות גבוהות כי עבדו בהתנחלויות בתוך חממות שבעה ילדים פלסטינים אמרו לארגון שבהן שרר בקיץ חום מחניק 158.מ' ,בן ה ,16-אמר שעזב את הלימודים בגיל 14כדי לעבוד עבודה מלאה בתומר ,שם השתכר 70ש"ח ליום עבודה בן שבע שעות .מדבריו עולה כי הוא לקה במכת חום בחממה 159.הוא סיפר כי במאי 2013התעלף פעמים אחדות בעת שעבד בחממה שבה ריסס ,קטף וארז פלפלים" .לא יכולתי לראות כלום ,התעלפתי וקבלן-העובדים לקח אותי הביתה" ,אמר" .כשזה קרה למחרת הלכתי בעצמי הביתה .ביום השלישי חזרתי הביתה ואחר כך פניתי לבית החולים ביריחו ,שם נתנו לי כדורים נגד כאב ראש ואמרו שזו מכת חום" .מ' אמר שהתעלף בעבודה במהלך חמישה ימים רצופים ואחר כך פוטר בשל ההתעלפויות .הוא סיפר לארגון : ביום השישי הלכתי למעסיק חדש .במשך חודש קיבלתי זריקות ,בהתחלה בבית החולים ואחר כך נתנו לי תרופה שאותה הייתי צריך לקחת למרפאה כדי לקבל זריקות ,לטיפול במכת החום .הייתי מתעלף למשך שתיים או שלוש דקות .כשבחוץ הטמפרטורה היא 40מעלות ,בתוך החממה הטמפרטורה היא 50מעלות או יותר בקיץ ,וזו בדיוק התקופה שבה עובדים רוב הילדים ,מפני שאין לימודים. ביוני 2013החל מ' להתעלף שוב ,ושוב קיבל מדי יום זריקה במשך חודש.
ראיון שערך ארגון
עם י' א' ,בן ,15פסאיל 7 ,במאי .2011
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בחומרי הדברה שהם זרחנים אורגניים וקרבומטים) התשנ"ג – ,1992סעיף ( 16א) ,5זמין לקריאה בכתובת: (כניסה לאתר ב 1-במארס .)2015 ראיונות שערך ארגון ראיון שערך ארגון
,פסאיל ,יריחו ,ג'יפתליק ,א-זובידאת ,אפריל-מאי .2014 עם מ' ,בן ,16פסאיל 4 ,במאי .2014
43
מאי
ישראל התקינה בשנת 1995תקנות עבודת נוער ,שאותן אינה מחילה על ילדים פלסטינים העובדים בהתנחלויות .תקנות אלה אוסרות על ילדים שטרם מלאו להם 18לעבוד במקומות שבהם 160 הטמפרטורה נמוכה מ 4-מעלות צלזיוס או גבוהה מ 40-מעלות צלזיוס.
טיפול במשאות כבדים תיארו כיצד טיפלו במשאות כבדים .י' א' כמה מהילדים שאותם ראיין ארגון בן ה ,15-שנשר מהלימודים אחרי כיתה ח' ,אמר "אני אוהב ענבים כי הארגזים שוקלים רק 5קילו. 161 אבל פלפלים זה קשה ,הארגזים יכולים להכיל עד 20קילו בערך". פ' ,בן ,13אמר שעבד בפצאל בסופי שבוע ,ויום העבודה שלו התחיל לעתים בשעה 5:00לפנות בוקר " ,אני חותך פלפלים ושם אותם ונמשך עד 162.15:00הוא אמר לארגון בארגזים ,ואחר כך אנחנו צריכים להעביר אותם ,הם כבדים ,באורך מטר בערך ובערך חצי מזה ברוחב. כואב לי בזרועות ובמותניים .בהתחלה הייתי גורר את ארגז הפלפלים [על הרצפה] אבל מנהל העבודה אמר לי שאני חייב להרים ולשאת אותו". סיפרו גם על דרישות כמה מהעובדים-הילדים הפלסטינים שראיין ארגון 163 פיזיות שעימן התמודדו כשריססו חומרי הדברה או קוטלי עשבים .יוסף ,בן ,18שסיפר כי נשר מהלימודים בגיל 14כדי לעבוד בהתנחלות תומר ,אמר שסבל מכאבי גב בלתי פוסקים לאחר שנשא על גבו מרסס-גב כבד 164.סאלח ,עובד בן 15מפסאיל ,אמר שנשר מהלימודים בכיתה ז' וסיפר לארגון : הכתפיים שלי מאבדות תחושה כשאני נושא את מרסס-הגב שאיתו אני מרסס את חומרי ההדברה – זה מכל בנפח 15ליטר .אני מרסס חצי שעה בכל פעם ,ואז אני ממלא את המכל מחדש .בימים שאני מרסס אני צריך לעשות את זה 15פעמים עד 165 שאני מסיים .אני לא עושה את זה כל יום – המבוגרים יותר מרססים כל יום.
רשימה נוספת של הגבלות ,סעיף ,3תקנות עבודת הנוער (עבודות אסורות ועבודות מוגבלות) (התשנ"ו )1995-שהוציא משרד העבודה והרווחה לאחר חקיקת חוק עבודת נוער (התשי"ג .)1953-זמין לקריאה בכתובת: (כניסה לאתר ב 1-במארס .)2015 עם י' א' ,בן ,15פסאיל 7 ,במאי .2011 ראיון שערך ארגון ,פסאיל 7 ,במאי .2011 ראיון שערך ארגון מ' ,בן ,23אמר "לפני ארבע שנים היה לי ניתוח דיסקוס בגב" בבית החולים אל-מקאסד בירושלים המזרחית ,בשל פציעה שהאמין כי נגרמה לו כתוצאה מנשיאת ציוד ריסוס כבד בתומר .את הניתוח ,שעלותו הייתה 12,000ש"ח מימן עם מ' ,פסאיל 10 ,באפריל .2014 בעצמו ,אבל חזר לעבודה .ראיון שערך ארגון ,פסאיל 10 ,באפריל .2014 ראיון שערך ארגון ,פסאיל 10 ,באפריל .2014 ראיון שערך ארגון
עסקה לא הוגנת
44
התקנות בדבר העסקת נוער שהתקינה ישראל בשנת ,1995ושאותן אינה מחילה על ילדים פלסטינים העובדים בהתנחלויות ,אוסרות על ילדים שטרם מלאו להם 18לעסוק בעבודות המצריכות הרמת 166 מטענים שמשקלם יותר מ 12.5-ק"ג לנערים ,ו 8-ק"ג לנערות ,במשך יותר משעתיים ביום.
פציעות בעבודה ואי תשלום פיצויים תיארו ילדים לעיתים קרובות חתכים שנחתכו בעבודה, בראיונות עם ארגון וכן מספר תאונות חמורות יותר .סקר סטטיסטי של פציעות עבודה בקרב ילדים פלסטינים עובדים מצא כי 79.1%מכלל הילדים העובדים דיווחו ב 12-החודשים האחרונים על פציעות עבודה (81.7% 167 מהנערים ו 73%-מהנערות) ,וכי 33%מהילדים שעבדו בייצור חקלאי דיווחו על כאבי גב. א' בן ה ,16-העובד בתומר בסופי השבוע ,אמר שהוא ועובדים אחרים נחתכו לעיתים קרובות כשהשתמשו במזמרות ענבים בעונת הבציר" :האצבעות של כולנו נפצעו ככה .אם החתך קשה אתה יושב בבית ארבעה ימים ולא מקבל תשלום ,אתה מחכה שהחתך יירפא כדי שתוכל לחזור לעבודה. 168 אם אתה נהיה חולה ונאלץ לחזור הביתה בבוקר לא משלמים לך על השעות שעבדת באותו יום". לפני שעבדו בבית הערבה עבדו שני האחים בני ה 17-במשך שנתיים בפצאל ,עם פועלים-ילדים אחרים .ה' נזכר כי בפצאל, כל מי שנפצע במהלך העבודה היה צריך לחכות שם עד לסוף היום כדי לנסוע משם בטנדר ,הביתה או לבית החולים ביריחו .לאחד העובדים נקטעה אצבע בתאונה. הדביקו לו את האצבע חזרה בסרט דביק והכריחו אותו לחכות לסוף היום .בפעם אחרת טרקטור קטן התהפך ,וילד נשאר לכוד מתחתיו עד שהפועלים התאילנדים 169 חילצו אותו .מי שנפצע לא קיבל שום משכורת על השעות שלא עבד. לדבריהם ,תנאי עבודתם בבית הערבה היו שיפור לעומת פצאל ,מפני שקבלן-העובדים הנוכחי שלהם לוקח עובדים שנפצעו במהלך העבודה לבית החולים.
רשימה נוספת של הגבלות ,חלק ראשון ,סעיף ,1תקנות עבודת הנוער (עבודות אסורות ועבודות מוגבלות) (התשנ"ו - )1995שהוציא משרד העבודה והרווחה לאחר חקיקת חוק עבודת נוער (התשי"ג .)1953-זמין לקריאה בכתובת: (כניסה לאתר ב 1-במארס .)2015 ,זמין לקריאה בכתובת: (כניסה לאתר ב 10-בינואר .)2015 ראיון שערך ארגון ראיונות שערך ארגון
עם א' ,בן ,17פסאיל 10 ,באפריל .2014 עם י' ,בן 17ו-מ' ,בן ,17יריחו 12 ,במארס .2011
45
מאי
כי בסופי שבוע הוא עוזר לאימו לקטוף בצלים א' בן ה 13-אמר לארגון בהתנחלות נירן" .בקיץ שעבר עזרתי לאבא שלי לעבוד ב[התנחלות] משואה ,בחפירה ובפיזור דשנים", אמר" .זה היה טוב יותר ,מפני שבעבודה בבצלים נחתכתי פעם בסכין .אנחנו משתמשים בסכין יפנית. 170 אמרו לי פשוט להמשיך לעבוד". י' ,מא-זובידאת ,אמר שפעם נחתך וחבריו היו צריכים לקחת אותו לבית החולים ביריחו ,אבל הוא 171 נאלץ לשלם בעצמו את עלויות הטיפול. 172 מ' ,בן 15מפסאיל ,נשר מבית הספר בכיתה ט' ,כשהיה בן ,14כדי לעבוד בהתנחלויות תומר ופצאל. בעונת התמרים ,אמר ,נדרש לטפס על סולם לגובה שניים או שלושה מטרים ,או להשתמש בבמת הרמה ,כדי לגזום עצי תמר ולקטוף תמרים .לדבריו "עצי התמר קוצניים מאוד ,ופעם אחת נחתכתי ולא יכולתי לעבוד חודש"" .לא שילמו לי שום פיצויים מפני שכשאתה לא עובד לא משלמים לך .אם אני הולך לרופא אני משלם על זה בעצמי" .מ' אמר שהוא עובד שישה ימים בשבוע ומקבל חופש בחגים היהודיים ,אבל לא המוסלמיים. מספר פלסטינים תיארו תנאי עבודה אחרים שעלולים לסכן עובדים קטינים ,במיוחד במשמרות ארוכות .בפסאיל ,שני נערים בני 15ו ,16-ששניהם נשרו מהלימודים בכיתה ט' ,אמרו שעבדו "במבנה בית החרושת בתומר" עם מכונה "שמייצרת ארגזי קרטון לירקות ולתמרים" ,משעה 6:30בבוקר ועד 14:00אחר הצהריים 173.מ' ,בן ,18אמר שנפצע כשעבד על אחת המכונות ,באפריל " .2014לפני כעשרה ימים עבדתי על מכונה שמקפלת קרטון לארגזים .בחלק מהמכונה יש דבק לוהט ,בטמפרטורה של משהו כמו 150צלזיוס .הדבק נזל על האצבע שלי והעור התקלף ממנה" .לדברי מ' ,קבלן-העובדים 174 שבהשגחתו עבד לקח אותו לבית החולים ושילם לו על השעות שכבר עבד באותו יום. אישה בת 19שעבדה בתומר בקטיף עגבניות שרי זכרה תאונה שהתרחשה ב ,2011-שבה נתפסה אצבעו של נער בן 17במכונה למיון תמרים ,והן קבלן-העובדים והן המתנחל אמרו שהם אינם אחראים לכך 175.שני עובדים ,בני 17ו ,18-אמרו שהכירו אנשים שנפצעו כשנפלו מסולמות או ממשטח של במת הרמה ,בעת שגזמו עצי תמר או קטפו תמרים .עצי תמר יכולים להגיע לגובה של 15 176 מטר. ראיון שערך ארגון
עם א' ,בן ,13ג'יפתליק 11 ,ביוני .2011
ראיון שערך ארגון
עם י' ,בן ,14א-זובידאת 18 ,באפריל .2011
ראיון שערך ארגון
עם מ' ס' ,בן ,15פסאיל 4 ,במארס .2011
ראיון שערך ארגון
,פסאיל 12 ,באפריל .2014
ראיון שערך ארגון
עם מ' ,בן ,18פסאיל 12 ,באפריל .2014
ראיון שערך ארגון הועמדו בתי שימוש.
עם מ' ,יריחו 2 ,באפריל .2011מ' ציינה שלרשות העובדים בשדות העגבניות לא
ראיון שערך ארגון עם א' ,בן ,17פסאיל 10 ,באפריל .2014
עם א' ,בן ,18ג'יפתליק 10 ,במאי ;2014ראיון שערך ארגון
עסקה לא הוגנת
46
היעדר גישה לטיפול רפואי ואי תשלום פיצויים דיני העבודה הישראליים החלים על מתנחלים המעסיקים פלסטינים מחייבים מעסיקים לשלם דמי ביטוח בריאות עבור עובדיהם 177.על המעסיק לרכוש ביטוח לטיפול רפואי הנובע מפציעות בעבודה, ולספק דמי מחלה 178.לאף אחד מהילדים או העובדים הפלסטינים האחרים שאותם ראיין ארגון לא הייתה גישה לביטוח בריאות ישראלי .בכמה מקרים ,ילדים שנפצעו או חלו במהלך עבודתם אמרו שקבלן-העובדים הפלסטיני שילם על הטיפול הרפואי שקיבלו בבית חולים, ובמקרה אחד שילם קבלן-עובדים לילד שכר יומי על 25ימי החלמתו משברים ביד שנגרמו לו כשנפצע במהלך עבודתו .ברם ,במקרים אחרים נאלצו ילדים לשלם עבור הסעתם לבתי חולים פלסטיניים ועל הטיפול הרפואי שקיבלו 179.רק אחד מבין המבוגרים והילדים הפלסטינים שראיין ארגון ידע על מקרה שבו עובד פלסטיני שנפצע טופל בבית חולים ישראלי .הוא אמר שהעובד האמור ,תושב ג'יפתליק שנפצע ואיבד את הכרתו כשנפל מבמת הרמה שמעליה קטף תמרים 180 בהתנחלות משואה ,טופל בבית החולים הישראלי רמב"ם. "מרכז מען לפיתוח" דיווח בשנת 2013שעל אף שכ 30%-מהעובדים שנכללו בסקר אמרו שנפגעו במהלך עבודתם ,רק שניים קיבלו "פיצוי כלשהו או ימי מחלה בשכר ממעסיקיהם המתנחלים" או 181 מקבלני-עובדים. א' ,קבלן-עובדים ,אמר שהמתנחל שעימו עבד בתומר ביקש ממנו לקחת על עצמו את האחריות אם מי מ 16-העובדים שלו ייפצע במהלך העבודה" :בשבוע שעבר הבוס שלי רצה שאחתום על מסמך שאומר שאם יקרה משהו לאחד העובדים שלי ,אני אחראי .סירבתי" 182.א' אמר שאינו יודע האם
החוקים והתקנות הישראליים מחילים על מתנחלים כ 24-חוקים מקומיים :ראו האגודה לזכויות האזרח בישראל, "שלטון אחד ,שתי מערכות חוק :משטר הדינים של ישראל בגדה המערבית" ,עמ' ,20-15אוקטובר ,2014זמין לקריאה (כניסה לאתר ב 28-בפברואר בכתובת: .) 2015במקרים אחרים צווים צבאיים מחילים חוקים ישראליים על מתנחלים ,ומתעדכנים כשלחוקים התואמים מתווספים תיקונים .נספח 6לתקנון המועצות המקומיות [בהתנחלויות] ,שנחקק על-ידי המפקד הצבאי הישראלי בגדה המערבית ,למשל ,כולל חקיקה ישראלית ,לרבות חוק שכר מינימום ;1987 ,חוק שירות התעסוקה ;1959 ,חוק עובדים זרים, ;1991חוק שירות עבודה בשעת חירום .1967צו צבאי בדבר ניהול מועצות מוניציפליות (יהודה ושומרון) (,)1981( )892 מובא במאמרם של אמיר פז-פוקס ויעל רונן, (כניסה לאתר ,זמין לקריאה בכתובת: ב 14-בינואר .)2015 המוסד לביטו ח לאומי בישראל" ,העסקת תושב חוץ" (מי שמעסיק "תושב של הרשות הפלסטינית או תושב יהודה ושומרון ביישובים או באתרים צבאיים" חייב "בתשלום דמי ביטוח לאומי" ל"נפגעי עבודה ,ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד וביטוח אמהות"), (כניסה לאתר ב 12-באוקטובר .)2014ראו גם המוסד לביטוח לאומי" ,נפגעי עבודה", (כניסה לאתר ב 12-באוקטובר .)2014 עם מ' ,בן ,18פסאיל 12 ,באפריל ;2014א' ,בן 16וא' ,בן ,17פסאיל10 , ראיונות שערך ארגון באפריל ;2014א' בן ,13ג'יפתליק 11 ,ביוני ;2011י' בן ,14א-זובידאת 18 ,באפריל ;2011מ' ,יריחו 2 ,באפריל ;2011ה' ,בן ,17ומ' ,בן ,17יריחו 12 ,במארס .2011 עם ר' מ' ,בן ,18בג'יפתליק 10 ,במאי .2014 ראיון שערך ארגון .
ראיון שערך ארגון
עם א' ,ג'יפתליק 10 ,במאי .2014
47
מאי
המעסיק רכש ביטוח שיבטח את עובדיו מפני תאונות עבודה .החוק הישראלי מחייב מעסיקים לעשות 183 כן. נער בן 17שעבד בהתנחלות פצאל ,למשל ,אמר שאחד מעמיתיו לעבודה הוכש על-ידי נחש – "הם יוצאים מסביב לצמחיה בערך בשעה ,10כשנעשה חם" ,אמר -וקבלן-העובדים לקח אותו לבית החולים" .המתנחל שילם את עלות ההסעה שלו לבית החולים ,אבל סירב לשלם עבור שלושת ימי 184 המנוחה שנדרשו לעובד". נער בן 16שעבד בתומר אמר שבאמצע 2013נעקץ בידו על-ידי עקרב" .אני אלרגי לעקיצות" ,אמר. "הלכתי לרופא ונאלצתי לשלם 250ש"ח על הטיפול בבית החולים ו 80-ש"ח עבור המונית" 185.א' ,נער שנעקץ על-ידי עקרב בן 17שנשר מהלימודים בכיתה ח' ,סיפר אף הוא לארגון כשעבד באותה התנחלות" .הרגשתי אותו זוחל לי על הגב .זה היה בתחילת העונה [ב ,]2013-כשחיברנו את צינורות המים בשדה .חברים שלי לקחו אותי באמבולנס לבית חולים .זה היה [עקרב] גדול ושחור, באורך 12ס"מ בערך ,כך שזה לא היה כל כך נורא .הקטנים הצהובים מסוכנים :ברגע שהם עוקצים - לקבר" 186.הוא אמר שלא שילמו לו על הזמן שבו לא יכול היה לעבוד.
הפגיעה בחינוך שיעורי העוני הגבוהים בקרב הפלסטינים בבקעת הירדן ,המוחרפים על-ידי המדיניות הישראלית התומכת בהתנחלויות ומגבילה את יכולתם של פלסטינים להשתמש בקרקע – לרבות לבניית בתי ספר – ואת חופש התנועה שלהם ,מובילים למצב שבו ילדים רבים נושרים מן הלימודים ומחפשים עבודה כדי להגדיל את הכנסות משפחותיהם 187.האפשרות היחידה הפתוחה בפני ילדים רבים היא עבודות חקלאיות בהתנחלות .ילדים אחרים מצאו עבודה חלקית בהתנחלויות והמשיכו ללמוד בבית הספר ,אבל סיפרו כי לעיתים קרובות היו עייפים ולא הצליחו להתרכז .לשילוב זה של גורמים נודעת
ראו "אי-אכיפה של דיני עבודה על-ידי ישראל" ,להלן. ראיון שערך ארגון
עם ר' ,בן ,17יריחו 7 ,במאי .2011
ראיון שערך ארגון
עם א' ,בן ,16פסאיל 10 ,באפריל .2014
ראיון שערך ארגון
עם א' ,בן ,17פסאיל 10 ,באפריל .2014
מחקר שערכו משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים ויוניסף בשנת ,2012ואשר בדק תלמידים מ 116-קהילות פלסטיניות ,זיהה שלושה מכשולים עיקריים לגישה לחינוך :עיכובים והטרדות במחסומים צבאיים ישראליים ,אלימות מתנחלים ונסיעות ממושכות לבית הספר ,ומצא כי "תהליך היתרים מגביל שאוכפת ישראל ,סוגיות שכיחות של הגנה, אלימות חוזרת ונשנית והגבלות על גישה ותנועה מנעו הן מהרשות הפלסטינית והן מהקהילה ההומניטרית לתת מענה לצורך זמין במתן שירותי חינוך בסיסיים בשטח ". לקריאה בכתובת: (כניסה לאתר ב 2-במארס .)2015נכון לשנת 2013הוציא הצבא הישראלי צווי הריסה וצווי "הפסקת עבודה" נגד 29בתי ספר פלסטיניים המשרתים 4,500תלמידים בשטח ובמזרח ירושלים. (כניסה לאתר ,זמין לקריאה בכתובת: ב 2-במארס .)2015
עסקה לא הוגנת
48
השפעה שלילית על גישתם של ילדים פלסטינים לחינוך ולחוויות למידה בעת שהם נמצאים בבית הספר. ,אמרו כל הילדים הפלסטינים שעבדו בהתנחלויות ואשר רואיינו על-ידי ארגון שעשו זאת כדי להשתכר כסף עבור משפחתם .י' ,נער בן ,15שנשר מהלימודים אחרי כיתה ח' ,אמר שיצא לעבוד מפני "שלאבא שלי הייתה תאונת דרכים ואני היחיד שמפרנס את המשפחה" ,כולל חמשת אחיו ואחיותיו 188.י' אמר שהשתכר 65ש"ח תמורת יום עבודה בן שבע שעות – בישראל שכר המינימום לשעה הוא יותר מ 23-ש"ח – ועבד שישה או שבעה ימים בשבוע. מערכת החינוך הפלסטינית כוללת בתי ספר יסודיים ותיכוניים המנוהלים על-ידי הרשות הפלסטינית, שבהם מתחנכים כ 75%-מ 1.18-מיליון התלמידים בעזה ובגדה המערבית; בתי ספר שמפעילה סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין (אונר"א) ,שבהם מתחנכים כ 20%-מהתלמידים; ובתי ספר פרטיים 189.מתוקף החוק הפלסטיני החינוך הוא חובה וניתן בחינם למשך עשר שנים ,מכיתה א' 190 ועד כיתה י' ,וגם החינוך התיכוני בכיתות י"א ו-י"ב ניתן בחינם. בסך הכול ,ניכרה עלייה ברישום תלמידים לחינוך יסודי – כיתות א' עד י' –מ 81%-בשנת הלימודים ,1995-1994שבמהלכה הוקמה הרשות הפלסטינית ,ל 98%-בשנת הלימודים .2009-2008באותה תקופה גדל גם מספר התלמידים שהמשיכו בלימודיהם מחינוך יסודי לתיכון (כיתות י"א וי"ב) מ 65%-ל- 191.91%לדברי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה ,מ 1997-עד 2011הצטמצמו שיעורי הנשירה מהלימודים של בנים ובנות בגילאים שבין 12ל 14-בגדה המערבית מ 5.8%-ל ,1.7%-ומ26%- 192 ל 20%-בקרב בני 15עד .17
ראיון שערך ארגון
עם י' א' ,בן ,15פסאיל 7 ,במאי .2011
(כניסה לאתר ב 27-בנובמבר .)2014 ראו למשל חוק הילד הפלסטיני משנת ,2005סעיף ;37 זמין לקריאה בכתובת: (כניסה לאתר ב 16-באוקטובר ,)2014 .
فراد ( سنواتفأكثر)حسب العمر والجنس , הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה-2000 ,2011" ,نسبالتسرب ال (כניסה לאתר ", والمنطقة ב 27-בנובמבר .)2014יחד עם זאת ,בין השנים 2000ל 2007-סבלו בתי ספר פלסטיניים מירידה ברישום וברמת ההישגים. יוניסף דיווח כי שיעור הרישום של ילדים פלסטינים לחינוך יסודי ירד מ 96.8%-בשנת הלימודים 2001-2000ל 91.2%-בשנת ,2007-2006כי 30%מהמתבגרים אינם נרשמים לבתי ספר תיכוניים ,וכי "שיעורי ההישגים בלימודים צונחים מטה ",כש50%- בלבד מתלמידי כיתות ו' בשכם ובג'נין שבגדה הערבית הצליחו לעבור בחינות בערבית ,אנגלית ,מתמטיקה ומדעים. (כניסה לאתר [ללא תאריך] ,זמין לקריאה בכתובת: ב 27-בנובמבר .)2014
49
מאי
סקר שערכו אוניברסיטת ביר זית ויוניסף בשנת 2004מצא כי 30%מהילדים העובדים היו רשומים 193 בבתי ספר ,בעוד ש 70%-מהם נשרו מהלימודים ,בעיקר בני 15עד .17 נתונים סטטיסטיים פלסטיניים רשמיים אינם זמינים עבור בקעת הירדן ,אבל דברים שאמרו מנהלי בתי ספר ,מורים ,יועצים חינוכיים וילדים מצביעים על כך שאפשר כי שיעורי הרישום לבתי הספר מהם גרועים יותר באזור זה מאשר במקומות אחרים בגדה המערבית. הרשויות הפלסטיניות לא אכפו כיאות את הדרישה לחינוך חובה ביישובים בבקעת הירדן ,ככל הנראה ,בין היתר ,בשל מחסור במימון לשירות חינוך ולאכיפת חוק .לדברי מורים ,מנהלים ומנהיגי ,נערים רבים הלומדים בבתי ספר בבקעת הירדן נושרים נוער שראיין ארגון מהלימודים לפני כיתה י' או במהלכה ,ואחרים אינם משלימים את לימודיהם בתיכון ,בכדי לעבוד ואשר עבדו באותה עת עבודה בהתנחלויות .מתוך 33הילדים שראיין ארגון מלאה בהתנחלויות חקלאיות 21 ,נשרו מהלימודים בכיתה י' או מוקדם יותר ,ו 15-הנותרים נשרו מבית הספר התיכון בכיתה י"א או י"ב .חמישה ילדים אחרים שראיין ארגון המשיכו ללמוד בבית הספר אבל עבדו בעבודה חלקית בהתנחלויות ,לרוב בסופי שבוע .מתוך עשרה , גברים ושתי נשים בגיל 18או יותר שעבדו בהתנחלויות ורואיינו על-ידי ארגון 8אמרו שנשרו מהלימודים בכיתה י' או מוקדם יותר. מנהל בית ספר התיכון בכפר א-זובידאת שבבקעת הירדן ,שאותו ראיין ארגון בשנת ,2011אמר שבכל שנת לימודים נושרים מבית הספר בממוצע שמונה נערים ,החל מגיל ,14או כיתה ח' 194.על פי הדיווח השנתי של בית הספר ,כ 60%-מהתלמידים סיימו כיתה י"ב ,אמר" ,וכמעט כולם עובדים בהתנחלויות" 195.מבין התלמידים שהשלימו את לימודיהם בכיתה י"ב 50% ,עד 60% עברו לדברי המנהל בהצלחה את בחינת הבגרות הפלסטינית הקרויה "תווג'יהי"" .אלה שהולכים ללמוד באוניברסיטה לומדים לרוב באוניברסיטה הפתוחה [אל-קודס ,שבה אין שכר לימוד] ,אחרת... היו מתקשים לסיים את לימודיהם מפני שאינם יכולים לשלם שכר לימוד". נראה כי בא-זובידאת גדל מספר הנושרים מהלימודים מאז .2011בראיונות נפרדים שנערכו בשנת ,2014אמרו מורה ויועץ חינוכי בבית הספר התיכון בא-זובידאת כי צוות בית הספר ,שבו למדו באותה עת 134תלמידים ,מנהל "ספירות" שלוש פעמים בכל שנת לימודים ,כדי לזהות ילדים שנשרו :עם תחילת הלימודים אחרי חופשת הקיץ ,ובסמסטר הסתיו והאביב .מספטמבר 2013עד מאי 2014נשרו חמישה נערים מכיתה י' ,שלושה מכיתה י"א ושניים מכיתה י"ב ,כדי לעבוד בהתנחלויות; שני ילדים נוספים נשרו מהלימודים מסיבות אחרות ,אבל "הצלחנו להחזיר את שני הילדים האלה ללימודים",
זמין לקריאה בכתובת: ראיון שערך ארגון ראיון שערך ארגון
עסקה לא הוגנת
(כניסה לאתר ב 12-בדצמבר .)2014 עם מ' ג' ,א-זובידאת 17 ,באפריל .2011 עם מ' ג' ,א-זובידאת 15 ,באפריל .2011
50
אמר היועץ החינוכי 196.לדברי המורה ,התלמידים שנושרים מהלימודים נוטים להיות כאלה שציוניהם 197 נמוכים ,וכן כאלה שמשפחותיהם עניות". בשל מצבן הכלכלי של המשפחות ,רוב הילדים מכיתה ז' ומעלה עובדים אחרי הלימודים .הם מסיימים את הלימודים בשעה ,14:00וחלקם עובדים עד השעה .19:00חלקם מסייעים בגני הירק של משפחותיהם .אם לא היו עושים זאת היה אביהם נאלץ לשכור מישהו לשם כך ,ולכן שכשהם מבצעים מטלות כמו קטיף במיה הם מסייעים לחסוך כסף ולשמור אותו בידי המשפחה .אחרים הולכים לעבוד אחרי הלימודים בהתנחלויות כמו ארגמן. מנהל בית הספר אמר שידוע לו על ילדים שהחלו לעבוד בהתנחלויות אחרי הלימודים או בסופי שבוע ,בלוויית בן משפחה אחר ,כשהיו בני עשר בלבד ,ואחר כך נשרו מהלימודים 198.הוא תיאר מקרה כזה משנת :2012 ילד בן 13נשר מהלימודים כדי לעבוד בארגמן [התנחלות חקלאית] .דיברתי עם אימו ,אביו ואחיו כדי להחזיר אותו לבית הספר .הוא עזב את בית הספר כדי לעבוד מפני שאביו מבוגר ועליו להשתכר כסף כדי שהמשפחה תשרוד .היום הוא בן 16ועדיין עובד בארגמן. מנהל בית הספר בא-זובידאת אמר כי צוות בית הספר עובד עם משפחותיהם של ילדים הנושרים מהלימודים בניסיון להחזירם ללימודים ,אבל מאמציהם זוכים הצלחה מוגבלת בלבד .לדבריו ,הילדים הנושרים מהלימודים הם בדרך כלל בנים למשפחות עניות יותר ,שבהן ההורים או האחים הגדולים לא השלימו את לימודיהם התיכוניים. אמרו שעשו זאת כדי כל הילדים שנשרו מהלימודים שאותם ראיין ארגון להשתכר כסף ולסייע למשפחותיהם .מ' ,בן ,15אמר שנשר מהלימודים בבית הספר בפסאיל בכיתה ה'" ,מפני שבמשפחה שלי יש עשר נפשות ורק אני ואבא שלי עובדים" .הוא אמר כי הוא משתכר 70 ש"ח ביום בפצאל ,אבל מוציא 20ש"ח על מונית לעבודה וממנה 199.י' ,בן ,14מא-זובידאת ,אמר שעבד בארגמן עבודה מלאה – בקטיף ,שתילה ,אריזה וריסוס של עשבי תיבול ,עבודה שביצע כשהוא עוטה 200 כפפות ומסכת נייר – כדי לסייע במימון שכר הלימוד של אחיו הגדול באוניברסיטה. פ' וי' ,שניהם בני 17מא-זובידאת ,אמרו שנשרו מהלימודים בבית הספר בכיתה ז' ,כשהיו בני ;13מבין 15הבנים בכיתתם ,רק שמונה סיימו את בית הספר היסודי 201.פ' וי' עבדו בהתנחלות ארגמן ביחד עם
ראיון שערך ארגון ראיון שערך ארגון ראיון שערך ארגון ראיון שערך ארגון ראיון שערך ארגון ראיונות שערך ארגון
עם א' ,בית הספר לבנים א-זובידאת ,א-זובידאת 4 ,במאי .2014 עם מ' ק' ,בית הספר לבנים א-זובידאת ,א-זובידאת 4 ,במאי .2014 עם מ' ג' ,א-זובידאת 17 ,באפריל .2011 עם מ' ,פסאיל 10 ,באפריל .2014 עם י' ,בן ,14א-זובידאת 18 ,באפריל .2011 ,א-זובידאת 12 ,במארס .2011
51
מאי
מ' ,בן ה ,16-שנשר מהלימודים כשהיה בן 202.14פ' ,הבכור מבין שבעה אחים ואחיות ,אמר שמשפחתו תלויה בשכרו ובהכנסה של אביו העוסק ברעיית צאן .כמחצית מ 15-האנשים שעבדו עם פ' היו בני פחות מ .18-י' ,גם הוא בן בכור ,מבין ארבעה אחים ואחיות ,אמר שהוא מקור ההכנסה היחיד של משפחתו ,מפני שאביו מבוגר מכדי לעבוד .לדברי י' ,שניים מעמיתיו לעבודה היו בני ,17ואילו שני האחרים היו בני .15 מ' ,הבכור מבין חמישה אחים ואחיות ,אמר שגם הוא המפרנס היחיד במשפחתו; אימו נפטרה ואביו מבוגר מכדי לעבוד .לדברי מ' ,שאמר שהיה רוצה להיות מורה ,מתוך 17תלמידים שהיו בכיתתו בבית הספר היסודי 7 ,בנים נשרו מהלימודים לפני שסיימו כיתה י' כדי לעבוד בהתנחלויות. מחנכים ופעילים פלסטינים אמרו שילדים הושפעו מילדים אחרים שהשתכרו שכר יומי בהתנחלויות חקלאיות ,ופותו על-ידי מתווכים או קבלני-עובדים פלסטינים ,שרבים מהם "עלו בדרגה" לאחר שעבדו כפועלים בהתנחלויות .מנהל בית הספר בא-זובידאת ציין כי" ,אחרי 20שנות עבודה בבית הספר אין לי הרבה כסף ,אבל קבלן-עובדים טיפוסי יכול לרכוש מכונית ובית אחרי חמש שנות ציינו גם שאחיהם הגדולים למדו עבודה" 203.כמה מהתלמידים שראיין ארגון וקיבלו תואר אקדמי ואף על פי כן מצאו עצמם בסופו של דבר מחפשים עבודה כפועלים במגזר החקלאי בהתנחלויות .תלמידת כיתה י' בג'יפתליק אמרה כי אחיה סיים את לימודיו בבית ספר לסיעוד אבל עובד בבציר ענבים בהתנחלות .תלמיד כיתה י' נוסף אמר" ,אחי סיים תואר בהנדסה באוניברסיטת א-נג'אח ,ועכשיו הוא מחפש עבודה בהתנחלות" 204.בן 16מפסאיל שעבד בהתנחלות תומר אמר" ,בן הדוד שלי מהנדס אבל הוא לא מוצא עבודה ,אז בית הספר כבר לא ממש מעניין אותי" 205.מ' ,בן ,18אמר שעזב את הלימודים בכיתה י' מפני שכפי שהסביר" ,אז מה אם אתה רוכש השכלה ,ממילא בסופו של דבר תמצא את עצמך עובד בהתנחלויות" 206.מ' אמר שהוא עובד מ6:00- בבוקר עד 13:00בשכר של 75ש"ח ביום ,וכי במשפחתו בת שמונה הנפשות הוא היחיד שעובד. העמותה הפלסטינית" ,מרכז מען לפיתוח" ,דיווחה בשנת 2013כי תלמידים ביישובי בקעת הירדן בשטח ,היכן שהצבא הישראלי שולט בשימוש בקרקע ודוחה את רוב הבקשות להיתרי בנייה, מתמודדים עם גורמים נוספים המרתיעים אותם מלימודים בבית הספר: תלמידים בשטח שביישוב שלהם אין בית ספר נאלצים לנסוע לבתי ספר הממוקמים בשטח [ .מאז] ]...[ 2011ברוב 22היישובים הללו יש אוטובוסים שמסיעים תלמידים לבית הספר .לרוע המזל ,בשל מגבלות תקציב [מצד הרשות הפלסטינית] ,האוטובוסים יכולים להסיע רק כ 50%-מהילדים [האלה] בגיל בית הספר [ .]...האוטובוסים נוסעים לאותו יישוב עד שבע פעמים [מדי יום] .נסיעות ראיונות שערך ארגון ראיון שערך ארגון ראיונות שערך ארגון ראיון שערך ארגון ראיון שערך ארגון
עסקה לא הוגנת
,א-זובידאת 12 ,במארס .2011 עם מ' ג' ,א-זובידאת 17 ,באפריל .2011 עם ס' וא' ,ג'יפתליק 4 ,במאי .2014 עם א' ,פסאיל 10 ,באפריל .2014 עם מ' ,פסאיל 10 ,באפריל .2014
52
ממושכות ,עיכובים במחסומים ומחסור באוטובוסים גורמים לתלמידים לאחר לבית הספר ,ואילו לאחרים אין ברירה אלא ללכת ברגל .אחרים מפסיקים לגמרי לבקר 207 בבית הספר. בפסאיל ,גם הוא כפר בבקעת הירדן ,קיים בית ספר יסודי שבו לומדים ילדים מכיתה א' ועד י' .ס' נ', בן ,31העומד בראש מועדון הספורט לנוער בפסאיל ,אמר שבכיתה א' ישנם 42ילדים ,ואילו בכיתה ט' נותרו עשרה ילדים בלבד; היתר נשרו" .בכיתה י"א יש לנו כעת רק שבע בנות ובן אחד .קבלני- העובדים באים ומשכנעים אותם לעזוב" 208.נ' אמר שנערים בני 14הם בסיכון הגבוה ביותר לנשור מהלימודים כדי לעבוד בהתנחלויות. ילדים הלומדים בבית הספר במשך השבוע ועובדים בהתנחלויות בסופי השבוע סיפרו כי הם סובלים שמאז שהיה בן 12הוא עובד בהתנחלות מעייפות .מ' ,בן ,14אמר לארגון פצאל בימי שישי ושבת במשמרות המתחילות בשעה 5:00ומסתיימות בשעה " .13:00במשך השבוע אני הולך לבית הספר" ,אמר" .מעייף לעבוד כל סוף השבוע .בבית הספר אתה נח ,יכול להירגע" .מ' אמר שהוא רוצה לסיים את הלימודים בתיכון" ,אבל יכול להיות שזה לא יהיה אפשרי" מפני שעליו להשתכר כסף עבור משפחתו .אביו מובטל ,ולדברי מ' הוא ואחיו בן ה ,18-שעזב את הלימודים בכיתה 209 ד' ,מפרנסים את הוריהם ואת תשעת אחיהם ואחיותיהם. היישוב הגדול ביותר בבקעת הירדן מלבד יריחו הוא הכפר ג'יפתליק 210.בבית הספר התיכון ביישוב, שאותו מפעילה הרשות הפלסטינית ,לומדים בכיתות י' עד י"ב 120תלמידים ,בהם 77בנות .איש הצוות המנהלי בבית הספר אמר כי מבין 25הילדים בכיתה י"ב ,כ 13-בנות וחמישה בנים עומדים 211 בבחינת ה"תווג'יהי" ,בחינת הבגרות ,שהיא תנאי לקבלה לאוניברסיטה. :
מורה בבית הספר התיכון אמר לארגון
בסוף כל סמסטר בית הספר היסודי שולח לנו רשימה של 75עד שמונים ילדים שיגיעו מכיתה ט' שם ויירשמו בכיתה י' אצלנו ,אבל בכל פעם מופיעים רק חמישים. אנחנו תמיד שואלים לאן הם הלכו ,ובדרך כלל זה לעבוד בהתנחלויות .בנוסף ,חודש
(כניסה לאתר ב 15-ביוני .)2014 ראיונות שערך ארגון ראיון שערך ארגון
עם ס' ונ' ,פסאיל 4 ,באפריל .2014 עם מ' ,בן ,14פסאיל 7 ,במאי .2011
רבים מתושבי ג'יפתליק הם פליטים או צאצאי פליטים משטח השייך כיום לישראל ,וסוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין מפעילה ביישוב בית ספר לכ 900-תלמידים בכיתות א' עד ט' .ראיון שערך ארגון עם ר' ,ג'יפתליק 11 ,באפריל .2014 ראיון שערך ארגון
עם ט' א' ,בית הספר התיכון ג'יפתליק 10 ,במאי .2014
53
מאי
או חודשיים מתחילת כל סמסטר עוזבים בדרך כלל עוד שניים עד חמישה ילדים נוספים את הלימודים והולכים לעבוד בהתנחלויות .בדרך כלל אלה שמחליטים לעזוב הם אלה שלא כל כך מצליחים בלימודים .אנחנו מנהלים מעקב ומנסים לשכנע אותם לפנות להכשרה מקצועית .אבל תמצא שהרבה אנשים בעלי תארים גבוהים יותר 212 הולכים גם הם לעבוד בהתנחלויות. איש המנהלה בבית הספר ,שאמר שעבד בעבר עשר שנים בהתנחלות חקלאית באזור ,סיפר שבהשוואה לא-זובידאת ,מספר מועט יחסית של ילדים מג'יפתליק עבדו בהתנחלויות אחרי הלימודים ובסופי שבוע ,וכי ההישגים הלימודיים של מי שכן עבדו כך לא היו גבוהים" .ברור מאוד אילו ילדים הולכים לעבוד בהתנחלויות ,מפני שבשעורים הם מותשים ,וחלקם מסבירים בגאווה שהסיבה לכך 213 שהציונים שלהם נמוכים" ,אמר ,היא מפני שהם מרווחים כסף בעבודה.
ראיון שערך ארגון
עם ה' ס' ,בית הספר התיכון ג'יפתליק 10 ,במאי .2014
ראיון שערך ארגון
עם ט' א' ,בית הספר התיכון ג'יפתליק 10 ,במאי .2014
עסקה לא הוגנת
54
ג' – כישלונה של ישראל בהגנה על ילדים פלסטינים מפני עבודת ילדים אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד ,שהן ישראל והן פלסטין אשררו ,מחייבת מדינות ליישם חינוך חובה חינם ,להכיר "בזכות הילד להיות מוגן מפני ניצול כלכלי ומפני ביצוע עבודה העלולה להיות הרת סכנות או לפגוע בחינוך הילד או להזיק לבריאותו או להתפתחותו הגופנית ,הנפשית ,הרוחנית, המוסרית או החברתית" ו"לקבוע עונשים מתאימים או סנקציות אחרות" כדי שהילד יהיה "מוגן מפני ניצול כלכלי ומפני ביצוע עבודה העלולה להיות הרת סכנות או לפגוע בחינוך הילד או להזיק לבריאותו או להתפתחותו הגופנית ,הנפשית ,הרוחנית ,המוסרית או החברתית". ישראל ופלסטין אשררו גם את האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות ,חברתיות ותרבותיות, המחייבת מדינות שהן צד לה להגן על ילדים מפני "ניצול כלכלי וחברתי" ,ולקבוע בחוק "עונשים על העסקתם בעבודה המזיקה למוסר שלהם או לבריאותם ,או המסכנת את חייהם או העלולה לעכב את התפתחותם הסדירה" ולקבוע "מגבלות גיל אשר מתחתן תיאסר העסקת ילדים בתשלום ותהא ענישה 214 בחוק". ישראל היא גם צד לאמנות של ארגון העבודה הבינלאומי שנועדו להגן על ילדים עובדים ,ואשר נוסחו במשותף על-ידי ממשלות ,מעסיקים ,ואגודות ואיגודים מקצועיים .הדוחות השנתיים של מזכ"ל ארגון העבודה הבינלאומי בנושא מצבם של עובדים בשטחים הנתונים לכיבוש ישראלי נעזרים באמנות אלה כדי לאמוד את אחריותה של ישראל לפלסטינים העובדים בגדה המערבית ,לרבות ילדים .אמנת ארגון העבודה הבינלאומי בדבר הגיל המינימאלי לקבלת עובדים לעבודה (מס' ,)138שאושררה על-ידי ישראל ועל-ידי כל מדינות האיחוד האירופי ,מחייבת מדינות לקבוע כי הגיל המינימאלי לעבודה הוא 15שנה או יותר ,ואוסרת על עבודה עד "לגיל השלמת חינוך חובה" – הוראה שמשמעותה ,הן בישראל והן בפלסטין ,לאחר השלמת 10שנות לימוד 215.האמנה אף אוסרת על העסקת ילדים מתחת לגיל 18 בעבודות מסוכנות 216.עבודה קלה מותרת לבני 13עד 15רק אם אינה מסוכנת ואינה מפריעה ללימודיהם או פוגעת בהם 217.האמנה מחייבת מדינות לקבוע עונשים הולמים כדי להבטיח את
האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות ,חברתיות ותרבותיות ,סעיף (10ג') ,זמינה בכתובת (כניסה לאתר ב9-
באפריל .)2015
חוק לימוד חובה ,תש"ט 1949-קובע חינוך חובה של ילדים בין הגילאים 3ו 15-שנה (כולל) או עד להשלמת עשר שנות זמין לקריאה בכתובת: לימוד; ראו , (כניסה לאתר ב 10-באוקטובר .)2014 אמנה בדבר הגיל המינימלי לקבלת עובדים לעבודה ( ,)1973סעיף ,2.3זמינה באנגלית בכתובת: (כניסה לאתר ב10-
באוקטובר .)2014 שם .סעיף .7
55
מאי
אכיפתה היעילה ,להגדיר את "האנשים האחראים" להבטחת הציות לאמנה ,ולקבוע בחוק כי מעסיקים 218 חייבים לנהל רישומים המכילים את שמותיהם וגילם של עובדים בני פחות מ 18-שנה. ישראל מחויבת מכוח אמנות אחרות של ארגון העבודה הבינלאומי לוודא שילדים יעברו בדיקות רפואיות לפני שיותר להם לעבוד 219.אף אחד מהילדים שעמם שוחח ארגון Human Rights Watchלא נבדק רפואית. ישראל היא גם צד לאמנת ארגון העבודה הבינלאומי בדבר איסור הצורות הגרועות ביותר של עבודת ילדים( ,מס' ,)182האוסרת בין היתר על עבודה אשר "מעצם טבעה או הנסיבות שבהן היא מבוצעת, סביר שתפגע בבריאות ,בבטיחות או במוסר של ילדים" 220.בהמלצת ארגון העבודה הבינלאומי הנלווית לאמנה נאמר כי בבואן לקבוע איזו עבודה היא מזיקה ומסוכנת ,על מדינות להקדיש מחשבה לעבודה בגבהים מסוכנים או בחללים סגורים; עם מכונות מסוכנות או כזו הכרוכה בנשיאת משאות כבדים; לעבודה בסביבה המזיקה לבריאות ,שבה ילדים עלולים להיחשף לחומרים או תכשירים מסוכנים או בטמפרטורות שיזיקו לבריאותם; ולעבודה במשך שעות ארוכות 221.ארגון העבודה הבינלאומי מציין כי חשיפה ארוכת-טווח לחומרי הדברה ,ברמה נמוכה ,קשורה לבעיות בריאותיות 222 כרוניות אצל ילדים ,כגון סרטן ובעיות בתחום הרבייה. חובותיה הבינלאומיות של ישראל להגן על זכויות האדם לרבות זכויותיהם של ילדים עובדים ,חלות גם על פלסטינים בגדה המערבית 223.אולם ישראל חולקת על תחולת חובותיה בתחום זכויות האדם על הפלסטינים בשטחים הכבושים ,ומסרבת לדווח על יישומן של חובות אלה לוועדות המומחים המופקדות על הפיקוח על התנהלותה של ישראל כמדינה שהיא צד לאמנות הבינלאומיות לזכויות האדם ,לרבות האמנה בדבר זכויות כלכליות חברתיות ותרבותיות והאמנה בדבר זכויות הילד .הוועדה לזכויות הילד לדוגמה ,הביעה בהערות הסיכום שלה בנושא ישראל צער על-כך שישראל "כשלה באורח עקבי במתן מידע בנושא המעקב אחר המלצות הוועדה בנוגע לילדים החיים בשטחים שם ,סעיף .9 אמנה בדבר בדיקה רפואית של ילדים ונערים לקביעת כושרם לעבוד במשלחי-יד לא-תעשייתיים (מס' ;)1946 ,78 אמנה בדבר בדיקתם הרפואית של ילדים ונערים לקביעת כושרם לעבוד בתעשייה (מס' .)1946 ,77 אמנת ארגון העבודה הבינלאומי בדבר איסור ופעולה מיידית לביטול הצורות הגרועות ביותר של עבודת ילדים( ,מס' ,)182סעיף (3ד') ,זמינה באנגלית בכתובת: ישראל אשררה את האמנה ב 15-במארס .2005 221 זמין לקריאה בכתובת: , (כניסה לאתר ב 11-בדצמבר .)2014 . ., ראו למשל: (כניסה
זמין לקריאה בכתובת: לאתר ב 9-בפברואר ;)2015 זמין לקריאה בכתובת: לאתר ב 18-בפברואר .)2015
עסקה לא הוגנת
(כניסה
56
הפלסטיניים הכבושים" ,בין היתר בכך שלא סיפקה נתונים ביחס לכל הילדים החיים בשטחים 224 הפלסטיניים הכבושים.
דיני העבודה הישראליים דוח זה מתאר את החקיקה המקומית בישראל בנושא ילדים ועבודה כיוון שהיא משקפת את חובותיה הבינלאומיות ,וכיוון שהרשויות הישראליות הכירו באורח חלקי באחריות לאכיפת ההגנות המעוגנות בחוקים אלה לתועלתם של פלסטינים העובדים בהתנחלויות ,אולם כשלו בכך עד היום בעקביות. הדוח אינו קורא לישראל להחיל את סדר הדינים המקומי שלה ,לרבות הגנות על זכויות עובדים ,על השטח הכבוש .החוק הבינלאומי בנושא כיבוש לוחמני ,החל על הגדה המערבית ,אוסר על ישראל, ככוח הכובש ,להחיל את סמכות השיפוט של דיני העבודה המקומיים שלה על פלסטין כאילו הייתה הריבון .ישראל החילה באורח בלתי חוקי דינים מקומיים על השטח הכבוש לתועלתם של מתנחלים ישראלים ,כגון חוקים הנוגעים להקמת חברות 225.על ישראל למנוע את הפרת זכויותיהם של פלסטינים העובדים בהתנחלויות ,אפילו אם לא יהיה בכך כדי להקל בחומרת אופיין הבלתי חוקי של ההתנחלויות עצמן ,התלויות במדיניות ישראלית בלתי חוקית של העברת אוכלוסייה אזרחית לשטח 226 הכבוש והפקעת קרקעות ומשאבים אחרים בשטח זה לטובת ההתנחלויות. סעיף 2לחוק עבודת הנוער ,התשי"ג 1953-אוסר על העסקת ילדים מתחת לגיל ,15אף כי ניתן להעסיק ילדים הלומדים עדיין בבית הספר כחניכים 227.ילד שמלאו לו 14שנה ,מותר להעסיקו בחופשת הקיץ ,אולם רק בעבודות קלות שאין בהן כדי להזיק לבריאותו .חוק עבודת הנוער (תיקון מס' ,)14התש"ע ,2010-שנכנס לתוקף ב 1-בספטמבר ,2010אוסר על ילדים הלומדים בכיתות י"א וי"ב
זמין לקריאה בכתובת: (כניסה לאתר ב 9-בפברואר .)2015 בנושא הקמתן של חברות של התנחלויות ,ראו תת הפרק העוסק בתמיכה כספית בפרק א' של דוח זה .במקרים מסוימים ישראל החילה את סמכות השיפוט של חוקים מקומיים על מתנחלים באמצעות צווים צבאיים ,אולם כפי שציין בג"ץ" ,תושב מעלה אדומים ,למשל ,כפוף לכאורה למימשל הצבאי ולמשפט הירדני המקומי ,אך למעשה הוא חי על-פי דיני ישראל הן מבחינת משפטו האישי והן מבחינת הרשות המקומית בה הוא מתגורר .המימשל הצבאי אינו אלא שלט ,דרכו פועלים החוק והמימשל הישראליים" בג"ץ 5666/03קו לעובד ,אוקטובר ( 2010מצטט את (אמנון רובינשטיין "מעמדם המשתנה של השטחים המוחזקים" ,עיוני משפט יא ( 439תשמ"ו)). ראו חוק עבודת הנוער ,התשי"ג ,1953-זמין לקריאה בכתובת:
(כניסה לאתר ב 2-ביולי .)2014
57
מאי
לעבוד במהלך שעות הלימודים ,אלא אם כן הם מועסקים כחניכים ,וקובע קנסות של עד 43,800ש"ח 228 כעונש על מעסיקים המפרים איסור זה. בהתאם לסעיף 31לחוק עבודת הנוער ,התשי"ג ,1953-פרסמה ישראל תקנות המחייבות מעסיקים ישראלים לנהל פנקס שבו יירשם מידע ספציפי בנוגע לכל ילד שהם מעסיקים .תקנות עבודת הנוער (פנקס-עבודה) ,התשנ"ו – 1995מחייבות את מעסיקיהם של בני נוער לרשום ,בין היתר ,את שם הילד, שם אביו ,תאריך הלידה שלו ,כתובתו ,מספר הזהות שלו ,מספר כרטיס העובד שלו ,שעות העבודה, החופשה השנתית ,ותאריך התחלת העבודה 229.רוב הילדים שראיין ארגון אמרו שמעולם לא פגשו במתנחל המעסיק אותם ,אלא רק במתווך ,וכי הוא מעולם לא אסף מידע זה. הוראות אחרות בחוק עבודת הנוער ,התשי"ג 1953-קובעות כי ילדים שגילם מאפשר את העסקתם זכאים ל 18-ימי חופשה שנתית ,במקום 14הימים להם זכאים מבוגרים ,ומגבילות את שבוע העבודה ל 40-שעות ,במקום 43שעות למבוגרים 230.ילדים פלסטינים שראיין ארגון לצורך דוח זה סיפרו כי תנאי עבודתם בהתנחלויות השתנו בהתאם לעונה ולגידולים ,אולם חמישה מתוך 38הילדים שרואיינו סיפרו כי עבדו באורח סדיר במשך למעלה מחמישים שעות בשבוע ,וחלקם תיארו עבודה במשך שבעה ימים בשבוע או 12-11שעות ביום במהלך עונות השיא. 231
בשנת 1995התקינה ישראל תקנות בנוגע לעבודות אסורות ועבודות מוגבלות לילדים. התקנות ,בהתאם לתיקונים שהוכנסו בהן ,אוסרות על עבודה עם חומרים כימיים וביולוגיים ,על הרמת מטענים שמשקלם עולה על 12.5ק"ג; על עבודה במקומות שבהם הטמפרטורה חורגת מהתחום שנקבע ועל עבודה עם מכונות מסוימות 232.בנוסף ,ישראל הודיעה לארגון העבודה הבינלאומי כי "גיל זמין לקריאה (כניסה לאתר ב15-
בכתובת: באוקטובר .)2015חוק עבודת הנוער (תיקון מס' ,)14התש"ע ,2010-זמין לקריאה בכתובת: . בכתובת: באוקטובר .)2014תקנות עבודת הנוער (פנקס-עבודה) ,התשנ"ו – ,1995זמינות לקריאה בכתובת: לתקציר של הוראות החוק ראו: לקריאה בכתובת: (כניסה לאתר ב 10-באוקטובר .)2014
זמין לקריאה (כניסה לאתר ב15-
זמין
תקנות עבודת הנוער (עבודות אסורות ועבודות מוגבלות) ,התשנ"ו – ,1995שאומצו בהתאם לסעיפים 6ו 7-בחוק עבודת הנוער ,התשי"ג ,1953-המסמיכות את שר העבודה לאסור או להגביל העסקה של ילדים בעבודה העלולה "לפגוע" בבריאותם, ברווחתם או בהתפתחותם הגופנית ,החינוכית ,הרוחנית או המוסרית. לדוגמה ,תיקון שהוכנס בשנת 2001תקנות משנת " 1995מרחיב את האיסור על העסקת בני נוער בייצור סיגריות וסיגרים ובטיפול בעלי טבק ,כך שיכלול העסקה הכרוכה בטיפול של המועסק בפורמלדהיד ,אתילן אוקסיד וחומרים אחרים מסוג זה". פסקה 636בדוח תקופתי שהגישה ישראל בשנת 2010לוועדת האו"ם לזכויות הילד .הדוח זמין לקריאה בכתובת: (כניסה לאתר ב 9-באוקטובר .)2014
עסקה לא הוגנת
58
המינימום לעבודה מסוכנת הוא "18וכי היא התקינה תקנות המסדירות זאת בהתאם לפקודת 233 הבטיחות בעבודה [נוסח חדש] ,תש"ל.1970- בתי משפט ישראליים פסקו בעקביות כי ההגנות על עובדים שנקבעו בחוק הישראלי חלות על עובדים פלסטינים בהתנחלויות .בפסק דין "חסן עליאה אלהרינאת נ' כפר רות" משנת 1992קבע בית הדין הארצי לעבודה כי מעסיק ישראלי אינו יכול להשתמש בקבלן כדי לעקוף את חובותיו החוקיות כמעסיק או לחמוק מהן 234.בפסק דין משנת 2007בתיק שהדיונים בו נמשכו 12שנה קבע בג"ץ כי מעסיקים- מתנחלים חייבים לציית לחוקי העבודה הישראליים בכל הנוגע לעובדים פלסטינים ,ודחה את הטענה כי חוקי העבודה הירדניים ,שאינם כוללים שכר מינימום ,פיצויי פיטורין וזכויות עובדים אחרות ,חלים על עובדים פלסטינים אך לא על עובדים ישראלים( 235.חוקי העבודה הפלסטיניים ,שאותם הרשות הפלסטינית יכולה לאכוף רק באזורים מוגבלים בגדה המערבית ,שאינם כוללים התנחלויות ,מעניקים ככלל הגנות רבות יותר מאשר החוקים הירדניים) .לפי תקציר פסק הדין שפרסם הארגון הישראלי לזכויות עובדים קו לעובד ,בשנת 2010פסק בית הדין הארצי לעבודה בירושלים כי "במקרה של ישראלים שמעסיקים פלסטינים באמצעות קבלנים ,האחריות להפרת תנאי ההעסקה מוטלת הן על הקבלן והן על המעסיק" 236.בית הדין האזורי לעבודה בירושלים פסק בחודש יוני 2013כי מחובתה של חברה שבסיסה בהתנחלות לשלם פיצויים לעובדים בגין הלנת שכר מינימום ושלילת זכויות אחרות, 237 בהתבסס על כך שהפסיקה משנת 2007חלה על כלל העובדים הפלסטינים בהתנחלויות. חוק ארגון הפיקוח על העבודה התשי"ד 1954 -היווה את הבסיס להקמת שירות פיקוח כדי לסייע בהגנה על זכויות עובדים בישראל 238.אולם ,הפיקוח הישראלי על תנאי העבודה של פלסטינים בהתנחלויות בשטח הפלסטיני הכבוש התבצע בעצלתיים ,אם בכלל. בשנת 2009דיווח ארגון העבודה הבינלאומי כי אף שרבים מ 1,900-הילדים העובדים בהתנחלויות "מבצעים עבודה מסוכנת ,למשל במטעי תמרים" ,הארגון "לא הצליח לקבל שום מידע ספציפי"
זמין לקריאה (כניסה לאתר ב-
בכתובת: 14באוקטובר .)2014 הודעת דואר אלקטרוני מעו"ד רחל אידלביץ ,קו לעובד לארגון
11 ,באפריל .2011
בג"ץ 5666/03עמותת קו לעובד ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים ואח' 10 ,באוקטובר .2007 מוזכר בדוח קו לעובד" ,העסקת פלסטינים בישראל ובהתנחלויות -מגבלות ,כבילה ופגיעה בזכויות" ,אוגוסט ,2012עמ' .33 תע"א (ירושלים) - 2549/08זבן בלאל מוזכר בנייר עמדה של קו לעובד" ,אי אכיפת החוק על מעסיקים ישראלים בשטחים" ,עמ' 22 ,1באוגוסט .2013 חוק ארגון הפיקוח על העבודה התשי"ד ,1954 -זמין לקריאה בכתובת: (כניסה לאתר ב 14-באוקטובר .)2014
59
מאי
מהרשויות הישראליות "בנוגע לביקורות כלשהן שבוצעו בחברות בהתנחלויות ישראליות" 239.בשנת 2010אישרה חטיבת המנהל האזרחי של הצבא הישראלי ,המופקדת על ניהול החיים האזרחיים בגדה המערבית ,כי "כיום לא מתבצעת בקרה רישומית על תשלומי שכר מינימום וזכויות סוציאליות בגין העסקת פועלים פלסטיניים בהתיישבות" 240.באותה שנה דיווח מבקר המדינה של ישראל על "המחדל הנמשך לאורך שנים של היעדר פיקוח ואכיפה משמעותיים בתחום הבטיחות והגהות במפעלים ישראליים באיו"ש ,שיש בו כדי להצביע על זלזול מתמשך בחיי אדם" ,ביקורת שחלה במרומז גם על עובדים חקלאיים ,העובדים לעיתים קרובות על קרקע שנמצאת מחוץ לשערי ההתנחלויות ואינם מקבלים את האישורים הביטחוניים והיתרי העבודה שהרשויות הישראליות מנפיקות בדרך כלל לפלסטינים העובדים במפעלים הממוקמים בתוך התנחלויות 241.בשנת 2011מתח מבקר המדינה ביקורת על המנהל האזרחי ועל משרד התעשייה ,המסחר והתעסוקה על כך שאינם מפקחים באורח סדיר על מימוש זכויותיהם של עובדים פלסטינים בהתנחלויות 242.המוסף הכלכלי של עיתון "הארץ" דיווח כי בשנת ,2013התקופה האחרונה שלגביה קיים מידע זמין ,לא קיימו פקחים ישראלים שום ביקורות על תנאי העבודה של פלסטינים העובדים בהתנחלויות בבקעת הירדן 243.אף אחד מהילדים לא שוחח מעולם עם פקח עבודה ישראלי. שראיין ארגון הרשויות הישראליות טוענות כי בעיות בירוקרטיות מונעות מהן להגן על זכויותיהם של פלסטינים העובדים בהתנחלויות .המפקד הצבאי הישראלי בגדה המערבית מחיל את חוק העבודה הירדני שהיה בתוקף בגדה לפני כיבושה בשנת ,1967כמו-גם צווים צבאיים המשלבים את החוקים הישראליים בדבר שכר מינימום ,עבודת נשים ועובדים זרים בחוק הצבאי 244.בשנת 2013הצהיר משרד הכלכלה כי אכיפת דיני העבודה האחרים לתועלתם של פלסטינים העובדים בהתנחלויות תלויה בהמלצותיה של 245 וועדה בין-משרדית שבה חברים נציגים של הצבא ,משרד המשפטים ומשרד הכלכלה.
מצוטט בדוח קו לעובד" ,העסקת פלסטינים בישראל ובהתנחלויות -מגבלות ,כבילה ופגיעה בזכויות" ,אוגוסט ,2012עמ' .31 מצוטט בדוח קו לעובד" ,העסקת פלסטינים בישראל ובהתנחלויות -מגבלות ,כבילה ופגיעה בזכויות" ,אוגוסט ,2012עמ' .39 הדוח מצא כי אף שחלפו כמעט ארבע שנים מאז פסיקת בג"ץ בחודש אוקטובר ,2007שבה "נקבע כי האבחנה הקיימת בין עובד ישראלי לעובד פלסטיני המועסק באיו"ש היא ,בנסיבותיה ,פסולה ,עבודת המטה הבין-משרדית בנושא בחינת הצורך בתיקון תחיקת הביטחון בנוגע לדיני עבודה נמצאת רק בתחילתה" .מצוטט בנייר עמדה של קו לעובד" ,אי אכיפת החוק על מעסיקים ישראלים בשטחים" ,עמ' 22 ,2-1באוגוסט .2013 טלי חרותי-סובר 8" ,שקלים בשעה 16 ,שעות ביום 7 ,ימים בשבוע -בלי תנאים סוציאליים" ,דה מרקר (הארץ).11.5.14 , זמין לקריאה בכתובת: (כניסה לאתר ב 7-בינואר .)2015
עסקה לא הוגנת
60
בחודש מאי ,2014הצהיר המנהל האזרחי של הצבא הישראלי ,בתשובה לשאלות שהפנה אליו עיתון "הארץ" ,כי אכיפת חוקי העבודה בהתנחלויות בגדה המערבית היא באחריותם של אותם גורמים העוסקים בכך בתוך ישראל גופא ,מתוקף צו צבאי המשלב את דיני העבודה הישראליים בחוק הצבאי 246.משרד הכלכלה הודה בפני "הארץ" כי הוא פועל: במטרה להחיל את חוקי העבודה החלים בשטחי ישראל גם על מעסיקים ישראלים באזור זה .פסיקת בג"ץ גבעת זאב חלה במישור של המשפט הבינלאומי הפרטי בלבד, המעניק את האפשרות לעובד להגיש תביעה נגד המעסיק ,אך מכוחו המדינה אינה יכולה לקנות סמכויות אכיפה לגבי חוקים שלא הוחלו באזור מכוח צווי הצבא. הוועדה הבין-משרדית החליטה להחיל את חוק עבודת נוער הישראלי בגדה המערבית – ככל הנראה באמצעות הוצאת צו צבאי המשלב את החוק בחקיקה הצבאית – כך לפי דיווח חדשותי שבו צוטט גורם רשמי במשרד הכלכלה 247.אולם ,ישראל טרם עשתה כן. המועצה האזורית בקעת הירדן ,שהיא הרשות המוניציפאלית של ההתנחלויות באזור זה ,הצהירה 248 בפני "הארץ" כי "אין בידינו נתונים" על הפרת זכויות עבודה בידי מתנחלים.
הגנות על ילדים בדיני העבודה הפלסטיניים החוקים והתקנות הפלסטיניים מספקים הגנות לילדים עובדים ,אולם אלה מתאפיינים בתת-אכיפה ככלל ,ובפרט במקרה של ילדים העובדים בהתנחלויות 249.פקחי עבודה פלסטיניים אינם יכולים 250 להיכנס להתנחלויות ,שבהן אין לרשות הפלסטינית סמכות שפוט כלשהי. חוק העבודה הפלסטיני מס' 7משנת ( 2000סעיף )93וחוק עבודת ילדים מס' 7משנת 2004החלים בגדה המערבית ,אוסרים על העסקה של כל אדם שגילו מתחת ל 15-שנה; חוקים אלה מציבים
טלי חרותי-סובר 8" ,שקלים בשעה 16 ,שעות ביום 7 ,ימים בשבוע -בלי תנאים סוציאליים" ,שם. " ,שם. טלי חרותי-סובר 8" ,שקלים בשעה 16 ,שעות ביום 7 ,ימים בשבוע -בלי תנאים סוציאליים" ,שם. פלסטין אינה חברה בארגון העבודה הבינלאומי .בשנת 1994חתם ארגון העבודה הבינלאומי על מזכר הבנה עם אש"ף זמין לקריאה בכתובת: ש"אישר תכנית פעולה המתמקדת בבניית יכולות לפיתוח חברתי". (כניסה לאתר ב 9-בפברואר .)2015 שר העבודה הפלסטיני "אינו יכול להגן על זכויות עובדים פלסטינים בהינתן העובדה שאין לו גישה להתנחלויות ,וליפכך הוא מותיר את הפלסטינים להתמודד לבדם במחלוקות על זכויות עובדים עם מעסיקים בהתנחלויות", (כניסה לאתר ב 15-ביוני .)2014
61
מאי
דרישות רבות ביחס להעסקה ,ובין היתר קובעים כי ילדים בין הגילאים 18-15חייבים להיבדק רפואית 251 מדי שישה חודשים במהלך תקופת עבודתם. חוק העבודה אוסר על העסקת ילדים מתחת לגיל 18בתחומים שהוגדרו על-ידי משרד העבודה כמסוכנים או לא בריאים (סעיף ,)95כמו-גם על עבודה במשמרת לילה ,שעות נוספות ,עבודה בקבלנות ועבודה מחוץ ליישוביהם .בשנת 2004יצר משרד העבודה רשימה של 32פעילויות האסורות על ילדים בין הגילאים 15ו ,18-לרבות ייצור חומרי הדברה והשימוש בהם ונשיאת משאות שמשקלם למעלה מעשרה קילוגרם 252.החלטת המשרד מתירה העסקה של ילדים למשך 6שעות ביום ,ומחייבת מעסיקים לקיים רישום של תעודות לידה ומידע אחר כגון מכתבי הסכמה של הורים המתירים לילדיהם לעבוד. בחודש דצמבר 2012הכניסה הרשות הפלסטינית תיקון בחוק עבודת ילדים המטיל עונשים בגין עבירות הנוגעות לעבודת ילדים ,לרבות קנסות של עד כ 10,000-ש"ח בגין חשיפת ילדים לתנאי עבודה מסוכנים .החוק קורא להכפלת הקנסות ולסגירה של מקומות עבודה במקרים של הפרות חוזרות 253 ונשנות בתחום עבודת ילדים. בשנת 2014דיווח ארגון העבודה הבינלאומי כי ככלל ,יכולתה של הרשויות הפלסטיניות לפקח על תנאי עבודה היא "חלשה" .ההנהלה הכללית של הפיקוח על העבודה במשרד העבודה מעסיקה "רק 40 פקחים [ ]...בגדה המערבית ,שבה נדרשים על-פי הערכה כ 254."300-משרד העבודה מעסיק 12פקחי עבודה המופקדים על הפיקוח על תנאי העבודה של ילדים 255.משרד הרווחה הפלסטיני מנסה לנהל רישום של כל בני הנוער המועסקים ,במאמץ לשפר את הפיקוח על תנאי העבודה ,אולם מעסיק רק 13עובדים סוציאליים העוסקים בהגנה על ילדים בגדה המערבית 256.הממשלה הפלסטינית הקימה ועדה לאומית לעבודת ילדים כדי להיאבק בבעיה .משרד הרווחה הפלסטיני אף הקים ,בשיתוף עם יוניסף" ,רשתות להגנת ילדים" בכל 12המחוזות הממשלתיים בגדה המערבית .באמצעות רשתות אלה
תמצית של דברים המופיעים במסמכים: (כניסה לאתר ב 10-בדצמבר זמין לקריאה בכתובת: .)2014חוק העבודה הפלסטיני קובע חריגים ביחס לילדים העובדים עבור בני משפחתם הקרובה והנתונים לפיקוחם ,כל עוד העבודה אינה משפיעה באופן שלילי על התפתחותו הרוחנית והגופנית של הילד או על חינוכו. החלטות מס' ( )1ו )167(-לשנת 2004של משרד העבודה .ראו זמין לקריאה בכתובת: .)2015
(כניסה לאתר ב 4-בינואר זמין לקריאה בכתובת:
(כניסה לאתר ב 4-בינואר .)2015
זמין לקריאה בכתובת: (כניסה לאתר ב 5-בינואר .)2015
עסקה לא הוגנת
62
הוא מנהל קמפיינים להעלאת מודעות להשפעה המזיקה של עבודת ילדים על התפתחותם ורווחתם 257 של ילדים ,ולהשלכות החוקיות של עבודת ילדים עבור המבוגרים המעורבים בה. הרשויות הפלסטיניות לא אכפו חוקים אלה באורח הולם באזורים בגדה המערבית שבהם סמכות השיפוט נתונה בידיהן (שטחי " " ו " "-מכוח הסכמי אוסלו ,החופפים לערים ועיירות פלסטיניים) .בין השנים 2007ו 2011-הפנה משרד העבודה הפלסטיני רק עשרה אנשים לטיפולו של התובע הכללי בגין העסקת ילדים מתחת לגיל 15בעבודה מסוכנת .כפי שדיווח משרד העבודה של ארה"ב" ,שום מידע 258 נוסף בנוגע לעונשים שהוטלו עקב הפניות אלה אינו זמין". על-פי תנאי הסכם אוסלו ,לרשויות הפלסטיניות אין שום סמכויות אכיפה פליליות בשטח ,שבו נמצאות ההתנחלויות ,כמו-גם קהילות פלסטיניות כפריות רבות בבקעת הירדן .לכל היותר ,רשאית המשטרה הפלסטינית לעצור "מתווכים" ,הנחשדים בסחר בילדים בעת שהם עוברים באזורים שבהם סמכות השיפוט נתונה בידי הרשות הפלסטינית .בין פברואר 2013לתחילת 2014פעל סניף יריחו של משרד העבודה הפלסטינית בשיתוף עם המשטרה הפלסטינית ,על-פי דיווחים ,כדי להביא לדין חמישה 259 מקרים של עבודת ילדים הקשורים לעבודה בהתנחלויות.
זמין לקריאה בכתובת:
(כניסה לאתר ב 7-בינואר .)2015
63
מאי
ג' – חובות של עסקים ומדינות צד שלישי מכוח המשפט הבינלאומי על עסקים מוטלת האחריות לבער עבודת ילדים ,לרבות בשרשרות האספקה שלהם .ישראל ושותפותיה לסחר ,לרבות ארצות הברית והמדינות החברות באיחוד האירופי ,חברות בארגון לשיתוף 260.הקווים המנחים של הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי לחברות פעולה ופיתוח כלכלי 261 רב-לאומיות קובעים כי על חברות "לתרום לביעורה בפועל של עבודת ילדים". העקרונות המנחים של האו"ם בדבר עסקים וזכויות האדם מחייבים עסקים "לכבד את אמות המידה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי" ו"לכבד את זכויות האדם של יחידים המשתייכים לקבוצות או אוכלוסיות ספציפיות המצריכות תשומת לב מיוחדת ,היכן שעלולות להיות להם השפעות שליליות על זכויות האדם שלהם" ,לרבות ילדים .האחריות לכיבוד זכויות אדם מחייבת עסקים: להימנע מגרימת השפעה שלילית על זכויות אדם או מתרומה להשפעה כזו באמצעות פעולותיהם הם ,ולטפל בפגיעות כאלה היכן שהן מתרחשות .לשאוף למנוע או למתן השפעות שליליות על זכויות אדם שיש להן זיקה ישירה לפעולותיהם ,תוצריהם או 262 שירותיהם באמצעות יחסי המסחר שלהם ,גם אם לא תרמו בעצמם לפגיעות אלה. שותפותיה למסחר של ישראל המייבאות תוצרים חקלאיים של התנחלויות ,כמו האיחוד האירופי וארצות הברית ,שילבו מחויבויות לזכויות אדם בחוקים ובתקנות הפנימיים שלהן .סעיף 32של כתב זכויות היסוד של האיחוד האירופי אוסר על עבודת ילדים ומגן על בני אדם צעירים בעבודתם .נאמר בו כי "גיל המינימום של קבלה להעסקה לא יהיה פחות מגיל המינימום לעזיבת הלימודים בבית הספר" וכי "לבני אדם צעירים המתקבלים לעבודה יש לספק תנאי עבודה המתאימים לגילם ולהגן עליהם מפני ניצול כלכלי וכל עבודה שסביר להניח כי תפגע בבטיחותם ,בריאותם ,התפתחותם הגופנית ,הנפשית ,המוסרית או החברתית ,או תפריע לחינוכם" .תקנות אירופיות אחרות מחייבות מדינות חברות לאסור על בני אדם צעירים לעבוד בעבודות הכרוכות בחשיפה מזיקה לחומרים רעילים ,לרבות חומרי הדברה וקוטלי עשבים מסוימים; סכנת תאונות שלא ניתן להניח כי בני אדם 263 צעירים מסוגלים להימנע מהן; וחשיפה לתנאי חום או קור קיצוניים. לחברות בארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי ,ראו (כניסה לאתר ב 12-באוקטובר .)2014 (כניסה לאתר ב 12-באוקטובר ;)2014ראו גם פסקה ( 52המצטטת את אמנה 138של ארגון העבודה העולמי ,ומציינת כי "תפקידן של חברות רב-לאומיות לתרום לחיפוש אחר פיתרון בר-קיימא של בעיית עבודת ילדים .במובן זה ,ראויה לציון במיוחד העלאת רמות החינוך של ילדים החיים במדינות המארחות"). ,זמין לקריאה בכתובת: (כניסה לאתר ב 16-באוקטובר .)2014 זמין לקריאה (כניסה לאתר ב 14-בינואר .)2015
בכתובת:
עסקה לא הוגנת
64
האיחוד האירופי התחייב לשאוף לביעור עבודת ילדים ברחבי העולם ,והוא תומך ב"איסור על עבודת ילדים" 264.בדוח של האיחוד האירופי משנת 2010צוין כי "עבודת ילדים היא הן הסיבה לעוני והן תוצאתו ,והיא מנציחה התרוששות באמצעות פגיעה בחינוכם של ילדים .ילדים עובדים משהים את כניסתם לבית הספר ,אינם מצליחים להשלים לימודים בסיסיים או שכלל אינם מבקרים בבית הספר" 265.פרשן ציין כי על מנת ליישם זכויות אלו במדיניות החוץ של האיחוד האירופי ,יכול האיחוד האירופי לשלב "סעיפים חברתיים" במסמכי סחר 266.לארצות מתפתחות הנוקטות צעדים להיאבק בעבודת ילדים ,כמו חתימה על האמנות הרלבנטיות של ארגון העבודה העולמי ויישומן ,מציע האיחוד האירופי תמריצי סחר ,במסגרת "מערכת ההעדפות הכללית" ומשטרי סחר מסוג "מערכת העדפות כללית 267."+תמריצים אלה אינם חלים על ישראל .האיחוד האירופי לא קיבל על עצמו להגביל את הסחר במוצרים המיוצרים בעבודת ילדים ,לרבות מוצרים מהתנחלויות חקלאיות ישראליות. הסכם ההתאגדות איחוד אירופי-ישראל ,שנכנס לתוקף בשנת ,2000קובע בפסקת פתיחה כי "עיקרון החופש הכלכלי ועקרונות אמנת האומות המאוחדות ,במיוחד קיומן של זכויות אדם ודמוקרטיה []... הם היסוד עליו מושתתת ההתאגדות" ,אבל אינו מכיל תנאים בני-אכיפה כלשהם המתייחסים לזכויות עובדים או ילדים ,הפרות של זכויות האדם ,או הפרות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי 268.בשנת 2010נכנס לתוקף הסכם על צעדי ליברליזציה הדדיים בתחום המסחר בתוצרת חקלאית בין האיחוד האירופי לישראל ,שהרחיב את טווח ההסכם משנת ;1995הסכם זה אינו מכיל כל התייחסות לזכויות 269 עובדים או ילדים.
ראו למשל ( .15להבטיח [ ]...קידום של אשרור ויישום אוניברסאליים של ארבעת תקני הליבה לעבודה של ארגון העבודה העולמי :האיסור על עבודת ילדים [וכו']") ,זמין לקריאה בכתובת: (כניסה לאתר ב 9-בפברואר ;)2015 ; וכן המצוטטים כאן: (כניסה .זמין לקריאה בכתובת: לאתר ב 9-בפברואר .)2015
זמין לקריאה בכתובת: (כניסה לאתר ב 7-באפריל .)2015 זמין (כניסה לאתר ב16-
לקריאה בכתובת: באוקטובר .)2014
“ זמין (כניסה לאתר ב 16-באוקטובר
ההסכם לבש צורה של חליפת מכתבים. לקריאה בכתובת: .)2014
65
מאי
מתוקף ההסכם משנת 1995ישראל תובעת יחס מועדף של פטור ממכס לייצוא של תוצרים חקלאיים של התנחלויות לארצות האיחוד האירופי .תנאי ההסכם מתירים לישראל לקבוע את תחומה הטריטוריאלי ,וישראל עומדת על כך שהוא חל על התנחלויות בשטח כבוש .בשנת 2004הסכימו האיחוד האירופי וישראל על "הסדר טכני" שחייב את ישראל למסור את מיקוד הדואר של מקום הייצור של כל מוצר שייצאה לאירופה ,בכדי להבחין בין תוצרים מישראל לתוצרים מהתנחלויות, ולשלול יחס מכס מועדף מן האחרונים 270.אלא שבמשלוחים לאיחוד האירופי מערבבים יצואנים ישראלים תוצרי התנחלויות עם תוצרים שמקורם בתוך ישראל ,ותובעים יחס פטור ממכס למשלוח כולו 271.מדיניותו של האיחוד אירופי מטילה על היבואנים האירופיים את נטל הבדיקה של כל פריט 272 במשלוחים ,במקום לדרוש מיצואנים ישראלים לייחד מלכתחילה מוצרים אלה. בעקבות חקיקת חוק ההגנה על קורבנות סחר בבני אדם משנת 2005בארה"ב ,משרד העבודה האמריקאי מתחזק ומפרסם רשימה של מוצרי צריכה מארצות חוץ שללשכה לענייני עבודה בינלאומיים "יש סיבה להאמין כי הם מיוצרים בעבודת כפייה או בעבודת ילדים ,תוך הפרה של אמות מידה בינלאומיות" 273.ארצות הברית מגדירה עבודת ילדים מתוקף אמות מידה בינלאומיות כ"כל עבודה שמבצע אדם שטרם מלאו לו 15שנה" ,וכן "כל עבודה שמבצע אדם שטרם מלאו לו 18שנה" בפרקטיקות הכוללות "עבודה שמעצם טבעה או הנסיבות שבהן היא מתבצעת ,סביר להניח שתפגע 274 בבריאות ,בטיחות או במוסר של ילדים". נכון לעכשיו הרשימה כוללת 136טובין מ 74-מדינות ,בסך הכול 353פריטים 275.תוצרים חקלאיים של התנחלויות ישראליות מעולם לא נכללו בה ,אף שישראל נמנתה עם המדינות שנחקרו בשנים 2009- ,2008כשהרשימה הראשונה פורסמה 276.דוחות אחרים של משרד העבודה האמריקאי ,העוסקים ,עודכן ב 4-בפברואר ,2014זמין לקריאה בכתובת: (כניסה לאתר ב 27-בפברואר .)2015 ראו ,זמין לקריאה בכתובת: (כניסה לאתר ב 16-באוקטובר .)2014 ,זמין (כניסה לאתר
ראו לקריאה בכתובת: ב 28-בפברואר .)2015
(כניסה לאתר ב10-
זמין לקריאה בכתובת: בדצמבר .)2014 שם ,עמ' .3 שם ,עמ' .3 זמין לקריאה בכתובת:
עסקה לא הוגנת
66
בצורות הגרועות ביותר של עבודת ילדים ,התמקדו בעיקר בעבודת ילדים בשטחים המנוהלים על-ידי רשויות פלסטיניות ,אבל בנוסף ציינו שוב ושוב כי "ילדים [פלסטינים] הנוסעים להתנחלויות ישראליות ועובדים בהן עלולים להיות חשופים לניצול ולהטרדה" 277.על ארצות הברית לכלול בפומבי את תוצרי ההתנחלויות החקלאיות הישראליות בטובין המיוצרים בעבודת ילדים .יתרה מכך ,על ארצות הברית להורות לעסקים הממוקמים בארצות הברית שלא לייבא תוצרים כאלה. הסכם הסחר החופשי ארצות-הברית /ישראל ,כפי שתוקן ב ,1996-מתייחס ,לצורך ההסכם ,לתוצרים מהגדה המערבית כתוצרים ישראלים 278.בשנת 2004הסכימו ארצות הברית וישראל על צעדי ליברליזציה בתחום המסחר בתוצרת חקלאית ,באמצעות חליפת מכתבים שלא החריגה מההסכם תוצרים חקלאיים של התנחלויות 279.על ארצות הברית לתקן את הסכם הסחר החופשי כך שיחריג מתוכו תוצרים חקלאיים של התנחלויות על סמך הפרות של המשפט הבינלאומי ,לרבות הפרות שיטתיות של זכויות ילדים.
ישראל אינה כלולה בדוחות מ2012- ( 2011 2010 ו2009-
זמין לקריאה בכתובת: לקריאה בכתובת:
(כניסה לשני האתרים ב 10-בדצמבר .)2014 ; ); ); ).
; ראו גם דוחות מ ,2006-עמ' ,472זמין ; ,2009עמ' ,747-746זמין לקריאה בכתובת: ; ו ,2010-עמ' ,845זמין לקריאה בכתובת: (כניסה לכל האתרים ב 10-בדצמבר .)2014
,זמין לקריאה בכתובת: (כניסה לאתר ב 16-באוקטובר .)2014 “
זמין לקריאה בכתובת: (כניסה לאתר ב 16-באוקטובר .)2014
67
מאי
תודות עבודת המחקר לצורך הכנתו של דוח זה וכתיבתו בוצעו בידי ביל ואן אסוולד ,חוקר בכיר בחטיבת המזרח התיכון וצפון אפריקה .סיוע במחקר סיפקו היועצות ג'אנה בולוס ונגה מלכין והמתמחה פרדריק יוהאניסון .ענאן אבו שנב סייעה בתרגום מערבית לאנגלית .הדוח נערך בידי מלקולם סמארט ונסקר משפטית על-ידי קלייב בלדווין ,יועץ משפטי בכיר .בנוסף ,נסקר הדוח על-ידי פרד אברהמס, יועץ מיוחד ,ג'ו בקר ,מנהל קידום מדיניות בנושא זכויות ילדים; ארווינד גאנסן ,מנהל חטיבת עסקים וזכויות אדם; וטום פורטיוס ,סגן מנהל התכניות בארגון .שירלי ערן תרגמה את הדוח לשפה העברית. אסיר תודה על הסיוע במחקר שקיבל ממרכז הסולידריות של בקעת ארגון הירדן ,מארגון קו לעובד ,ממרכז מען לפיתוח ,ומהפדרציה הכללית של האיגודים המקצועיים הפלסטיניים .אנו מודים לילדים ולאנשים האחרים שחלקו עמנו את סיפוריהם.
עסקה לא הוגנת
68
hrw.org
