32
: , ,
3
34
3
35
:" "
4
:
36 ,
4
' - " "
37
6
– –
– "? –
7
–
38
"
8
40
"
9
–
42
" "
10
:
10
43
"
11
: -
44
"
15
45
:
16
GAP
47
: "
17
'
48
18
""
50
18
"
51
-
19
51
19
52
:" "
19
53
" :
19
54
:
20
55
-
20
56
20
57
58
!
21
'
26
59
59
" " –
- . 27
60
28
62
Publications with Special Mention
29
" –
(45 ) , ' , :
. ? :
3
,
. - , . : ,
. , " "
, , , ! , , , . , ? . (?) . ' , , . , ." " , , ... , : , - . . " " , , ! . , " ,- ' : , , , , , " , ' :
. . , . , ,
. , . . - - " ' ' . , : " , " . " , . '
! ' , . ' " – . " " - ," " . , . - 21 , . " . ' . , ' : , , . , - . ,
. . ' ' ' ,
4
? -
,
, , , . , , - , ) , .( .
, , - , , , . ? - , . - , , . , ' " " ? : ?" "
. , , , , . , , , . ,
, ? , . , , ,
- ." " ' ,
- , . , . " , , , ." " " - " " " . " , , - , , " .
," " : ," " . , , , : ... , ," " , . . , , " " . . " , , - ... , ? :
? : . - . " , .
, , . , , . , - , ' . , , " " . , , . , , . ? :
: , , . , , . , , " . , "
5
. , . ? :
: , . , . . . 24 . . , 10-20% . , ,) .( , , , ," " , . . . , . , , ." " , . . , 45,000 . 230,000- 16% , , . ,
- . . ,
, . :
? : . , . . . . ? :
, . : , ; " " . : ," " , . . - , , , . . ? :
, : . 31 - 20%- , - ! - , " .( 5) 16%- . , . . . , , ... . , . , . , , . ... . , :
," " 2-3 , " , " , . , . - . ... :
: . " " , . ," " - " " . , . , ... . " " , " . " " " , . :
. ? : - . , . . , . .
6
- : , . . - " . - - 20% , .10% , " -" .
- ' :
! . - , , . ? :
) " " : ( . . , . , :
, - ?
, , , . 20% , . , . . . ? :
100-175 .
: . 35-70 - , 5 , 10 - . 36% , " 700 ,
- , –
. ,( ) . - ) " " , , .( . ,
) ,( . , , . - . . -
, , . , . ." " - , : , - ! " – . ) .(
- . : , , . ( ) , . . , , , . 100% - " , : "
, , ) " " .( , . : ) , . .( , " , . " .
. . , .(" )
- " . " :
" .(" )
. ,
, " : ." , . - .
7
, : , . " , ," : , .
,
, . , . ,
? ,
, –
–
, – , –
" ,' –
, –
. ,- .
- , ," " , . – . . 50%- , - . ) – (
, . . , "
- . , . . . - , . . . 45 –
. , . " " - . , , - . - , . , . - 160 - . , . , . ! , 2 - 1.5 , , . . , " " . . - , ," . .
8
! 2-3 .1
:
." , , , :
) "
.2
(!
.
!
.( ) .3 ) .4
.( .5 .( ) LED
.6 . ) .7 .(!
. .1 )
.(
.
" ,
, . )
.1
, -
.
.2
. .
.( " "
.2
,
.
. - .3 ...
.3 .
, .4 . ,car pools , , .5 CO2
,
: ?
.
5- ,( ) 5 .
: ??? . 3000-2500 / / : .
, , ,
.
.
. -
- -
.
,
,
. -
.
,
.
.
9
... ,
, - . , " ." , . , , ) ... ,( , . , . . , , , .
? :
: , . , , , , .
, , , , .
- '
. , , ." , , , .
? :
- : - . , . , , . - - " " . , " . ,"
? :
, , , . , ' ! ? " " ? . , , ' , - " " - " " ,
. , .. . . .. . ." . " , , .
? :
200 , : .
, . ' 750 . , , : .
: : . . .
: , . .
: . 75-80%-
? :
:
?
(LED - Light Emitting Diode) , . . : LED- . - LED . , LED- , NICHA 1996 ! , . . LED- 2001 . , . ,luxeon Lumileds , , , , LED LED - ; , : .LED " " . . ; , , , . LED .
10
! - ." " , , : , , , , . . , , , - . , - , . ... ... , . ) , " - " , : . ,( , . : x , , . , : , . , , . . .
x : - - . , , . -
[email protected] ! – : - , – ( ) , . –
( , ) :
: , , . .
, , , , , . , . . , , , ,BABA . . . , . , . , , : ) ... .(!
'
11
:
: – . , ,- , , . - , , ... , , . , . , , . , , ." " – , , , ... . , , . " " , ) " " " . , .(" (environmentalist) , - , , . " " , , ! , , " " , ? :( ) . . . ? " , . ," " ," . , - ? " " - . ." " : ? ," " : ?
, . : , , " ") , , , – , , , .( .
, .
, ? . , . , . , … , , . – – . " " , ... ,' , , . , .
. .
, , ? " . , ! , " , . – " , , : ... ; ; . , . . 100 : 15 , 30 - , 75 , - , ... , . ? "2020 " 8.5 - 2020 . .
12
- " " - , ." " (Deep Green , ) . " " : - . ." : . , , - , . . , , , . , , . , - " .Stewardship " " ," " " " . - sustainability - - . , . . , " ." ... , : . , - . : , ; , . . : ?
- ... " :" ... - . – , , ." . ") " :( "
: , "... " , . , ,' ." :
' . ' " : ,
' ... , , ."
. : - , , . - , , . , .
.
: . . . , . . , ? " " , -
, . , : . ) . " " ,( , " " , , : ," " , . . " . " , ? , " " - . - : ? . – : . .
, . - , . ? - , " . ,
: , .(" ) "
:(- ')
. " ... ' , ." , ... , , , :
13
, " . – "
, . ;(" " ) , ,- " " )
.(! : , : , , ! , , , ,
." " , , . . – " - , – , ," – , , . Buy Nothing Day . , , . , . ? . " . . " : , - , " . (" ) " : ,
, , : , . ."
," " , " : , ,
... , , , , " . : , ." , , , !" " – '
! , . . : - , , 85% . . " , ." , . , . , , - . . , - , , . - . , : , , ... : . , , , ... . , , . , , . ":" ) - "( " " . , - , ( ) " : . - " ,
? . , . . " " ."
- , , "!?
, . , . - . - : , ) . - ,(... , " " . ," " . , , . ) " " :(13 ,
, , , , , , - , . , ".. " " ," ' " , , , , . , :
-
. - : . , , . , , -
14
" .
," . ... " " , . , , . . , , : , ! : , , .'
, ." - , . , . :
, . , . , : - ," " . ,
. " :
."(" ) ,
- " : ,"
, , ) ( ) . .( ," " , ...
, . Biodiversity : -
" : , .
, . , , , . ,
, . . (" ) , ,
" - - " , , , , . . . ," - - " , . ()
/ - "
" ." ? " :
– / ? () ? "? /
" – , ." , , ."
, , . . , , , . . , , , . - . , , . , . " : , " ;" " " ."
, : - , . – , ." . , , , . " : , 1500 , ? , . ' , . - - . , - ,
15
. .
: .
: , : – – : –
" – ' : www.heschelcenter.org.il
– , ( ) '
– " " ) " – ( -
" - – – " " " " " - '
i "
. , - • . (? , ) ? , - , , , ) - .( " " ." " , • - , - , - . , . ?" " : • ) , .( . ; ) ,( , . ,
" ." , , 20 "" ,(- ) , . - . - " " . ? . • ," " :" " - . , , . - ," " " , , ," . • .
" " " ..."
. " , ,"
" . " . , " ! . /
" " " " " ;"
' "
"
" " "? " " " " " " :" " " " " - - " " – " " " " ; " " , " "
"
"
'
" "
'
- '
'
" - '
"
16
! GAP , " . - . 60- , , , , 90- , , , ' , , , ,- ," , , , . ' . , , , . : , , , , . ; ,
. , . , Ove Hoegh-Guldberg ' , ,
. , 50- . ) ( . .www.gapaquatic.org
-
.( , , , , , . , - " ' , . GAP
GAP (Group for Aquatic Primary Productivity) , . , . - , , , 50% - . , CO2 - - - . , , , , . , , , . , , , GAP . , , , . , . , . . , ) ,
17
:
" . , . ,
, , , . , - " , ,
, ,
, , ... ? .
' ," " . - , . ." , " . , . , ."
. , , , , , ' , , , ," , , , , . . , , ,
" "
, ?
? , . , , . -
. , , . , , ,
, . , ,
. , 25 . , , . ,
' (1927-2003) ' ' .2008 - . - " ' . ' . " . - .
"
'
: "" -
18
" . – " , . , '' '' : , , , . , , . - ( -) , '' -'' , " -'' . " " . , , , , , " ... , ! ." : -
' - - ,( ) - ,( ) ' ' ' - ,( ) - ,( ) ,() ' ' –
, .( ) . , , ' , ' , ' " , " , " .- " , , " , . ""
, . , ( ) , . , . - , . , ,) ,( , . , .
- Bar-Ilan Nanotechnology and) ,Advanced Materials - BINAM)
.2007 ' . , , , . , , 130 , : . ) ,( , .
" : - - , : .DNA , .
:
. - :
( ) . , .
. , , . -
:
? :
. , , , , . , , - , .
? :
. : , , . 100 ,
, , , , , . ,( )
19
, ' .MgF2 . - : - . , . . ,
, , . , , - , . 200-300 nm , - . ,
, . , . , . , ' - . ' '
(delivery) ' . - - .Fer ' , ' . , , . , . . - , " , . - - .( )
. ' , " " , , . . , John Moult ' "" ;NAND . "1" ,1 , , , . , , . ,(" ") '' , ."" , , , .NAND , DNA , . .
, ,ATP - .
' , ' ,- " - , - ' '
RNA - .miRNA siRNA , - . . , " " - . P-bodies .RNA
, . ' ' . , , , . siRNA . (small interference RNA) " " ' ' . - - ' . " " . , - , . , RNA . "
" . , . , , , " . , , . .(reward system) (GDNF – glial-derived " . - neurotrophic factor) GDNF . , , , . . , i "
20
. " " - , ' " - . . , . - . . , .
" " " ' - - " ' - " ' - - . "
' - - "
' - - ' "
' - - "
' - - " "
' - "
' - "
" ' - "
" - - "
' - "
" - "
' - "
' - - "
' - "
' - "
' - "
' - - "
" " " " - "
' - "
" ' - - "
' - "
'
( ) " - - " ' - "
' - "
( ) ' - "
' - "
, ' - - " " '
' - - "
' ' - "
" - "
' - "
' - "
" - "
" - "
' - "
, ' - " , ' "
- "
' - "
' - " ' - " ' - " ' - - "
" - "
- ' - " ( ) " - " " - "
21
:
'
, . , . . . . " .
:
? . , :
'
" , . ." " , ," . , . , . . . .
. :
? , :
"" , - . . ) , ( - . , , 1981 .Ares-Serono ) ,( , , . " , ' ,
" (1973-1981) , , . . , .("the art of medicine") , , . , , , . . , . , .
? :
,1977-1978 : , ," Roswell Park Memorial Institute . - , - . , – . ,( ) .
:
? :
, . : , , , . , , , .
. :
, : – . - - , , PhD .' . . . , . , - . . ,PhD . MD . " ' - , . ,"" . ,MD PhD . , . ,PNAS- Nature- Cold Spring Harbor . .
22
. , - , , . , - .
, , - ) " , ,( - . , - , , . . - , .
:
? , :
. , . , ,
. , , , ( ) , . , , , . , ,T , . .
, . , , . , , , , . , . , , . , . – . , . .
:
? - :
- 1984 . , . , , , - - . " " . . , , . - , - , ,
. , , . , . , . , . , , . . , . . -
, :
, ? :
. , , , . ,(1986) , . . . - . , . , , . , , ) ( . , .
:
. :
:1 (B) Thymostimulin - , .(A) . , .(u14,000 B ,u10,000 A )
. , , . ,
23
, , .p53 , , . . , , . : , . . .(2,3 ) , , . ,
:
. ? :
.alternative splicing , , .(LAP2-lamina associated protein) . , , . , LAP2 . , , . . ,
. :
?
, , , . , . , , . . ' . , . . , .
, , .(1 ) , . , - . , , . 1980 , ." , . , - , " ) ,( " " ) - ,( ' ) ,( " (" ' ' ) .( ) , . .
. , ? :
, . : , - , " , . . " . , , , , .(4 ) , , . . " , , , . . . - . . - . , . (STAC-7 ,MBA-13 ,TEC) :2 , double negaitive,) DN BCL-2 - . ' , . (double positive, CD4+CD8+) DP (CD4-CD8- DP BAX - . DP .DN , . DN
24
:
.
. , . , , - , , DN :3 . DP ,(CD4-CD8-, double negative) SP (CD4+CD8+, double positive) (CD4+ or CD8+, single positive) , 14-15 ,(D) ,(A) in vivo ,(C) .(B) . , . :
.
:
? , , :
?
, : . , . . , .
, , . , - – .- ? . :
, , : , , . , . , ,(internal milieu) , , , . . - . 4.5 B-16 (CONTROL) 4 B-16 + NDV (DAY 0) 3.5 , p> 0.05 B-16 + NDV (DAY 7) ** , B-16 + NDV (DAY 14) 3 . 2.5 * p< 0.001 2 , . 1.5 1 , , 0.5 p< 0.001 ; * 0 , 0 5 10 15 20 25 30 35 40 TIME AFTER TUMOR INOCULATION (DAYS) , " (B16) NDV :4 ." . TUMOR DIAMETER (mm)
: , - ) ,( , , , , , . , , . "" . , . . , , , , . . , , , .
, - " " , .
. . , " . , - , - ," " , " , . , - (Integrative .Cancer Therapies) , ) ,( ( ) .
, , , . , .
25
? , ( : . , . , " ,- , . , . , "? " – . . " – ,"? " , - " " ,"? , . " ,"?
. , , ."?
. , , , . . , , ' :
, , - (.) ,
,
, , . , . . . , :
. ? , " : " , ' : ) , , , , " , , .(
"' . " :" , , , .
? ; , . . ,(" ) - ? ; . ." , , , , - , , - , , , . . " . ? : " - : . , . - ) – " ' . ' " 2008 5 ," . ' , . , , . , . .
26
. , . , - . . , ' ,( ) " : " " , " " , " ) , ' , .( . . , , . , , , , , , . . , . , - - , , , , , , , . . . . , . , . , , , . - .(PSII) . , , .
CO2 - " " , . , , , . .CO2 - . , , , . , , , NATO . , . , , ." . ,
. . , / , . , , : . , , . .
27
-
.
- - ) (... ') ' ' .('... ) ,( . : ' ,2004
'
'
, . , ' ' - ubiquitin - , ' ' . , . , (round table discussions) , . , , , ,
, ... ! . ' ,Craig Mello RNA - interference 2006 .Andrew Fire , RNAi - ,C. elegans . , ' , ) , . ( , . ) ' ,(2001 ,cyclin - . “The cell cycle and cancer” , ' - , ,
. - , ') ,('
, , , , .(www.lindau-nobel.de) , '
,
. "
"? " . - . ' ' .1951 - ,Mainau . , , . – - , , , - , , . - , ,
. , , . , , , . , 57- , ) .( .YES ,
28
. . , , , , , . ...
, , , . ,Mainau .' ' ,( ,) ,
... . , , ) .( , , , . ,
...
' ." . , , , , . . " . " , , . ," " , " . , : " . , , " , , . , , , , . . " , , . , " , , . . , Live Imaging- TEMH, .SAM ...
. ," . , , , . " , . - , . - , : . ,
; , . : " ,David & Inez Myers
. .
, ) Bar-Ilan News . ,( ," , . . ,David and Inez Myers , , . , . , , -
' " , ' , " , '
29
, "
"
. - . . - ( ) - ! ,ATP- , . , , . ,(bleaching) .4 , , . , . , .
, . , ,feast and , famine .(2 ) , , . . : ) " " , .( - . , ,(Quorum Sensing) ,(biofilms) -" . " - (programmed cell death, PCD) .(3 ) - , PCD- ,biofilms . -
,
,( ) . . ,(1 ) , . ) " " . , , . (dead zone) " " . . , . , , . CO2 , . , CO2- . , , ,
. , , .
non-bleaching mutants
.(4 )
. ( ) :1 ," “Octopus Spring” : .() ( ) . .Yellowstone . .
30
:3 ) ((programmed cell death .( - PCD PCD - . . ' . PCD , .PCD PCD
, . , . . , , , . TA . .
: - ? " "
, "" , . , , , . : ." " , . - , . .
-
- Feast and Famine :2 (stress) .( ) , . " " .( )
" " . ,disassembly .
- ?
, . ,response regulator ,anti sigma factor ,nblA . . , . ,6 kDa - NblA , 15 . . ,5 " ,NblA - : . . ' , .NblA , , ,NblA - NblA . , - NblA ,
(TA) antitoxin , . - , . , , - , . , , , . + -N -S , . Wild Type " " , , Non-bleaching . Mutant . TA :4 . .(global transcriptome analysis) . (bleaching) ,microarrays , .(non-bleaching) . . . + . , -S - -N toxin-
31
, , . ; . ,16 , . - ,( ) .( ) ' , – – , - , , ,( " ) , . ! - , . , " " .( ) ) snowboard - . ( : , , , . . , ' :
.
biofilms , . , , .
. ' ) – , .(... – " " :5 - .( ) NblA " , ,NblA ( ) , ) ,6 kDa - .( nblA NblA ' .Carnegie . , ?biofilm)) , , .
19- , " -" , . , . , ( ) , " . , - , biofilms , . " - . , . biofilm-
;biofilm-
(... ) ,
, : , , -
, . :
? : , - , - , . . , , : , . .
, . , . , , ,- , . " : - ? , , ." , " . :" , " "
, , . , . . , . , :
? ? , : . . : .( , , ) , . , , , , . , , , , , . : ) , ? ... , ? , , .(
32
" ... , ." . , . , ? . , , , , , , . , , " " , . , , . . . , , . , .1995 - , , - . , ? " , , - - , , , ) ,( .
33
. . , , ..." , ...' ." , . ," " ," "
. , . . , . ,
" "
–
, . , . " " " , ."
, , . , , . , ," " . , . , , . ,
. , . . " " , , , , . - , , - . " " . " – " " ," " .
, , – . - . : " , , ." - , ," " , . , , ,
–
, . , , , - .605 , ," " , . . , – ." " – , . , ,
34
,
.(Dendrocopos syriacus) Periplaneta - Blatella - ( ) Americana
,( ) germanica .
. , ,
. , , . ." " : ? ? ? ,
. , ,
"
. ,
, . ," " :
, . , ,
.
. :
, . , . , ,
. . , .
, , (Turdus . ,(Merops apiaster) ,merula) (Pyconotus xanthophygos)
( ) " "
35
' : " " :
, ... ,
- ! ! : ...
: ,
. . . . , :
:(" ") , (! - ) , . . , , . ) , ,( . , . , . : . , ,
"
) .(
. ,( ) :
. ,( ) , , . , , , . . , . ( ) - ) ( :
1/3 2/3 1 1 ( ) 1 1/2
36
,
" , . .
. , . - ," " , , , , . , . ,
. . ,- - . - . 15- , . - . . , - . , , , - " " , . . " "
. - - . . ; ," " , . ,
. - , , , :
, , - . , , . "" , .
, , : , . . .
. ,1973 - . , . " " : , "
,
." . ,.. . . , ,
, , ." " - – " " . , , . , .
, . , . . . , , .
, . , , . 6,000 -
" - ." , - , , . , . . , - . , , , . , .
37
? " , , . .
, , .
? "
. - .
, . , , " " - , . - , . , , ,( ) , , . , ,( ) " " , . , 25 , alizarin ,indigotin . , .
- " , . . : , ,
,
? :
38
" " , " -
. . " , . , " , , 15 - . , " " " , - , . , , , , 12 " . , , . . 1998 " " 2002 . 180 , " 3.8) , ,2003 - .( " 42.2 , " , , " , , " . . ' ' , , " , . ... " , , , , . , , " " . , ." .' ' , , . , . " . , , , ," “ . . . " ... , , , ." , " . - . . " ,”
Stylopora ) , " . ,(pistillata
: . , , . , - ' '
, . , , ? ,
, " . , " , “ . " ,” . , . , , . , , , ." , . (43) " . , , ' , ' . – - , – , .
39
? :
, : , . . . , . , . , " " , : . 40 - . "
:
.
. - , , " : . " " , .( ") , , . . , , . , , , i." ' "
, " " . , . , , - . ,
:
?
. ' : , . ' ' . . , . ,
:
? : , - " " . , . , , . . , .
? :
, : . . , 80% , . , , - . 300 , ' -' . , 2005 ' -' . 500 , , . , .
. , , . , ." . . , " " ,
, , " . , " . ,' - ' , . ."
? , :
: . , , , . , , , , , . . , .
? :
, : . , , : . . , . , . . , , , . , .
. " ) ,( 1995 . .
40
ציידת המוטציות
ראיון עם ד"ר מירה מלכוב בבית החולים ליס ליולדות
היחידה להפריה חוץ גופית ) (in vitro fertilizationבבית החולים ליס )איכילוב( מטפלת בזוגות הסובלים מבעיות פריון .היחידה מטפלת במגוון רחב של ליקויי פריון הנובעים מבעיות הורמונליות ,משינויים במבנה הרחם והחצוצרות ,ירידה באיכות הזרע, ומקרים של עקרות בלתי מוסברת. בנוסף לטיפולי הפריון ,היחידה כוללת מעבדה ל"אבחון גנטי טרום השרשה" בראשות ד"ר מירה מלכוב ,בוגרת בר-אילן .המעבדה פועלת בשיתוף עם המכון הגנטי ,ומבצעת אבחון גנטי בעוברים ,בעיקר עבור זוגות שהם נשאים ) (carriersשל מחלות גנטיות תורשתיות ,על מנת לאפשר לזוגות הנשאים ללדת ילד בריא. שאלתי את מירה ,מתי נעזרים בהפריה חוץ-גופית" .כאשר המצב תקין, ההפריה הטבעית נעשית על ידי תא זרע שפוגש את הביצית בחצוצרה ,לאחר שזו חרגה מהשחלה .העובר שנוצר נודד במורד החצוצרה במהלך חמשת הימים הראשונים לחייו ,ואז משתרש ברירית IVF של הרחם .הזוגות המטופלים ב- סובלים מאי פריון .ב 40% -מהמקרים, 40%הגבר מקור הבעיה באישה ,ב- "אשם" ,ובשאר המקרים הגורם לא ידוע". לדברי מירה ,בעזרת IVFפותרים שתי בעיות שכיחות :בעיה מכאנית, כאשר עקב סתימה בחצוצרה הביצית לא מצליחה להגיע לרחם .בעיה שניי ה – ליקויי תנועה של תאי הזרע .במעבדה עוזרים לזרע לפגוש את הביצית במבחנה .האישה מטופלת בזריקות הורמונאליות המשרות התפתחות של זקיקים רבים בבת אחת ,ויש לעקוב אחריהם באמצעות אולטרא-סאונד ובדיקות דם .לאחר 14יום של זריקות, היא נכנסת לחדר ניתוח ושם מנקבים את הזקיקים ושואבים את הביציות. ביחידת ה IVF -מנקים את הביצית ומפגישים אותה במבחנה עם תאי זרע שהבעל מספק באותו יום .כאשר הזרע לא תקין ,מזריקים אותו לתוך הציטופלסמה של הביצית .אם ההפריה הצליחה ,נראה במיקרוסקופ כעין שני "מכתשים" המייצגים את הגרעין הזכרי והנקבי )ראה תמונה( .תוך מספר שעות שני הגנומים ההאפלואידים יתאחו וייצרו את התא העוברי הראשון. מגדלים את העוברים במבחנה במשך שלושה ימים ,עד לשלב בו מונה העובר 6-10תאים .בשלב זה ,אם לזוג אין בעיה גנטית ,העובר מוחזר לרחם :זהו IVF
בוגרינו :איפה הם היום?
-ראש היחידה לאבחון גנטי טרום השרשה
בדיוק העיתוי שבו עוברים שנוצרו בהפריה טבעית נודדים מהחצוצרה אל הרחם כדי להשתרש בו. ומה עושים ביחידה לאבחון טרום- השרשה? "התפקיד שלי קשור לזוגות הסובלים מבעיה גנטית .זוג כזה מתוודע לבעיה כאשר לזוג עצמו ,או במשפחה המורחבת ,נולד ילד חולה ,ואז נדרש בירור גנטי באותה משפחה .מלבד זה, זוגות רבים עוברים כיום בדיקות גנטיות המותאמות למוצא שלהם עוד לפני הנישואין ,או בתחילת ההריון הראשון. הבדיקות מגלות לזוג מה הסיכוי שיש לו לשאת מחלה גנטית ולהוליד ילד חולה. במקרה ששני נשאים נישאים ,אחד מתוך ארבעה צאצאים שלהם עלול לחלות במחלה מורשת רצסיבית .אם המחלה דומיננטית ,די בכך שאחד מהשניים נושא את הגן ,ולכן מחצית מהילדים עלולים לחלות .במקרים אלה על השניים להחליט על תכנון משפחתם. בפניהם עומדות מספר אפשרויות :ויתור על הולדת ילדים ופניה לאימוץ .לחלופין, הם יכולים לנסות הריון טבעי ובמהלכו – לבצע אבחון טרום לידתי של העובר על ידי בדיקת סיסי שליה או מי שפיר .זהו הימור לא קל ,שכן אבחון חיובי )עובר חולה( יוביל להפסקת ההריון בשלב מאוחר יחסית ,והדבר קשה ובעייתי ,מבחינה רגשית ודתית. האפשרות השלישית -הקשורה לעבודתנו -היא לאבחן את העובר עוד לפני שההריון התחיל! זו המשמעות PGD של איבחון טרום השרשה, ).(pre-implantation genetic diagnosis לשם כך מבצעים הפריה חוץ גופית, ובוחרים רק עוברים בריאים כדי להשרישם ברחם .החיסרון הגדול בשיטה זו הוא ,שהזוג חייב לעבור את כל מסלול ה IVF -למרות שהוא פורה, והאישה היית ה יכולה להרות באופן ספונטאני .היתרון הוא שנמנעים
מהפלות ומקטינים מאוד את הסיכוי להולדת תינוק חולה .זכאים לעבור תהליך רק כאשר שני ההורים נשאים של מחלה רצסיבית ,או אחד מהם נושא מחלה דומיננטית. בשיטה זו האישה עוברת את הטיפול ההורמונלי המקובל .לאחריו ,הביציות נשאבות ומופרות בשיטה של הזרקת תא זרע בודד לתוך הציטופלסמה של הביצה. עושים כך גם אם הזרע תקין ,משום שרוצים לקבל את המעטפת של העובר נקיה לחלוטין ,כדי שנהיה סמוכים ובטוחים שאנו דוגמים בעת בדיקת הדנ"א את הגנום העוברי ,ולא איזה תא זרע שנספח בטעות למעטפת העובר .אחר כך מנקים את הביצית היטב מכל התאים שעוטפים אותה. ביום השלישי להפריה ,כאשר העובר מונה 6-10תאים ,אוחזים אותו תחת המיקרוסקופ בעזרת פיפטה ,מחוררים את מעטפת העובר על ידי קרן לייזר ,ועם פיפטה נוספת נכנסים בעדינות אל תוך העובר ,בלי לפגוע בו ,ומוציאים בזהירות תא אחד ויחיד לתוך מבחנה .בשלב זה התאים טרם עברו דיפרנציאציה, וסילוק תא אחד מהעובר לא יפגע
שמונה עשרה שעות לאחר ההפריה ,נראים בביצית כעין שני מכתשים– הגרעין הזכרי והנקבי שטרם התמזגו .לאחר כיממה הזיגוטה עברה חלוקה ראשונה .שלושה ימים לאחר ההפריה ,העובר מונה 6- 8תאים וניתן לסלק אחד לצורך איבחון גנטי.
41
עלולות להיות השגות על רקע אתי, בהתפתחותו .מבצעים ראקציית PCR ויש המתנגדים )בעיקר בעולם ,(polymerase chain )reaction הנוצרי( לביצוע הבדיקה ,הגורמת ומשכפלים מקטע דנ"א מתוך הגן להשמדה של עובר שעדיין איננו החשוד ,זהו המקטע הנושא את חולה ,ויש סיכוי ,לא גדול אמנם, המוטציה האחראית למחלה הנבדקת. שכלל לא יחלה .דווקא מכון פועה, הבעיה החמורה היא מגבלת הזמן - העוסק ברפואה ופוריות על פי לרשותנו עומדות אך ורק 24שעות בהן ההלכה ,תומך בדרך כלל באבחון העובר יכול להמשיך לגדול באינקובטור טרום השרשה ,שכן לפי תורתנו מבלי לעבור תהליכי דגנרציה .זהו גם עובר כה צעיר איננו נחשב יצור חי. העיתוי שבו רחם האישה מוכן לקלוט במקרים מיוחדים אנו יכולים אותו בחזרה ,מבחינה הורמונלית. להתייעץ עם הוועדה האתית של הבדיקה חייבת לזהות עותק יחיד של בית החולים. הפריה במבחנה :הביצה מקובעת בעזרת פיפטה - DNAשכן בתא הבודד שדגמנו רק שני )מצד שמאל( ,מזרק חודר מצד ימין ומזריק לפני שמתחילים את הטיפול עותקים ,אללים ,של הגן ויש להבחין לציטופלסמה תא זרע )מסומן בחץ(. עצמו נצרכת הכנה וכיול של ביניהם .על כן היא צריכה להיות רגישה מערכת הבדיקה עבור המשפחה בכמה וכמה סדרי גודל מבדיקת PCR שהעובר יקבל את אותו אזור בכרומוזום הספציפית .נדרשים בין חודשיים לחצי רגילה ,בה מפיקים דנ"א מאלפי תאים. 6הדומה לזה של האח החולה – בעוד שנה על מנת להעמיד מערכת בדיקה של התוצאה האפשרית של חוסר רגישות אזור המוטציה יגיע מכרומוסום המוטציה הנישאת במשפחה זו ,שתהיה : לרחם בבדיקה היא החזרת עובר חולה "בריא" .התהליך הופך מורכב יותר -גם רגישה לעותק אחד של דנ"א .כדי את ולא התקין אם זיהיתי רק את האלל מהבחינה האתית והרגשית. "להתאמן" אנו לוקחים דם מבני הפגום ,אחשוב שזיהיתי שני אללים אני זוכרת מקרה של משפחה עם שני המשפחה -מפרט נורמלי ,מנשא ומחולה תקינים ואחזיר את העובר ,כי בנים שחייה התנהלו על מי מנוחות -עד מפיקים לויקוציטים ,ובעזרתהאלל הריאקציה "פספסה" את אשר הבן הגדול איבד את ההכרה המיקרוסקופ שמים לויקוציט בודד המוטנטי. ואושפז ,וגילו שהוא חולה במחלה גנטית במבחנה ...בעזרת כ 300 -תאים ALDאחוזת ,Xהנגרמת מהצטברות כאלה ניתן לכייל את חומצות שומן באדרנל ובמערכת הריאקציה .לשם ביקורת ,אנו העצבים .המחלה פורצת בסביבות גיל בודקים סמנים גנטיים נוספים שש ,ואם לא מקבלים מיד תרומה של בקרבת המוטציה. מח עצם )שם מיוצר האנזים החסר בעוד שאבחון גנטי טרום לחולה( ,החולה נפטר .הבן הגדול נפטר, לידתי מורה לנו האם העובר וגילו שהאם היא נשאית ,ולמרבה בריא או חולה ,ועל פי האבחון החרדה -גם הבן השני היה נשא .הילד מחליטים על הפסקת היריון, היה אז בן שלוש ,והתחיל מרוץ נגד הזמן ב PGD-יש התערבות כדי להשיג לו מח עצם ,אך לשווא .בשלב אקטיבית ,בוחרים מבין כמה זה הם הגיעו אלינו ,והתחלנו לבנות עוברי-מבחנה איזה עובר עבורם מערכת סמנים לכל שלושת להחזיר לרחם ואיזה לזרוק. עובר בן שלושה ימים – אחיזה בעזרת פיפטה )משמאל( אתרי ה HLA -הקריטיים לתגובה אני מחזירה עוברים בריאים, והוצאת תא בודד )מימין( האימונולוגית ,בנוסף לבדיקת המוטציה גם אם הם נשאים .בדרך כלל עצמה .במחזור הטיפול הראשון שני מחזירים שלושה כדי להגדיל דגימת התא נעשית בחדר סטרילי, העוברים היו חולים ,ובמחזור הטיפול את סיכויי ההשתרשות והלידה .בשנים עטופים בבגדי מגן מכף רגל ועד ראש הנוסף שניהם היו בריאים ,אבל לא האחרונות התפתח יישום נוסף ,אף הוא לאחר הקרנת המשטחים והכלים התאימו ב .HLA -האם מאוד התלבטה חורץ גורלות ,בתחום ה :PGD -מדובר ב .U.V. -רסיס רוק ,חיידק או קשקש אם להחזיר את העוברים הללו לרחם: במשפחות בהן כבר נולד להם ילד חולה עור יזהמו את הראקציה בדנ"א זר. הבן השני כבר היה קרוב לגיל חמש, ב , ALD-טלסמיה ,או סוגים מסוימים אבחון המוטציה נעשה בעזרת אנזים והזמן היה קצר .ואז ,בדיוק באותו יום, של סרטן ,שניתן לרפא בעזרת תרומה רסטריקציה עם אתר חיתוך דיאגנוסטי, הגיעה הודעה מ"תל השומר" ,שנמצא מתאימה של מח עצם .כאשר המשפחה שחותך רק אלל אחד ולא את השני .אנו תורם מתאים של מוח עצם ,והאם מנסה להוליד ילד בריא בעזרת אבחון- מגבירים את יעילות הדטקציה בעזרת החליטה להחזיר את העוברים .שניהם טרום השרשה ,ניתן גם לבדוק שהעובר הגברה שניי ה עם פריימר פלואורסנטי, נקלטו ,אולם הסוף היה עצוב :תרומת הבריא יהווה תורם מח-עצם מתאים .Gene Scan והרצה במכשיר מוח העצם לא הצליחה ,השתל תקף את לאחיו! לשם כך בודקים את " שביר במוטציות יותר מורכבות כגון "X מערכת העיכול של הילד .האח החולה 6שמפקח האזור בכרומוסום ומחלת הנטינגטון ,המוטציה נובעת נפטר ,שבועיים לאחר ה"ברית" של HLA על ההתאמה האימונולוגית מחזרות לא קבועות של שלישיית התאומים הבריאים. ) ,(human leukocyte antigenודואגים הנוקלאוטידים ,CGGוהמכשיר הנ"ל יגלה הבדלים קטנים בגודל המקטע המשוכפל. בין המוטציות השכיחות שאנו בודקים -ציסטיק פיברוזיס ,טאי-זקס, אנמיית פנקוני ,ורבות אחרות .רובן גורמות למחלה קטלנית מולדת ,הגורמת למות היילוד או הפעוט .במשך הזמן התחלנו לבדוק גם מוטציות הגורמות למחלה שהתבטאותה מאוחרת יותר ,או שהחודרנות שלה )כלומר סיכויי הופעתה בפועל( נמוכים ממאה אחוז. מדובר למשל בנטיי ה גנטית לסוגי סרטן תוקפניים ,שחודרנותם מעל .80%כאן בדיקת PCRלתא בודד :בדוגמא זו ,ההבחנה בין האללים נעשתה בעזרת חיתוך באנזים רסטריקציה.
42 אני זוכרת מקרה נוסף ,משפחה שבה הבן חלה בspinal muscular atrophy - מחלת ניוון שרירים תורשתית התוקפתלאחר הלידה .לילד היו שלוש אחיות בריאות ,והאם טופלה אצלנו לקראת הריון נוסף .יומיים לפני שאיבת הביציות היא באה אלי וביקשה מאוד שזה יהיה בן ,ונענינו לבקשתה ,למרות שכעקרון אנו בודקים את מין העובר רק עבור מחלות הנישאות על כרומוזום ,Xשם המין רלוונטי לאבחון .אני זוכרת תמונה מאוד מרגשת בברית המילה ,שבה האח החולה מחזיק את האח הבריא בזרועותיו .כל PGDכאן הוא סיפור אנושי מרתק ,לכן זהו המקצוע הכי מעניין שאפשר לבחור! אנחנו הראשונים בארץ שהתחלנו בצורה רוטינית בבדיקות כאלו. את התואר הראשון עשיתי בבר-אילן ,התואר השני בתל-אביב, והדוקטוראט שוב בבר-אילן ,אצל ד"ר רמי דון .בעבודת הדוקטור חיפשתי האם קיים ביונקים הומולוג לגן ידוע בשמרים ,האחראי למעבר מחלוקה מיטוטית לחלוקה מיוטית .ב"בר-אילן"
רכשתי אהבה לביולוגיה! תמיד חשבתי שהאנשים בבר-אילן הרבה יותר נחמדים מאשר במקומות אחרים ,במחלקה למדעי החיים הייתה אווירה מצוינת ומשפחתית .רמי היה מדריך מעולה, מאוד פתוח וסקרן ,המעבדה רק החלה את דרכה ,והיה הרבה מרץ והתלהבות. אני הדוקטורנטית הראשונה שסיימה אצלו .למדתי המון שיטות ,היו לי שיתופי פעולה מוצלחים ,ולא פחדתי ללמוד דברים חדשים ולנסות מערכת חדשה .הדוקטוראט היה מועיל דווקא משום שהוא לא "הלך" בקלות ,וזה דרש ממני לנסות המון שיטות .רמי לא חסך במאמץ והנחייה ,פתח בפני את השערים לכל המקומות האפשריים כדי ללמוד. באקדמיה מאוד הטריד אותי, שלעיתים קרובות עובדים על משהו שאולי לא יהיה לו יישום .אני מאוד רציתי לראות קשר ישיר בין התיאוריה למעשה ,כדי להרגיש שאני רואה ברכה בעמלי .כאן במעבדה אכן רואים תוצאות :לטפל בזוג עם ילד חולה או ילד שנפטר ,ולתת להם את המתנה הכי חשובה בחיים -זהו סיפוק עצום .יש גם
כישלונות ,אולם בינתיים תודה לאל לא הייתה אף טעות ,כלומר החזרה לרחם של עובר חולה .אמנם ,לא כל אישה נכנסת להיריון ,לפעמים נדרשים הרבה מחזורי טיפול ...זה קשור כמובן לגיל האישה ,וגם צריך הרבה מזל .כמעט כל הזוגות שעוברים פה הם משפחות "מוכות" ,כל סיפור כאן הוא מאוד עצוב. יש לכך מחיר של לחץ נפשי ,מחויבות, והשקעה מתמדת. אני גרה ברעננה ואם לשלושה ילדים .בתחילת הדרך השילוב בין העבודה לחיי משפחה היה קשה ,והיו ימים ,בבדיקות הראשונות ,בהם נשארתי לישון באשפוז .הייתי ישנה שעתיים ,מעמידה PCRוחוזרת לישון. הייתי יותר לחוצה אז ,כי זו הייתה ההתחלה וגם עבדתי לבד .היום אני רגועה יותר .בזכות הניסיון שרכשנו אני מאמינה יותר במערכת הבדיקות ,ויש לנו כבר צוות יותר גדול הנושא בנטלi .
דוד לוי
ברכות :בנימין ושרה אברהמי להולדת הנכדה עלמה @ לנה אגיב )מעבדה של ניצן( להולדת הבת @ אהובה איזק להולדת הנכד יוגב @ יוסי איסן )מעבדה של שיינברג( להולדת הבן יונתן @ חנה אדלמן לנשואי הבת דפנה @ אביעד אוחיון )מעבדת מר( עם יערה ציפורן )מעבדת מיכאלי( לאירוסין @ ד"ר נורית )מעבדה של מליק( וניר )מעבדה של מיכאלי( אטקוביץ להולדת הבת גיל @ הלנה ויוסי אייל להולדת הנכד אלון @ גלדיס ודוד אלטמן להולדת הנכד רועי והולדת הנכדה @ חנה בן-פורת להולדת הנכדה יסכה שרה @ נעמה ברג )מעבדה של שטיינברגר( להולדת הבן כרמי @ פרופ' חיה ברודי לנשואי הבן @ עדו בר-זאב )מעבדה של ברמן-פרנק( להולדת הבת @ פרופ' חיים ושושנה ברייטברט להולדת הנכד הדר הלל @ דקל בר-לב )מעבדה של פז( לנשואי ו @ חגית ברנד )מעבדה של ברודי( להולדת הבן אורי @ תמר בשור )מעבדה של ברמן-פרנק( לנשואיה @ יוסי גוזלן )מעבדה של חיים כהן( להולדת הבן @ אבריל ויאיר גולדרייך לבר-מצוה של הנכד אחיעד ולנשואי הנכדה ,נחמה @ פרופ' נחמן ונחמה גרבר להולדת הנכדה @ פרופ' שלמה ויהודית גרוסמן להולדת הנכד @ צופיה גרוסמן )מעבדה של שריד( להולדת הבן איתן @ מור גרינברג-יערי )מהמעבדה של פרל-טרבס( להולדת הבת ירדן @ ד"ר נורית דגני-קצב )מעבדה של פז( להולדת הבן עידו @ עטרת דוידוביץ )מעבדה של דון( להולדת הבן @ ד"ר רמי דון להולדת הנכד הבכור דוד ישורון @ ענבל דניאל )מעבדה של סיריל כהן( לנשואיה @ דפנה הירש-לוי )מעבדה של דון( להולדת הבן @ אביחי הלוי )מעבדה של פז( להולדת הבן איתם @ עדי הלר להולדת הנכדים התאומים @ גלית הרמן )מעבדה של שטיינברגר( להולדת הבת אלונה @ ד"ר רון ואלן וידס להולדת הנכד הבכור ארז רונן @ דבורי ויט )מעבדה של פז( לנשואיה @ נטליה זבלדובסקי להולדת הנכדה הבכורה @ אסתר חגה )מעבדה של סיריל כהן( לארוסיה @ רמי ומיכל חיון )מעבדה של שרדני( להולדת הבן יהונתן @ ג'ודי חנניה להולדת הנכדה הבכורה נעה @ אלי חקק לחתונת הבן @ דניאל טושינסקי לבר-מצוה של הבן מאיר ולהולדת הבת דבורה @ ד"ר סיריל כהן להולדת התאומים @ יריב כנפי )מעבדה של חיים כהן( להולדת הבן איתן @ דוד ואסתי לוי לבר-מצוה של הבן יעקב שי @ יעקב ולאה לנגסם לחתונת הבת @ רבקה ויחיאל לנדמן להולדת הנכדה רחל @ פרופ' אוה מאירוביץ להולדת הנכדה נגה @ פרופ' שולמית ומשה מיכאלי-גולדברג לבר-מצוה של הבן רמי @ שירי-רבקה מסה )מעבדה של שריד( להולדת הבת תמר @ מינה ומרדכי מרמורשטיין לבת-מצוה של הנכדה שקד ולהולדת הנכדה אלומה רות @ ד"ר דבורה סודקביץ להולדת הנכדים נעם צבי ,עומר והנכדה שחר @ ד"ר יהודית סון להולדת הנכדה הדר בת לליאת @ ד"ר ינאי עופרן להולדת הבן @ נרי פילוסוף )מעבדה של חיים כהן( לנשואיו @ אופיר צדקני )מעבדה של שריד( להולדת הבן ישי @ יהודה וחוה קינן להולדת הנכדה @ אינה קלט )מעבדה של שריד( להולדת הבת שירה @ גדי קליין )מעבדה של שיינברג( להולדת הבת תהל @ ד"ר יוסף רוטמן להולדת הנכדים @ מורן רטהאוס )פינקל( )מעבדה של חיים כהן( להולדת הבן טל @ ארבל רייס )מעבדה של גולדשטיין( להולדת הבן @ אבידע שוהם )מהמעבדה של פרל-טרבס( לאירוסיו @מיכל שורק )מעבדה של אחיטוב( להולדת הבן @ עדי שחור )מעבדה של שריד( להולדת הבת טליה @ פרופ' יוסף ולאה שטיינברגר להולדת הנכד @ פרופ' אשר וברכה שיינברג להולדת הנכד אורי @ ד"ר פרנסיס שליט לאירוסי הבת ציפי @ רוני שלמון )חדד( )מעבדה של חיים כהן( להולדת הבת חן @ ורד שמר להולדת הבת @ תהילה שפיץ )מעבדה של גרוסמן( להולדת הבת @ פרופ' בנימין ודבורה שרדני להולדת הנכד @ ידידה ועזרה שרעבי להולדת הנכד אריאל @
43
חדשים בפקולטה
ד"ר סיריל כהן :הנדסה גנטית של לימפוציטים ד"ר סיריל כהן שם: במרסיי שבצרפת עלה ארצה נולד: בגיל 17 33 גיל: מצב משפחתי :נשוי להלית 4 + )נועה ,דניאל והתאומים ליאור ויעל( דוקטורט :אצל פרופ' יורם רייטר בפקולטה לביולוגיה שבטכניון. נושא התיזה: Study of Anti-Tumor Immunity with Recombinant MHC/peptide Complexes and T-Cell Receptor-like Antibodies
פוסט-דוקטורט :אצל ד"ר סטיבן רוזנברג, מכוני הבריאות הלאומיים ),(NIH ארצות הברית ,בנושא: TCR-gene transfer to human lymphocytes as an effective approach for the immunotherapy of multiple malignancies
פרסומים :שני פרקים בספרים ו 24-מאמרים .החשובים שבהם התפרסמו בעיתונים:
;PNAS, Cancer Res; J. Immunol ספציפיות חדשה" לסמן סרטני זה, J. Exp. Med ובכך ללמד את מערכת החיסון של ניגן עם :דוד ברוזה החולה לזהות ולהרוג את הגידול. אותם תאים ש"תוכנתו" מחדש ,p53 במעבדה על מנת שיזהו הוחדרו בחזרה לחולה והצליחו לגרום ש :כיצד הגעת לאוניברסיטת בר-אילן? לנסיגה של הגידול ב 15% -מהחולים. ת .בחרתי באוניברסיטת בר-אילן בגלל ש :מה תרמה לך תקופת הפוסט היותה מקום עם מדענים צעירים, דוקטורט? מה הקושי בתקופה זו? ופוטנציאל שניתן לפתח – בבחינת "כוח ת .חשוב לעשות פוסט-דוקטוראט עולה" .התרשמתי מאוד מההישגים של בחו"ל :שם נחשפים לתרבות מדעית הפקולטה ומהרצון לקדם את המחקר שונה וניתן ללמוד ולהתקדם במהירות. הנעשה בה .אין ספק שחייבים להמשיך בחו"ל יש בדרך כלל גישה למשאבים לשאוף לפתח מצוינות מדעית באוויר ה מחקריים גדולים שכדאי לנצל אותם. אקדמית. במקרה של יציאה לפוסט-דוק ,חובה בנימה יותר אישית ...מי יודע ,אולי לדאוג קודם כל למשפחה :להשתדל יום אחד )כשאתפנה יותר( ,אוכל למצוא תעסוקה לבן הזוג ומסגרת שעתיים"להעדר" מהמעבדה לשעה לילדים ,להיות מגובשים ,לעמוד בלחצי ולנצל את מגוון השיעורים הניתנים המעבר ,ובמידת האפשר לגור בתוך בקמפוס ,בעיקר בתחומי היסטוריה קהילה תומכת .זו גם הזדמנות להתחכך ופילוסופיה של היהדות שמאוד מעניינים עם תרבויות אחרות )מחוץ למעבדה(; אותי. במקרה שלי ,זכיתי להיות פעיל בקהילה ש :במה עסקת בתקופת הפוסט היהודית בוושינגטון ,לנהל בית כנסת, דוקטורט? להיות מעורב בגיוס תרומות ולהעביר ת .ביצעתי את עבודת הפוסט במכון שיעורים במחשבת ישראל .הכרנו צדדים ,NIHאצל לחקר הסרטן של ה- שונים של יהדות אמריקה ,אבל לאשתי ד"ר סטיבן רוזנברג וד"ר מורגן .מטרתי ולי היה גם חשוב לנצל את שהותנו הייתה לפתח גישות חדישות לטיפול ולתרום מה"ישראליות" שלנו ,להדק את בסוגי סרטן שונים על ידי הינדוס של הקשר בין יהודי הגולה לבין ישראל, מערכת החיסון .לצורך כך ,בודדתי את לדוגמה על ידי ארגון פיקניק שנתי ביום רצף הדנ"א שמקודד לקולטן של תאי העצמאות ,או הבעת תמיכה וסיוע TCR-Tהספציפי לפפטיד שנגזר במהלך מלחמת לבנון השנייה .השארנו גבוהה ברמה מהחלבון – p53המבוטא שם חברים רבים ובית כנסת – "עזרת שאם הראיתי בכמחצית מסוגי הסרטן. ישראל" – שאליו אנו מתגעגעים. מחדירים את אותו מדם T לתאי TCR לעיתים קרובות אני חושב מה היה קורה אינם טבעית בצורה של חולים אשר אילו נשארנו שם. ,p53ניתן "להשרות מגיבים כנגד
אכן ,תמיד צריך לקחת בחשבון שיש אפשרות להישאר שם .יכולה להתעורר שאלה "האם כדאי לחזור?" ,ויש לי אכן חברים שהחליטו להישאר .אני מאמין שהשאלה האמיתית היא במקרים רבים "האם רוצים לחזור?" ודעתי הצנועה בעניין זה היא ,שמקומו של כל יהודי הוא בארץ. ש :במה יעסוק המחקר במעבדתך? ת .מעבדתנו מתעניינת בהנדסת התגובה החיסונית כנגד סרטן ,על ידי החדרה של גנים לתוך לימפוציטים. התגובה החיסונית כנגד תאים סרטניים הוכחה כמכרעת לחיסול סרטן. לאחרונה התברר שלימפוציטים מסוג T ממלאים תפקיד מרכזי בתגובה האנטי- סרטנית .הספציפיות של אותם תאים ,TCRאשר מוכתבת אך ורק על ידי מזהה פפטידים קצרים המוצגים על ידי (Major מולקולות התאמת רקמות ) .Histo-Compatibility ,MHCפפטידים כאלו ,הנגזרים מאנטיגנים סרטניים, זוהו בשנים האחרונות ,ומהווים מטרה ייחודית על-פני תאי הגידול .טיפול בסרטן המלנומה ,בעזרת לימפוציטים (tumor infiltrating חודרי-גידול lymphocytes,הינו יעיל )TIL באימונותרפיה ,אך לא תמיד ניתן לבודד תאים שכאלה אצל חולים .על-מנת להתגבר על מכשול זה ,הראינו שניתן להחדיר לתוך לימפוציטים מסוג T קולטן ספציפי לאפיטופ סרטני ,ובכך להפוך אותם לתאים הורגי-סרטן .טיפול כזה הוכח בשנה האחרונה כיעיל כנגד סרטן!
44
מעבדתנו חוקרת היבטים שונים של תהליך החדרת ה- TCRוהתנהגותו בלימפוציטים .כמו כן ,אנו חוקרים דרכים לשפר את התגובה האנטי- סרטנית של לימפוציטים בעזרת מולקולות סטימולטוריות .עבודתנו משלבת שיטות מתקדמות של הנדסת חלבונים ותאים ,אימונולוגיה מולקולארית ותרפיה גנטית .אנו מקווים לתת מענה לשאלות בסיסיות באימונולוגיה של סרטן ,ולפתח כלים מולקולריים שיוכלו לשמש לאימונותרפיה של סרטן. ש:כיצד בחרת בנושא הזה?
ת .בראש וראשונה ,הרצון לעזור לאנשים החולים במחלת הסרטן .אני מרגיש חובה לנצל את הידע ,שרכש תי לאורך שנים של לימודים והשתלמויות , למטרות רפואיות .בנוסף לכך ,תמיד ריתקה אותי האפשרות לבנות ,לשפר ולהנדס מערכות מסובכות – במקרה הזה ,מערכת החיסון. דורש מסטודנטים ש :מה אתה שיצטרפו לקבוצת המחקר שלך? ת .אני מצפה שהם יגלו אחריות ויצירתיות ,שישקיעו בעבודה )בלי זה לא ניתן להגיע להישגים( ,שיהיו בעל י יוזמה ועצמאים ,ובקיאים בספרות המקצועית,
שיגלו רצון אמיתי להתעלות ולהשפיע על תחום המחקר בו הם עוסקים. ש :לסיום ,ספר קצת על התחביבים שלך. ת .אני לומד ומרצה בנושאים של של היהדות , היסטוריה ופילוסופיה שליח ציבור לימים נוראים ,אוהב מדע בדיוני ,וכשיש זמן )בדרך כלל ,אין כבר( ...מנגן בגיטרה. ש :בהקשר זה ,האם נכונה השמועה שניגנת פעם עם דיויד ברוזה ? ת .כן ,לפני כמה שנים ...אבל מאחורי הקלעיםi . ד"ר ידידה שרעבי
ד"ר ינאי עופרן :ביולוגיה חישובית וניסויית בכפיפה אחת ד"ר ינאי עופרן שם: בישראל נולד: 35 גיל: מצב משפחתי :נשוי לרנה 18 3 + דוקטורט :אצל Prof. Burkard Rost אוניברסיטת קולומביה ,ניו יורק בנושא: Analysis and prediction of residue contacts in protein-protein interface
השתלמות פוסט-דוקטורט) :שלוש( קולומביה ,תל אביב ,סטנפורד פרסומים :ארבע עשרה מאמרים, ושלושה פרקים בספרים ככותב ראשון .החשובים שבהם התפרסמו בPLoSC - נכד של:
Biol.; J. Mol. Biol.
פרופ' ישיעהו ליבוביץ ז"ל
ש :ספר לקוראינו על הישגיך המדעיים בתקופת הדוקטורט והפוסט דוקטורט. ת :חקרתי מנגנוני אינטראקציה של חלבונים לזיהוי אתרי אינטראקציה מתוך הרצף ,ופיתחתי אלגוריתמים לזיהוי אתרים בחלבון המשמשים לקשר בין חלבונים .זהו הכלי החישובי הראשון המבוסס על בינה מלאכותית ) קטגוריה שמנסים לחקות של אלגוריתמים תהליכי למידה ( לזיהוי אתרי אינטראקציה מתוך הרצף .התוכנה שפיתחתי מתבססת על זיהוי מאפיינים מאות של אתרי אינטראקציה של חלבונים ידועים .באמצעות התוכנה אפשר לזהות מתוך רצף החלבון חומצות . אמינו שהן אתרי קישור לחלבונים התוכנה זמינה לשימוש כשרת webאליו לקבל תשובה ניתן להכניס רצף ו אוניברסיטת קולומביה באימייל. מאפשרת שימוש חופשי באתר לאנשי אקדמיה ).(http://cubic.bioc.columbia.edu/
במחקר אחר גיליתי מנגנוני בקרה המפקחים על הדינמיקה של רשתות חלבונים .ה ביולוגיה המולקולארית לה מסתכלת על התכונות של מולקו להסביר בודדת ,ושואלת איך ניתן באמצעותן תהליכים ביולוגיים .לעומת זאת ,הביולוגיה המערכתית ) systems (biologyאומרת :בואו נעזוב את התכונות המולקול אריות של החלבון הנוצרת הבודד ,ונסתכל על הרשת מאינטראקציה של עשרות ,מאות ,או אלפי חלבונים וגנים המשתתפים בתהליך ביולוגי .מתקבלת מפה צפופה של אינטראקציות ,שפועלות בתיאום. הפעילות של הרשת הסבוכה הזאת דורשת סינכרון ,ו יש לה דינמיק ה מאוד עדינה .מסתבר ש"מישהו" צריך לנהל את הרשת הזאת .אנחנו גילינו מנגנוני בקרה על הדינמיק ה של הרשת ,וגילינו שהם קשורים למבנה של חלבונים מסוימים .יש חלבונים שהתפקיד שלהם הוא לארגן תהליכים מקומיים ,ויש
חלבונים שתפקידם הוא ארגון גלובלי של היחסים בין תהליכים שונים. פיתחנו גם שיטה לזהות חלבונים כאלה בצורה חישובית .יש ל ממצאים אלה השלכות רבות לגבי מחלות .בין היתר ,ניתן באמצעות כלי זה לבחור חלבונים שיהוו מטרה לפיתוח טיפול תרופתי .ו זה, כמובן ,תחום חם ומעניין. דווקא ש :מדוע בחרת באוניברסיטת בר-אילן? ת :אוניברסיטת בר-אילן הציעה תנאים טובים לקליטת חוקר חדש .חוץ מזה ,היה לי חשוב להיות קרוב לתל-אביב בה אני מתגורר .אני מגיע על קטנוע תוך כ 17 -דקות. ש :מהם נושאי המחקר במעבדתך החדשה? ת :המעבדה שאני מקים משלבת מחקר חישובי ומחקר ניסויי בתחומי הגנומיקה )חקר הגנום( ,הפרוטאומיקה )הרפרטואר של כלל החלבונים בתא( ביולוגיה והביולוגיה המערכתית. חישובית בעיני היא כלי אחד מני רבים למחקר ביולוגי .בעזרת הכלים החישוביים אני יכול לשאול שאלות שא י אפשר לשאול בעזרת כלים ניסויים רגילים .אבל זה בדיוק כמו כל כלי אחר .PCRלהקים בביולוגיה ,נניח כמו מעבדה שהמומחיות שלה היא PCRזה קצת טיפשי ,מפני שז ה רק כלי .אני מנסה לקחת את הביולוגיה החישובית, שהיא השיטה שבה אני שולט ,ולשלב שתמשת אותה במערכת מחקרית המ בכל הכלים שיש לנו ,לא רק בכלים החישוביים .חבל לעשות את האנליזה החישובית בלי ל נצל את מגוון הכלים שיש במעבדה הניסויית. אני חושב שהולך וצומח היום תחום ניסויי חדש בביולוגיה :הניסויים שבאים
45
בעקבות העבודה החישובית ,שהם שונים באופיים מ הניסויים שעושים אנשים שלא מתעסקים בביולוגיה חישובית . בדרך כלל אנחנו מתעניינים ב"משהו מולקולארית כללי" ולא במערכת ספציפית .למשל ,אם פיתחתי כלי חישובי לזיהוי של חלבונים קושרי דנ"א אני צריך לעשות ניסויים ע ל מנת לאמת שהחלבונים ש "ניבאתי" אכן קושרים דנ"א .לא מעניין אותי דווקא חלבון אחד שקושר דנ ”א ,או תהליך מסוים במטבוליזם של דנ"א ואפילו לא אורגניזם ,מערכת או ממלכה ספציפיים. אני מחפש את המכנה המשותף הרחב ביותר בין כל האינטראקציות חלבון- דנ"א .לכן ,אני צריך לבנות מערכת שאלות ניסויית ש מאפשרת לשאול כלליות .את הניסויים צריך לתכנן אחרת מהניסויים המסורתיים שעושים רוב הביולוגים. נראה לי ,שבעוד שנים לא רבות בכל המעבדות הביולוגיות הטובות יעשו גם עבודה חישובית וגם עבודה ניסויית - המדענים החישוביים יעשו יותר ניסויים ,אבל גם הניס יונאים יעשו יותר חישובים! כבר היום מכירים בעובדה , שאי אפשר לוותר על אחד מהשניים. ש :תן לי דוגמאות לפרויקטים הנעשים במעבדתך ,המשלבים בין שני העולמות. ת :בשנים האחרונות אני מקדיש הרבה עבודה לתחום של הכרה מולקולרית ) .(molecular recognitionאני חושב שאני מסוגל לזהות בצורה חישובית
חלבונים שמתפקדים כקושרי דנ"א ,וגם קושרים רנ"א .הספרות מכירה רק חלבונים בודדים כאלה .האנליזה שלי , החישובית ,רומזת שיש אוכלוסיה גדולה מאוד של חלבונים כאלה .אני יכול לקחת תוך כמה דקות גנום שלם ,ולזהות בו חלבונים שאני חושב שמסוגלים לזהות גם דנ"א ו גם רנ"א .לאחר שלב זה ,צריך לתכנן ולבנות מערכת ניסויית שבה אני יכול לבדוק האם החלבונים שניבאתי אמנם קושרים באופן ספציפי גם דנ"א וגם רנ"א .אנו בונים מערכת שתאפשר לבדוק בצורה שיט תית האם החלבון קושר דנ"א ,האם הוא קושר גם )מצד רנ"א ,מהם אתרי ההכרה שלו החלבון( ,ומהם רצפי הדנ"א והרנ"א אליהם הוא נקשר. אני עוסק גם בתחום הננוטכנולוגיה. אנחנו מנסים לתכנן חלקיקים שיש להם את התכונות המינימ אליות ההכרחיות בשביל הכרה מולקולארית .כלומר ,אני מסתכל על אתר קישור ואני רואה מה התכונות שלו ,ושואל האם ניתן להעביר תכונות אלו לאיזשהו ננו חלקיק ,שיוכל למולקולות להקשר באופן ספציפי אחרות )חלבון ,דנ"א או רנ"א(. ש :שמעתי שעסקת גם בתחומים נוספים... ת :הניסיון הראשון שלי לעשות דוקטורט ה יה בבלשנות תיאורטית .לא בבלשנות גמרתי אותו ,כי גיליתי ש השאלות הרבה יותר מעניינות מהתשובות .אחר כך עברתי למדעי
המוח ,וגם שם השאלות היו הרבה יותר מעניינות מהתשובות ,ומשני התחומים הללו ,של בלשנות תיאורטית ומדעי המוח ,הגעתי לביולוגיה חישובית .פה , סוף סוף ,מצאתי תחום שמציע תשובות ולא רק שאלות. ש :מה תייעץ לדוקטורנטים המתלבטים אם לצאת לפוסט בחו"ל או לעשות זאת בארץ? ת :שאלת המפתח היא לא "בארץ או בחו"ל" אלא באיזו מעבדה .אבל מי שמתקבל למעבדה טובה בחו"ל ילמד הרבה גם על המדע וגם על העולם. ש :מה אתה מצפה מסטודנטים שיצטרפו לקבוצת המחקר שלך? ת :שידעו לזהות שאלות טובות ,ושידעו לדחות תשובות גרועות. ש :לסיום ,ספר קצת על העיסוקים שלך מחוץ לאוניברסיטה. ת :הייתי כתב מדעי בעיתון "הארץ" לפני ה רבה שנים ,וכיום ביחד עם ד"ר אורן הרמן – היסטוריון של המדע פה בבר-אילן – אני מגיש סדרת מקור דוקומנטרית על החברה הישראלית בערוץ שמונה של הטלוויזיה בכבלים, שקוראים לה " אז הרצל אמר " .בנוסף לכך ,אני משתתף בתוכנית מדעית בשם "למה מה?" באותו ערוץi . ד"ר ידידה שרעבי
מה עושות האיילות בלילות? פינת התחביב
המקום בו נגמרות המילים פרופ' אמריטוס צבי דובינסקי יצא לגמלאות אך מקיים עדיין מחקר תוסס; מאמר על מחקריו ופעילותו )"רק אני והשונית שלי"( התפרסם כבר גיליון החמישי של אשנב לחיים .הפעם התמקדנו בצבי הצלם האמן .יתכן ש"פינת התחביב" שלנו איננה האכסניה המתאימה ביותר לתאר אמן פעיל ומקצועי... אבל אצל פרופ' דובינסקי המדע הוא גם תחביב ,והאמנות יונקת מהמדע .צבי רשם עבורנו את תולדותיו כצלם והם מובאים כלשונם ,בתוספת מידע על שתי תערוכות שהציג בשנה האחרונה.
נולדתי בברצלונה ,ב .1934 -ספרדית לא הייתה שפת האם שלי .קומץ היהודים שחיו באותן שנים בברצלונה העדיפו שלא לשלוח את ילדיהם לבתי הספר הממלכתיים שבימי פרנקו ,היו קתוליים אדוקים .למדנו בבית הספר של ילדי השגרירות השוויצרית ,בו שפת ההוראה הייתה גרמנית; שפת הדיבור בבית הייתה רוסית .במהלך מלחמת האזרחים, כשהמצור הפשיסטי התהדק והלך סביב ברצלונה ,האוכלוסייה האמינה שברית המועצות תתערב להצלת הרפובליקה :אלפים נרשמו ללמוד רוסית אצל הורי ,שאף חיברו ספר לימוד רוסית לדוברי ספרדית ,ואת העותק הראשון ,בכריכת עור אדומה, שלחו לסטלין...
עלינו ארצה ב 1944והתיישבנ ו ברמת-גן .את מצלמתי הראשונה Kodak Brownie Cקבלתי לבר המצווה ,ומאז אני מצלם .אני זוכר בברור את עצמי מצלם לאור הירח את החרמון כפי שנתגלה לעיני לראשונה במסע התנועה לתל חי .כיום אני מצלם על גבי שקופיות ,ב.Nikon 4 - בשנותי הרבות בתנועת הנוער העובד ובקיבוץ חוקוק שבגליל התחתון .תיעדתי באלפי צילומים את ההווי התנועתי ,את הסמינרים ,מחנות העבודה ,המסעות במדבר ,הנופים ,את ההוויה הישראלית של אותם ימים, הכול בשחור-לבן .בקיבוץ היה לי חדר חושך ,והרביתי לצלם בטבע בזמן שעבדתי כרועה בקר .פרסמתי צילומים ב"במעלה"" ,בקיבוץ"" ,מבפנים" וצילומי עירום בשנתון ישראל לאמנות הצילום .1968באותה תקופה הצגתי שתי תערוכות בקיבוץ שכללו פורטרטים ,צילומים מענפי המשק, צילומי ילדים ,עירום וטבע .מן הקיבוץ נשלחתי ללימודים בסמינר הקיבוצים אורנים ,שם למדתי מדעי הטבע והרביתי לטייל בארץ ולצלם את נופי הנגב .במהלך הלימודים פגשתי במיה ,אשתי .בקיבוץ ,כמקובל באותם ימים ,לימדתי את כל המקצועות והייתי מחנך שלכתה הראשונה של בית הספר
46
בקיבוץ מכתה ד' ועד ט' .לאחר מכן נשלחנו ללונדון, בשליחות תנועת הנוער החלוצית "דרור" .באירופה צילמתי מנופי אנגליה ,סקנדינביה וצרפת .עם שובנו ארצה נרשמתי ללמודי ביולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. בשנת 1968עברנו מן הקיבוץ לסמינר אורנים ,בו הוזמנתי ללמד מדעי הצמח ואקולוגיה והתחלתי גם ללמד בבר -אילן בקורסי אקולוגיה אותם יזמתי .מאז מלחמת ששת הימים נשביתי בקסם מרחבי סיני ובשוניות האלמוגים שלחופיו ,והגעתי לשם בכל הזדמנות :סיורים עם תלמידי ,ובחופשות עם אשתי. צילמתי את המדבר ,את ההר הגבוה ולאחר קורס צלילה ,גם את הים ונפלאותיו .באותה תקופה עסקתי עם חברי ד"ר ארנון שמשוני ,שלמה מירון ורלף יונס ביצירה וצילום של סרטי טבע עבור הטלוויזיה הלימודית. הסרטים עסקו בחיים באזור הגאות והשפל ,בביולוגיה של אלמוגים ,בחיי המנגרובים ,ובהסתגלות יצורים שונים לחיים בחולות .הסרט שעסק בחיים בים אף ייצג את ישראל בפסטיבל סרטי מדע בטוקיו וזכה בפרס. קיסר יפאן הירוהיטו ,שהיה ביולוג ימי ,הזמין עותק של הסרט. באותו שלב היה עלי לבחור בין העיסוק בקולנוע לבין קריירה במדע שתבעה את כל זמני -ומאז לא עסקתי יותר בסרטים. לימודי הביולוגיה הימית השפיעו ללא ספק על נושאי י המוסמך עבודתי כצלם .למדתי בבר-אילן לתואר והדוקטור תוך ההתמקדות בביולוגיה ימית .עברתי קורס צלילה והרביתי בצילומים תת-ימיים ,מהם פורסמו תשעה כשערים של כתבי עת מדעיים והוצגו בכנסים בינלאומיים .העיסוק במדע הביא אותי לראיי ת יופי וסדר בפרטים הקטנים ,כפי שהדבר מתבטא בצילומי תקריב של חי וצומח ,מרקמיהם ומשחק האור בהם .לאחר סיום הלימודים ופוסט דוקטורט בארצות הברית הוזמנתי להצטרף לסגל אוניברסיטת בר-אילן שם לימדתי אקולוגיה וביולוגיה הימית ,והגעתי במהירות להיות פרופסור מן המניי ן .פרסמתי כמאה ושמונים מאמרים בכתבי עת מקצועיים וכמקובל הרציתי בכנסים מדעיים ברחבי עולם .מאז יציאתי לגמלאות כפרופסור אמריטוס אני ממשיך במחקר ובהנחיי ת תלמידי לתארים מתקדמים ובהוראה של ביולוגיה ימית ,עם דגש )הקרוב לצילום (...על התנהגות האור בעומקים שונים והשפעתו על אצות ואלמוגים ,וכן שלל נושאים הקשורים באקולוגיה של האדם. פעילותי המדעית הביאה אותי לקסומים שבנופים על כדור הארץ ,כשתמיד המצלמה שאתי צדה את חוויותי .הרחקתי עד לעולם המוות הלבן של אנטרקטיקה ,הרי הגעש הפעילים של הוואי וסיציליה ,ושוניות האלמוגים של Palauשבמיקרונזיה, מקסיקו ,פוארטו ריקו ,הוואי ,ברמודה ,אוסטרליה ,והיפות מכולן -בסיני .הפלגות המחקר לאנטרקטיקה ,אריתריא ה ואיי סיישל ,כולן העשירו את עולמי אך גם את האוסף הגדל של
צילומי... שלושה שבתונים ביפאן השפיעו עד מאד על הראיה האסתטית שלי ועל סגנון צילומי .צילמתי את יפן ,מקדשיה ותושביה -אבל בד בבד השתנתה ראייתי את הנוף ונהייתה חסכנית ביותר בשימוש בצבע .התחלתי להתמקד יותר בפרטים וניתן להבחין בשלוה המשתלטת על רבות מן התמונות מיפאן, ואלו שבאו אחריהן. בשנת 2004הצגתי תערוכת צילומים "פרמיירה :צילומים ומעבר" באוניברסיטת בר-אילן לרגל פרישתי לגמלאות, התערוכה הוצגה גם לכבוד חנוכת המכון למוסיקה וכנס חבר הנאמנים של האוניברסיטה .באותה שנה פרסמתי פורטפוליו ב"קונטקט" .ב 2005 -הצגתי תערוכות יחיד "...בין האור ובין " 2007וחושך על פני החושך" בבית אבא חושי חיפה ,וב- תהום ...ויהי אור" בתיאטרון ירושלים. עבורי המצלמה היוותה תמיד חלק טבעי של העין ,מבלי שחשתי בה כאביזר טכני .הדבר אפשר לי לבטא בצילום מצבי רוח ותחושות .השתקפות שלוה של אגם או לבה גועשת שבתמונה הנם "צילום" של פנימיות ברגע המסוים שקפא .כך מתעדות התמונות רוגע וסערה ,עצב והתפעמות ...השראתי היא מן הסובב אותי ,אך הגירו י לצלמו בפועל מתרחש רק כאשר משהו בטבע הנגלה לעיני בא לידי תהודה עם רגשותי י ומצב רוחי באותו רגע ממש .אני פועל באופן הייחודי כל כך לאמנות הצילום ,המאפשר ליצור תמונה על ידי בחירת הרגע ,הזווית והתאורה וללא כל מניפולציה של התוצאה ,ללא תהליך של פירוק ,הרכבה ,שינוי גוון ,חיקוי או ציטוט ,ומגיע לאותה נקודה שבה "נגמרות המילים –ומתחיל הצילום" .האם המראה יוצר את הלוך רוחי -או שמא הוא זה ,השואב מתוך המראות הסובבים את תאומו? איני יודע .אמשיך לתהות על כך♦ .
צבי דובינסקי
47
אמיל ברוק ז"ל :מדען עולה וחבר אהוב ,2007ד' בשבט ב 11 -לינואר ה'תשס"ח ,נפטר ד"ר אמיל ברוק , חבר המעבדה של ד"ר אורית שאול , לאחר מחלה קשה .אמיל התמחה במדעי הצמח בפקולטה לביולוגיה של האוניברסיטה הלאומית בטביליסי, בירת גרוזיה .בשנת 1981סיי ם אמיל את עבודת הדוקטורט שלו במכון לבוטניקה של האקדמיה בקייב. לאחר מכן המשיך לעבוד כחוקר באותו מכון ,ובשנת 1987הצטרף כחוקר למחלקה לפיזיולוגיה של הצמח באוניברסיטת טביליסי .נושא התמחותו העיקרי של אמיל היה הומאוסטזיס של מינרלים בצמחים. בשנת 2002עלה אמיל ברוק לישראל והצטרף כמדען עולה, במסגרת פרויקט "שפירא" של משרד הקליטה ,למעבדה של ד"ר שאול ,בה השתלב בחקר המנגנונים המולקולריים המווסתים הובלה של
מתכות בצמחים .הפרויקט העיקרי של אמיל במעבדה עסק בהשפעה הפיזיולוגית של טרנספורטר של מתכות לאחר ביטוי מוגבר בצמחים טרנסגניים .אמיל תרם מניסיונו ועזר לכל הסטודנטים במעבדה בכל הקשור לתחום התמחותו ,ועשה זאת ברצון ובמאור פנים .אמיל היה אדם שנעים להימצא בחברתו ,מעולם לא רב עם איש ,תמיד עזר ככל יכולת ו ,והשרה סביבו אווירה שלוה ונעימה. בשנת 2007זכה אמיל לקבל את מילגת "גלעדי" של משרד הקליטה. למרבה הצער ,הספיק להנות ממנה רק שלושה חודשים בטרם נפטר .למרות מחלתו הקשה ,ממנה סבל אמיל מאד בחצי השנה שקדמה למותו ,נשאר אמיל אדם אופטימי עד יומו האחרון ,חיזק ואימץ את הסובבים אותו ,והשרה תחושה כי הוא בטוח בהחלמתו .אמיל הניח אחריו אם ,אישה ,שתי בנות, ונכדים. יהי זכרו ברוך♦ . אמיל ברוק ז"ל
אורית שאול
ביום השלושים לפטירתו של אמיל התאספו בני משפחתו וחברי הפקולטה שהכירוהו בחדר הסמינרים .ד"ר אורית שאול דברה על עבודתו המדעית ותרומתו המיוחדת לקבוצה ,תלמידות המחקר הלן סול וטליה מזרחי-דגרי ספרו בדמעות על אמיל כחבר אוהב ותומך לתלמידי הקבוצה ,ו אסף כהן לימד משניות לזכרו ואף העלה קוים לדמותו .אשתו ,יוליה ברוק ,ספרה בעיניים מאירות על פגישתם הראשונה ועל אהבתה לאמיל ,וציירה בדבריה אדם מלא שמחת חיים ואנרגיה .למדנו שאמיל ,אדם טוב וענו שהתהלך בינינו ,היה בגרוזיה מדען פעיל ונלהב ומראשי הפדרציה העולמית של יהודי גרוזיה ,ואף גילינו שהיה בן דוד של שוורדנדזה )לשעבר נשיא ג'אורגיה(. הבנות צופיה יהושע וליה ברוק "דברו מהלב" וספרו על מסירותו למשפחתו ,על גאוותו בעבודתו כמדען עולה באוניברסיטה ,ועל ימיו האחרונים .זו הזדמנות להודות לגברת רותי מרדכי ,המכהנת כעובדת הסוציאלית של סגל האוניברסיטה ,על רגישותה ופעילותה למען המשפחה ,ועל האירוע המרגש והמיוחד שארגנה ביחד עם ד"ר שאול וצוותה.
48
. " " . , - . , , , .
. , , upwelling - Tropical upwelling .Atlantic , , . CO2- = ) .( ,
- "
' "
IFM-GEOMAR (The Leibniz Institute of Marine Sciences, University of Kiel)
" "
, - , . , ( ) . - , , , . , , ( ) . ," " , . ( ) CO2 - . pH - , . ( ) ,N2 , , . . ,
. , . , ... , , , . , , , . , , . ) "" ( . , , , , , , , ... 24 , , . , , , , , . "Sleeping is for " ...the weak , , . ,( ) , ,
- . , , 2006 ,"" , .(Cape Verde) , . , , . ( ) , ,( 16) , : , , , . , , , , .( ) , . ) , ) ,( .( , , Chief Scientist - . Fahrtlieter , ) , ,( ,
–
49
, 48 , . .( ) , - flow cytometry - .(FACS) . DNA RNA - , . 18s ,16s " .nifH– .RTQ-PCR , nifH . , , ) ( ,nifH , . " " , . , . , , . , .Cape Verde
,"" ," " . ,
. , . Las Palmas - , , , . , ... ! , – , .
, CO2 48 ) 400 ppmv , ,900 ppmv ( 100-200 - , . : , , ... , 24 (13C) ,(15N) . , , - Trace metal free environment - . , , , , . , ) : .(!? ,
, . / / , FIRe -
. . , . , , upwelling- , . , , .
. (" ") . , . , 111 - . ,Bioassays . . , , , , ) , .( "
(Fluorescence Induction and Relaxation System)
. - Photosystem II . ,LED . . , , , .
""
50
:(1)
, - , . , . . ' , , ' ' . , – ,2006 . ) " : - ) " ,( " ,( ) " ,( " ,( ) ,( ) - ) - " ' ,( ,( ) ) ' .( " , , - , - " , . , ' E. coli - .1 – : 58 ."" . 188 . ' , , (Time-resolved , " " . .FRET, Fluorescence Resonance Energy Transfer) , , . . , , . ," " ,
. " " , . , , - - .( ) . , . , .(1 ) . , .
, :(2) " , Society for . - 2007 Neuroscience " . ," National Institute of Drug Abuse , " : . , . , . . ."
51
. ." )
,( , .
' . . ' -
. , " . , " , 7 . ,""
. , , .
! ,
. . 10:00 . , . . :
7:00 5/10/07 -
'
. , " , . . ," .
! ,
" " : . 8:30-15:00 23/10/08- ," " ,
, , , , , : , . . .
¤ ¤
' ¤ " ¤ ¤ ¤ ¤ " ¤
52
: ?
,
,
,
, .
."
"
' ' ." " . , , " ," ...
,
, , ." .
, . , ,
, , ." "
, , , , ,
.... ,
.
...
, ,
,
. ( )
, –
)
, - " " ,
,(
, ! - , .
! , . . ) ( .( )
) . 30 ( , :
, ,
, ,
, ... ,
, " " ,
. ,
,
– ! ...
,
,
.
,
, ," " ,
,
.
. ( )
,
?
,
. .
, : " : . ! – " ?
?
: . , , ,
.
) ,
.( ,
/ /
...
,
.
- ? 30-40) .(
,
- " , ." .
,
) ( . . ,
, .
, ,( -) ,
,
53
" : , , , - , . , . ? :
: . - . , , , , . . , ,14 :
? ? ' : , . - '
, , . ," " ," , " , , . . , " . , " , . . , . " , . . ? , :
: . (HL1) - in vitro : - ex vivo ; in vivo - ; . , . - . , . , , .
, - , .
, , . : . , . , :
?
, : . ' , , - . , - . , , , . , " " . , . , . - , , , . ? :
.San Diego State University - : ) " ( , " , . . , :
. : ,Holiday Junction - , ." . , , .
54
. , . , . . ? :
:2009 , .
" :
: , , , , , . Akt (PKB) , - . , , , . . , swelling , .
: . . - * .
, . . , * , . , . , : , , . * . ... , , , . \ . .- " , , . , , ,
, , , , . , . , ? " ' ' . " : . $ > # AB$ ># , A @ # ; * # -# , #&$ . @>$ , &$ # FC > ; C D $ $ E# $ $ . H C >I ># , @>$ ; $ # &# # G# . JKC B$ $ > #H$ L $ ;C G JEC $ >$ -# . $ ># A# N $ ; $ M$ # , # > --D , , : ". @>$ , &$ # FC > ; C D $ $ E# $ $ " , >I ># , @>$ ; $ # &# # G# " : , ." H C . ? , . $ E# $ $ , @>$ , &$ # FC > ; C D $ , H C >I ># , @>$ ; $ # &# # G# C G JEC $ >$ -# , , , , . ," JKC B$ $ > #H$ L $" , . , " " '' ."
55
: - , , - , . - , - - , .
' , ' ' ' , .
. , ' . " - ," . , ' , - " " . , , , . , . - , - , - , . , , , , , . , , , " . " .(" ) "
. , ' . , ," ' '" , , . - ' . , - ' ; " ; -
, . ," " , , ' . , " , , " , .
' " " )
.( , - .
' , , - , ' , . " . , , , . . , , , , , . , - , .
, - , - " – " . , . ,
56
. " " , ' , , ' ' , ' . . ' . ' 1946
. , .1964-1972 . ' , , . " 1980 . , ' - ' , , . , : 40 .1992- . , , - , ,- - . ." , - 1976 .'-' ,
' . " ' , ' . - ' 1986 . ' , , , , 1993 , 1944 , , . , 1948 . . ," " , . . - – ' , ' , ' . 39 . , " . - ,
, 22 . ' 1947 ' . . ," " , ' , ." " .1974 , - - , . - , ' ' . ,(TEM) . , ,
.
57
! , , . , ... , , .212 - , . ... ,, , , , : , 75 ' . , , . , , , , , . ... ... , " " .
, , . , , , , . , - . . , , . ," " , , " . . , , , , , ...
'
" - "
'
58
!
' ,USDA CSREES NRI Merit 2008 .
, ' , " . 35 -
, ' ,- " ' , " ."
, - " , , (DAAD) , .
' - ,
, .
, - " - ' , , , " , " , , ' , ' ,' ,
. "
, " , ' . "
” “ ' 2008 ' (IIS) Society of - .Industrial and Applied Mathematics ' .2008 ,
' (Converging Technologies) . " . ,- " . " "
, ' ) , .( 27 ." " . " , ' - " . "
. . ' (Center of Complexity " " .Science)
' ’
" , ," " , . ' , ' . - " .
59
, " , " , ' , ' , " , ' , " , - " , " , ' .(ISF) ' , ' . , ' . " , ' , - "
- " , ' ' , ' , ' .(BSF) " - .(ICA) ' , - " .(GIF) - - " , ' .Magnate " .BARD - ' . ISF- ' " ,- " . ' .ISF Converging Technology " DIP - " '
Human Frontiers '
ISF Converging Technology - - " '
– " , - " – ' , , ) . , ,(?" ") .(" " . . ,
60
28/12/2007 ," " , - , '
" " 23/12/2007
61
Although the exact cause of cancer remains a mystery, scientists have learned a great deal about it in the past few decades by looking at the molecular level. Prof. Uri Nir, vice dean of Bar-Ilan University’s Life Sciences Faculty, has discovered a “smoking gun” – an enzyme that, in several tissue types plays a pivotal role in the onset and progression of cancer. “In normal tissues, there’s a balance between signals that cause cells to replicate and other signals that arrest growth and program cell death,” Nir explains. “In cancer, this balance is tipped so that cells start to replicate uncontrollably. It turns out that an important regulator of this ‘tipping point’ is an enzyme called Fer. In our lab, we’ve identified a Fer-based process that occurs only abnormal cells in colon, prostate and breast cancers. The fact that the same mechanism appears in all threes cancers indicates that we may have found an important molecular junction where normal tissues turn cancerous.” Nir’s conclusions about what turns cancer “on” were reached using genetic techniques that allowed him to deactivate the Fer enzyme. “We’ve shown that without the enzyme, the proliferation of prostate carcinoma cells in tissue culture is halted. We’ve had similarly encouraging results using breast and colon cancer cells,” reports Nir. Indeed, his group recently discovered that down-regulation of Fer inhibits the progress of prostate tumors in animals.
Nir’s work is important because it provides a clear target to develop new anticancer drugs. “We are looking for a compound that can bind to the Fer enzyme and prevent I from interacting with other molecules,” he says, adding that he is working on a robotic technique to screen for potential Fer inhibitors, making the whole process faster than conventional drug discovery. “If we are successful, it may be possible to use the molecule we find to ‘short-circuit’ the process that leads to cancer.” Nir, in collaboration with two other BarIlan researchers, chemistry Prof. Geraldo Byk and biophysicist Dr. Yoav Paas, is working on techniques in which anti-cancer drugs would be attached to a cancerseeking nanovehicle. By putting drugs exactly where they are needed, Nir explains, it will be possible to achieve better results with lower doses. “The uniqueness of our program is in the way it combines academic studies with real-life, practical work in a wide range of biotech companies,” who heads the BarIlan’s graduate program in biotechnology. “Students perform research under an advisor from the life sciences faculty and a supervisor from industry. Biotechnology is by its very nature multidisciplinary, and the program’s curriculum – which includes training in intellectual property law, ethics and business management alone with straight science – prepares graduates to be leaders in this growing area of the Israel economy.”
Talking plants tell scientists their water is contaminated Jul. 6, 2008 Judy Siegel-Itzkovich , THE JERUSALEM POST Bar-Ilan University scientists have developed a way to detect and measure contamination in a body of water by "listening" to the sound that microscopic algae plants release into it. The technology, described as "revolutionary," was developed by Prof. Zvy Dubinsky and Dr. Yulia Pinchasov of the Bar-Ilan life sciences faculty and was recently published in a number of scientific journals, including the prestigious Hydrobiological Journal. The method is based on the analysis of the rate of photosynthesis (the process of converting sunlight into energy) of plants growing in the water. The researchers examined whether the plants realized their full photosynthesis potential and if not, this served as a signal that something was wrong within the growth environment. The new technology radiates a green
laser beam on the plant being examined, which, if the plant is reaching its full photosynthesis potential, will utilize part of the laser light and convert it into energy, while the rest is converted into heat. This heat causes the water to expand and produces a change in pressure, which is actually a sound wave that can be picked up by a hydrophone or a special aquatic microphone. Based on the quantity of light energy that is converted into heat and sound, researchers can calculate the remainder that has been absorbed by the plant, and thus learn of its condition. A plant suffering from lead poisoning for example, which comes from waste released by battery and paint manufacturing plants into water sources, will produce a different resonance than that of a healthy plant. The method enables the early detection of penetrating
' contaminants and toxins that harm flora and fauna. This improved method of detection is crucial, as the country's dwindling supply of drinking water needs to be constantly monitored to detect contamination and any decline in quality. The method will replace more outdated measurement methods such as marking a plant's growth substrate with radioactive carbon or measuring the quantities of oxygen emitted by the plant. The new method is more effective than previously used methods in identifying the source of the contamination.
62
Publications with Special Mention NEW BOOK IN NEUROSCIENCES BY OUR FACULTY FELLOW, DR. LEV TSITOLOVSKY Sandler, Uziel, Tsitolovsky, Lev, Springer, Neural Cell Behavior and Fuzzy Logic ISBN: 978-0-387-09542-4 Dr. Lev Tsitolovsky is a Kamea member in our Faculty. The book by Dr. Lev Tsitolovsky and Dr. Uziel Sandler from Machon Lev, Jerusalem, is devoted to the exceptionally complex problem of brainmind relationships and the subtle interface between substance and mind. Several theories consider the brain as a network of neurons that process perception with simple activation functions. Real neurons, however, are far more intricate. Through reviews of literature and results from original experiments, 'Neural Cell Behavior and Fuzzy Logic' offers a comprehensive look at these complex systems, supplying trustworthy evidence that neuron make a prediction of consequences of input signals and transiently changes their own excitability in conformity with this prediction. Such activity of a neuron is directed to regulation its major demand, the avoidance of injury and the aspiration to life. The book also examines how Fuzzy Logic, the computing of perceptions, can not only be used to provide a theoretical description of real neuron behavior, but be used as a model for the "logic" the brain uses to describe environments and make decisions. This book includes sections for general and advanced readers, and will be particularly useful to neuroscience students, academics and researchers as well as to mathematicians and theoretical physicists. We asked the author to tell us about the philosophy behind his book. “This book deals with perplexing questions such as: How are physiological events converted into subjective feeling? What is the physical basis of a 'sensation'? To answer these questions, the author describes the brain and its function. The brain constitutes both a neuronal "machine" and a neuronal society. The capability to perceive, remember, and behave takes place at the neuronal level, and neurons operate chemically. A neuron is a primitive ‘organism’, living, behaving, suffering, and dying within the brain. Yet, what do neurons have to sense? A neuron regulates its major demand, the avoidance of injury and the aspiration to life, as it shifts towards death or towards life. When the brain operates, its cells permanently spend and recover their resources. The cellular being is a stream of interactions between damage and repair, where our neurons die instead of us. Mortality is not just an annoying inevitability, it is a reason for thinking. Consciousness consists of being between life and death. Awareness is the consequence of mortality, and we feel drives because we are mortal.” Professor Uziel (Yuri) Sandler serves as a Professor in the Department of Applied Mathematics, Jerusalem College of Technology. He is an expert in Nonlinear Properties and Critical Behavior of Condensed Matter, Evolutionary Computations and Fuzzy Sets Theory. Prof. Sandler is the founder of a new approach to Fuzzy Dynamics, the advanced mathematical discipline that describes evolution of complex systems with uncertainty in their dynamics laws. He has published 2 books and more than 70 academic articles in scientific journals. Professor Lev E. Tsitolovsky is a well-known expert in the fields of thorough mechanisms of learning, memory and motivation. Experimental and theoretical results of Prof. Tsitolovsky have been published in more than 100 scientific papers and reviews, particularly in Brain Research, Brain Research Review, Neurobiology of Learning and Memory, Biophysics etc. His discovery of excitable membrane plasticity has anticipated the modern development in this area.
